היום התפרסמה כתבתה של גב' מירב ארלוזרוב

  http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20100517_1169193.xml 

מעולם לא נתקלתי בכתיבה עיתונאית חסרת אחריות שכזו!!! 

במקום ללמוד את נושא הכתבה לעומקו, להשתמש במאגרי מידע קיימים ונגישים, לשמוע את תגובות ארגוני הנכים ולהסיק ולכתוב תוכן ענייני והגון, בחרה גב' ארלוזורוב לשמוע את מי ששמעה ממקורותיה בביטוח הלאומי/רווחה ולהשתלח בנכים! זאת ללא עובדות נכונות וענייניות אלא בגיבובי מילים שמרכיבות משפטים מלאי רוע לב אמיתי תוך נסיון לנסות ולהצטייר "כמגנת הציבור" מהעלוקות המוצצות את דמה של החברה שנקראות "נכים".

אישית כנכה נעלבתי עד עמקי נשמתי למקרא הכתבה. סירוס ועיוות העובדות הדליק לי נורה אדומה באשר לחופש הדיבור והיכן הגבולות שלו???!!! 

אני מצפה מאתר החדשות כד'מרקר להוריד לאלתר את המסמך האנטי-חברתי התוקף דווקא את האוכלוסייה המקופחת ביותר (הנכים הכלליים) תוך שהוא עושה זאת במידע חלקי ,שגוי וכוזב המעוות את האמת. 

הייתי רוצה לראות את  גב' ארלוזורוב מצליחה לחיות מקצבת נכות שהיא 53% משכר המינימום ומתקיימת           מ "השפע " הזה כבכתיבתה, נלחמת בכל המכשלות שעומדות בפני נכה שרוצה לעבוד ובעיקר נלחמת בחקיקה שכה טרחה לקראה ולהבינה או לחליפין לראות אותה משותקת בכל גופה ומרותקת למיטה ו"יוצאת לעבודה"   

כתיבה בסגנון שכזה שייכת למשטרים אפלים ולכותבי דברי שטנה נגד האנושיות והיפה שבחיים.  

אשמח אם אדוני יבחר כעורך אחר ד'מרקר להוריד את הכתבה המלעיזה, כמו גם אני מצפה מהגב' הנ"ל להתנצלות ובפומבי ובפני כול קהל הנכים בישראל בו פגעה!  

את העובדות הנכונות והאמיתיות אם ובאמת הן מעניינות את אדוני אשמח להעביר, על מנת שכותב אחראי יציגם בפומביות ראויה. 

אשמח לתשובתך, 

קובי כהן

יו"ר ארגון הפעולה של הנכים 

בנושא התעסוקה

במדינת ישראל על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמו לאחר סקר מפקד האוכלוסין האחרון (פורסם ב 2009) ישנם 728 אלף נכים . אם נפחית ממספרם את נכי צה"ל (55 אלף בערך), נכי תאונות עבודה (35 אלף בערך), נכי פעולות איבה (אלפים בודדים) וקבוצות קטנות נוספות כמו נכי השואה ועוד.. (אולי אלף בסה"כ) נגלה כי כלל ציבור הנכים "הכלליים" במדינת ישראל מתקרב ל - 636 אלף (בהערכה גסה).
     
אם נוריד מתוכם את מקבלי הקצבאות (202 אלף נכון לינואר השנה)) נגלה כי מדובר בציבור של 432 אלף נכים שלא מוגדרים "נכים" על פי הגדרת הביטוח הלאומי.
  
בקיזוז שיעור אבטלה מקובל מדובר בציבור נכים עובד הקרוב ל 400 אלף, על נתון זה נוסיף את 16 אלף הנכים שעובדים ומתוך מקבלי הקצבאות ונגלה שאחוז הנכים העובדים בציבור הנכים הישראלי הכולל שעומד על 57% ( 416 מתוך 728 אלף) ולא 7- 8 אחוז ....
   
נתוני ה - OECD מתייחסים לתעסוקה של נכים ברמת נכות שונה ובמדינות אחרות בהם רף הנכות הרפואית לזכאות אינו זהה וכמובן שאינו עומד על סף דומה לזה שמקובל בארץ (יש מדינות שהרף עומד על 10%) ....
כמו גם ברוב המדינות ב OECD לא מתקיימת תקרת השתכרות דומה, אם בכלל, הדומה לזו המתקיימת בארץ - זו שמוציאה נכים של ואפילו בעלי 100% נכות רפואית מהגדרה שלהם "כנכים".
   
נתון נוסף (ושל הביטוח הלאומי)... מגלה כי מתוך אוכלוסיית הנכים 80% מהם מוגדרים ברמת אי- כושר עבודה מלא... אז אם המדינה היא זו שקבעה רמת אי כושר עבודה שכזו על מה היא בדיוק מלינה?....
   
על כך ש - 16 אלף נכים מתוך ציבור של 40 אלף נכים לערך שלהם כושר עבודה חלקי עובדים (שהם אגב. ובהערכה גסה קרוב ל 40% ) .... האם זה לא רק קרוב או טוב יותר מנתוני ה- OECD?
    
אם בסיבות עסקינן ....
מדוע שנכה שרוצה לעבוד יסתכן בכלל בעבודה, אם מעל לתקרה של 60% מהשכר הממוצע ברוטו ( 4809 ש"ח), זו הקבועה ברוב המקרים של הלקות החמורה ויאבד את הקצבה , את כל ההטבות הניתנות לו כנכה , גם את רשת הבטחון הכלכלית שלו (במקרה של פיטורין) וגם ישלם על זכות מפוקפקת זו כ- 40% מקצבתו (במס על עבודה לנכים שנקבע בתיקון לרון)...
   
הנכים הם לא ציבור מטומטם כמו שאת מבינה.... וברור בהחלט מדוע רק 550 נכים בחרו בפתרון העקום של תיקון לרון ....
  
גובה הקצבה קצבת הנכות הבסיסית לקיום היא 2160 ש"ח (חצי משכר המינימום) מסכום זה אמורים להתקיים נכים שרובם חסרי כושר עבודה מלא. נכון שלחלקם תוספת זניחה בגין עד 2 ילדים (מקס’) ו/ או אישה לא עובדת .. נראה לך הגיוני להתקיים מקצבה שכזו שערכה מחצית משכר מינימום?...

נדיבות אין בקצבה שכזו כמו שכתבת .. יש בה הרבה רעב מצוקה קיומית מצוקת סיעוד וניידות קשה.. בעובדה זו שהנכים כלואים בעל כורחם בביתם אני חייב להסכים איתך, אבל לצערי לא מהסיבה שהבאת אלא ובעיקר ממחסור כלכלי.
  
נכון יש קצבאות נוספות אלא שאותן קצבאות הן ייעודיות ולשימוש מוגדר. הקצבות הנוספות המשולמות הן: שר"מ בגין סיוע סיעודי (שלא מכסה את עלות הסיעוד) וקצבת ניידות לרכב (שלא מכסה את עלות הניידות).. כך שהסיוע "הנדיב" של ביטוח לאומי הוא למרעית עיין בלבד ורובם של הנכים מצויים במצוקה קיומית אמיתית.
   
יש עוד אבל זה מספיק בשלב הזה.....
אז לפני שאת כותבת כתבה שכזו אולי רצוי שתתייעצי גם עם נציגות הנכים ותשמעי את הצד השני של המטבע....

שבוע טוב