לאחרונה התבשרנו על עוד פורמט שיובא מחו"ל לטלויזיה הישראלית (בחירת שחקנים למחזמר גריז...). אחרי כוכב נולד, פרוייקט Y, נולד לרקוד, הדוגמניות ושאר התוכניות שעשו עליה (לא חוקית)- המכונה המשומנת עושה כסף ואף אחד לא חושב לשלם ליוצרים המקוריים.

בפוסט קודם כתבתי על כך שאנשי טלויזיה והפקה בישראל נוטלים לרשותם רעיונות לפורמטים/ תוכניות טלויזיה/ קונספטים מארה"ב ובריטניה- ללא תשלום עבור זכויות היוצרים, ומתעשרים מאותן תוכניות- כאלו היה מדובר ביצירתיות שלהם.

כשהמחוקק קבע בחוק תקציבים ליצירה ישראלית מקורית והפקות מקומיות- הוא לא חשב ולא התכוון לכך שפשוט יגנבו יקבלו השראה, ללא לשלם, מיוצרים היושבים בניכר.

הוא גם לא חשב על כמה מפיקים ממולחים שרוצים להתעשר בקלות, אלא על שחקנים, יוצרים, במאים ומגישים ישראלים שביחד ייצרו משהו חדש ומקומי.

האם אין משהו לפי דיני זכויות היוצרים שניתן לעשות בעניין? כיצד השרץ מוכשר בישראל?

יש מחלוקת מקיפת עולם בשאלת זכויות יוצרים בפורמט של תוכנית טלוויזיה.

ראי לדוגמא מאמר.

כולנו מכירים את המצב בו על רעיון אין הגנה אך יש הגנה על אופן ביצועו, ובדומה נשאלת השאלה - מתי הפורמט הופך מרעיון לא מוגן ליצירה מוגנת..

באנגליה למשל דומה שבינתיים עוד לא הפנימו את מתן ההגנה של זכויות היוצרים על פורמט למרות שהמאמר המצורף מלמד שבמקומות אחרים כן. כך למשל נראה שבאיטליה מתחזקת ההגנה המוענקת לזכויות, כמו גם בצרפת, בעוד שבאוסטרליה למשל נדחתה תביעה שכזו.

ישנן גישות אחרות שמנסות להתמודד עם הבעיה לא כהפרת זכויות יוצרים אלא כעוולת גניבת עין ("גניבת מוניטין" בלשון פשוטה יותר).

דרך אגב, בעיה דומה יש באתרי אינטרנט וראי לדוגמא את התביעות נגד מארק זוקרברג מפייסבוק בעניין גניבת הרעיון לאתר רשת חברתית לסטודנטים. לדוגמא ראי כאן. 

בקיצור - נושא מרתק ויש עוד הרבה ללמוד עליו.

השאלה האם זה לא בסדר? התחושה אומרת שכן. החוק אומר שיתכן שעדיין לא, ובכל אופן, חלק מהמקומות עדיין לא מצאו את הסיבה מדוע זה לא בסדר.

המון תודה על התגובה המעניינת.

התחושה היא שנגזל קניין רוחני ואחר מתעשר מכך. השאלה היא האם מתעשר שלא כדין.

יום טוב

במקרה הדומה משהו של צ'רלי צ'פלין נגד מפעל הפיס, קבע בית המשפט, בהקשר להעתקת דמות הנווד של צ'רלי צ'פלין בתשדירי פירסומת של מפעל הפיס, בהם גילם ספי ריבלין את הדמות, פגיעה בזכויות היוצרים של יורשי צ'פלין:

המקרה של צ'רלי צ'פלין הוא קל. הועתקה דמות.

המקרה שהוצג כאן למעלה הוא יותר קשה בו מועתק רעיון למשחק טלוויזיה. העוסקים בדיני זכויות היוצרים מתקשים (אולי באופן מוטה לאור הרקע המקצועי) ליישב העתקת רעיון של משחק טלוויזיה עם זכות יוצרים.

לכן הדרך תהיה או להחיל עילה אחרת (כמו גניבת עין), או לשנות את דיני זכויות היוצרים (כך שלא יהיה צורך בקיבוע ואסור יהיה להעתיק גם רעיון - צעדש שיפתור את הבעיה כאן אבל יסבך לנו את החיים בכל כך הרבה תחומים אחרים שזה לא יקרה, מה גם שזה לא הגיוני). 

סליחה על הבורות- אבל למה הכוונה ב"קיבוע", ולמה כוונה באופן כללי גניבת עין.

לדעתי פורמט הוא דווקא ביצוע של רעיון- הרעיון הכללי הוא תחרות שירה- ואמריקן איידול או כוכב נולד- זה אופן הביצוע של הרעיון- ומכיוון שהם מאוד מאוד דומים- אפשר יהיה לתבוע.

לא ברור לי מהם הדינים בארץ שמסדירים את עניין הפורמטים ותוכניות הטלויזיה

נתחיל בדינים. כמו האינטרנט שפרצה בלי שהיה אף חוק רלוונטי ובכל זאת מרבית הבעיות הוסדרו בדינים הקיימים כך גם סוגיה זו ראוי שתוסדר בדינים הקיימים אלא אם יש בעיה ספציפית. כיום אני לא מכיר דינים ישראליים ספציפיים שמתייחסים לפורמטים של תכניות טלוויזיה.

"קיבוע" - בזכות יוצרים ניתן לרכוש הגנה רק אם היצירה "קובעה". לכאורה, אם הייתי ממציא שיר על המקום ומדקלם אותו ברחוב, כל אחד יכול היה להעתיק (כעניין כזה עלה בשאלת העתקת הרצאות ופרסומן על ידי סטודנט שישב בקל ונקבע שההעתקה עצמה היא הקיבוע (אזהרה - מהסבר כללי ולא מדוייק)). לכן, בתחילת הדרך היתה בעיה עם ה"קיבוע" של הפורמט למרות שלדעתי זו בעיה טפשית כיוון שברגע שהעלית על הכתב - קובע.

"גניבת עין" זו עוולה שבא להגן על מי שצבר מוניטין ואין לו סימן מסחר רשום מפני ניצול המוניטין על ידי אחר בכך שהאחר מציג את השירות או המוצר שהוא מוכר ככאלו שקשורים עם המוניטין של הראשון. לדוגמא אם אשווק חטיף בוטנים "גמבה" (היו ויכוחים ממש על סוגיות כאלו אם מעניין אותך). 

אם הבמה של כוכב נולד, החוקים בה, המכלול, יראו דומים דיים לבתי המשפט, יתכן שזו הפרה של זכות יוצרים של אמריקן איידול (לא נכנס כרגע לאכיפת זכויות יוצרים במדינות זרות. יש על כך אמנות העוסקות בדבר). אולם אם המפיקים יהיו מספיק חכמים ליצור שוני מהותי בביצוע (להבדיל מהרעיון העיקרי של אודישנים, בחירת המוצלחים וניפוי עד להגעה למנצח, שהוא פורמט שלכל סידרת הישרדות וכמעט כל סידרת ריאליטי שניה) - אני לא רואה הפרת זכות יוצרים.

אם אני מבינה נכון, אז גניבת עין לא יכולה כל כך לעזור כאן.

לגבי הקיבוע- האם אתה יכול רק להבהיר נקודה אחת- האם בכך שהסטודנט העתיק ובכך יש קיבוע- אפשר היה לתבוע את הסטודנט- או שלמעשה זה היה הקיבוע הראשון ועל הטקסט של הסטודנט יש זכות יוצרים לסטודנט ולמעשה אסור לאחרים לצלם ממנו בלא אישורו?

זה נורא מוזר לי שבישראל לא משלמים על הפורמטים האלה, אבל מפיקים מארה"ב משלמים עבור פורמטים שנוצרו בישראל- בטיפול, מסודרים וכו'.

למשל פרוייקט Y הגיע אחרי Big Brother שכלל חבורת אנשים צבעונית שחיה בוילה, הדוגמניות היתה כל כך דומה לפורמט של התוכנית של טיירה בנקס שאפילו המנחה הראשית- גלית גוטמן היא כמו טיירה- דוגמנית שעברה את גיל ה- 30 והיא מציגה משהו יותר מנוסה וכו', השופטים שעוקצים והמשימות.

גם במדינות נוספות ערכו שינויים כאלה ואחרים בפורמט של אמריקן איידול- אבל כולם שילמו לתוכנית המקורית או שממש שותפו גורמי ההפקה המקוריים (ובכך נתנו את הסכמתם כמובן).

רק בישראל למיטב ידיעתי- קיימת תחרות כזאת בלא תשלום או קבלת אישור. 

על מנת שתהיינה זכויות יוצרים נדרשת גם מקוריות. אם סטודנט כתב פיתרון לבחינה בספרות, נראה כי תהיה לו זכות יוצרים. מצד שני, נראה כי צילום הפיתרון לצורך לימוד עצמי הינו שמוש הוגן, ולא יחשב להפרת זכות היוצרים.

אם לעומת זאת העתיק הסטודנט משהו מהלוח - לא בטוח שיש לו זכות יוצרים, אולי על הצורה המסויימת שבה ערך את התוכן שהוצג על הלוח.

ביחס להרצאות נראה כי יתכן ויש בהן זכויות יוצרים.זה לא מכבר היה בארץ אף מקרה בו סטודנט למישפטים נתבע על הפצה מסחרית של סיכומי הרצאות באוניברסיטה, ובית המשפט קבע כי בהרצאות יש זכויות יוצרים, וכי הסטודנט הפר אותם. 

כמו שנאמר מעלי, שאלת הקיבוע הוכרעה בעניין הסטודנט שפרסם את מחברת הבחינה ("בגדול", היה קצת יותר מורכב) באופן שלדעתי "אנס את הטקסט" אבל הגיע לתוצאה הרצוייה. לכן, כן, ההפרה עצמה היוותה קיבוע.

ולגבי העובדה שהאמריקאים משלמים, אני מניח שזה נובע מדין המדינה בה אתה מבצע את המעשה. כלומר, אם תפר זכויות בשיר במדינה שאינה מגינה על זכויות - לא יקרה לך כלום, אבל אם תפר במדינה שמגנה - תתבע.  זה טיפה יותר מורכב כי ישנן אמנות ואמנות צולבות המחייבות מדינה אחת להכיר בזכויות מסויימות, אבל כל עוד זכות הפורמט הטלוויזיוני אינה נכללת, יש בעיה.

אם דיני ארה"ב או בריטניה מגינים על הפורמטים הטלויזיונים- אזי זה מחייב את צביקה הדר ושאר המפיקים הישראלים שהשתמשו ברעיונות של היוצרים הזרים.

כשם שמפיקים מכל העולם שילמו שלמונים על אמריקן איידול, Big Brother, רוקדים עם כוכבים ונולד לרקוד וכו' עבור הזכות להפיק את הגירסה שלהם במדינתם- כך גם הם צריכים לשלם להם- כי הם לוקחים יצירה אמריקאית/ בריטית- ובמדינות הללו זה מוגן.