חייב להגיב מפאת אי העקביות וחוסר ההסכמה, גם שלך, עם המציאות והרעיון. איני פוסל את הרעיון שלך, פשוט לא מקבל אותו.
היא דוגמא מהחיים: 1985 אנחנו שישה מהנדסי מערכות קרב עבור הלביא, עובדים בחדר גדול מלא ציוד אלקטרוניקה, שרטוטים מודבקים על כל פינה פנויה (אפילו על הרצפה והתקרה). קטלוגים של רכיבים פזורים בכל מקום, צגי מחשב, מערכות סימולציה, כבלים מכל מקום לכל מקום.... כוסות קפה בכל מקום ושישה משוגעים מתכננים את מחשבי הקרב של הלביא, עובדים יותר שעות נוספות מאשר שעות רגילות בחודש... מעולם לא שפכנו קפה על השרטוטים, מעולם לא מעדנו, או החלקנו על נייר, או, על קטלוג עבה של גולד. ידענו בדיוק היכן כל דבר מונח. עבדנו כך חודשים ואיש לא העז להכנס לחדר... רצו אותנו? התקשרו ואמרו "ארוחת צהריים מוכנה... בואו".
יום אחד הגיע המנכ"ל מהרצליה ואמר: נשיא המדינה יגיע בשבוע הבא לביקור. אני רוצה שהחדר הזה ייראה כאילו נבנה אתמול!.
נו, המנכ"ל אומר, אנו עושים. לקח לנו שבוע לנקות, "לסדר", לערוך, למקם וליפות את החדר למען כבוד נשיא המדינה. גילינו גם מס' דברים על הרצפה מלפני שנה משום מה... בקיצור, כשהיום ההיסטורי הגיע, ישבנו, ששת המהנדסים בחדר מסודר למשעי... רצפה גלויה וקירות צבועים לתפארת.
נשיא המדינה מגיע... "כאן מתכננים את מערכות הנשק של הלביא" מציג המנכ"ל לנשיא המדינה... "מה, אתם לא עובדים? הכל כל כך מסודר כאן"... אמר הנשיא והמנכ"ל שלנו שהחוויר לעולם לא התקרב אל החדר הזה יותר מאז!
רון, היום במדבר, מתכנן מערכות נתוח רובוטיות.
הוספת תגובה על "אומרים ששולחן ני הוא סימן למוח מעןוות- באמת?..."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה