הי,
בעלי היה מגמגם, ממש ומאד. בשעות לחץ, זה היה עוד יותר קשה, ובכל פעם שהלך לטיפולים חזר עם שקית סופר מלאה תרופות והתאכזב.
זה עבר לו ביום שהרגיש בטוח מספיק איתי, שלי זה ממש לא שינה כלום ולא שמעתי את זה בכלל, וגם הסביבה לא עשתה מזה בכלל ענין. ביום שהאסימון ירד לו - שזה ממש לא נורא - זה עבר, לעיתים רחוקות קורה לו שהוא נתקע, אבל אני לעולם לא משלימה לו מילים ואני מחכה בסבלנות שיסיים את המילה.
מצד שני, הוא קיבל יכולות עצומות בתחומים אחרים - זכרון מדהים, יכולת עסקית מעולה ועוד, כך שהוא עצמאי, נותן דין וחשבון רק לעצמו. צריך למצוא את הפתרונות לעצמך, אבל - בכלל אין מה להתרגש מזה, אני בטוחה שזה כלום לעומת היתרונות שיש לך.
ואם את מחפשת ריפוי, בוולפסון יש מחלקה לטיפול בהיפנוזה, אני ממליצה לך בחום לפנות לשם, טיפול אחד או שניים יעשו את העבודה וישפרו מאד את הדיבור, כי זה במוח, לא משהו פיסי.
בהצלחה,
מירה
הוספת תגובה על "גימגום"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה