לאחרונה התפרסמה ב"גרדיאן" הבריטי פרשת הרעבה אחרת, ובמרכזה השאלה אם צמחונות עלולה להזיק לבריאותם של ילדים.
עובדים סוציאליים החליטו להוציא ילד בן חמש מרשות הוריו מפני שהיו לו סימנים של מחלת הרככת. רככת היא מחלת ילדים נפוצה שבה העצמות אינן מתקשות ונוטות להתעקם, בעיקר בגלל מחסור בוויטמין די. בסיומו של קרב משפטי הצליחו ההורים הבריטים למנוע את המהלך הזה וגם להסיר את פיקוח הרשויות על ילדם.
הורי הילד טענו כי הם נמנעים ממוצרי חלב בגלל מחלת אסתמה משפחתית, אבל בניגוד לטענתם של העובדים הסוציאליים הם אינם צמחונים כי הם כן אוכלים דגים. שני המחנות הציגו טיעונים מורכבים ונסמכו על מחקרים.
הפרשה הזאת מעלה שאלות על מידת הקושי להזין ילדים במשטרי אכילה קשוחים. האם הסיכונים גדולים מדי? ויטמין די בכלל מצוי במרכזו של ויכוח סוער: מחנה אחד טוען כי גוף האדם יכול לייצר את מלוא הכמות הדרושה לו באמצעות חשיפה מתונה לשמש וכי מוצרים מן החי משבשים את הייצור הטבעי ואף עשויים לחסום אותו. מנגד ישנה השקפה שלפיה מוצרים מן החי בכלל ומוצרי חלב בפרט הם המקור הטוב ביותר לוויטמין די.
רבים נוקטים עמדה שיפוטית ביחס לדיאטות צמחוניות לילדים ומזהירים מפני הסיכון שמקבלים עליהם הורים שבוחרים בדרך הזאת, שעלולה לגרום מחסור בוויטמין די, סידן, חלבון, ויטמין בי-12 וברזל. מאליה עולה השאלה, אילו סיכונים מקבלים עליהם הורים שבוחרים בתפריט המערבי שעיקרו מוצרים תעשייתיים מעובדים ומאכלים מן החי ואילו נזקים הם עלולים לגרום לילדיהם. לא צריך להיות מדען או חוקר כדי להבין שהמקרים הספורים של ילדים צמחונים שהגיעו למצבים מסוכנים הם היוצאים מן הכלל שמעוררים שערוריות, ואילו הנתונים על ילדים שניזונים מתפריט מערבי וסובלים מהשמנה, אלרגיות, סוכרת ושאר בעיות משקפים מגיפה.
יתרה מזאת, ביולי 2009 פירסם האי-די-אי, ארגון התזונה האמריקאי שנחשב הגדול מסוגו בעולם, מאמר שעניינו תזונה צמחונית בכלל ושל ילדים צמחונים בפרט; הוא קבע כי התפתחותם של ילדים צמחונים דומה מאוד לזו של אחרים, ביתרון ברור לצמחונים: הם נוטים פחות להשמנה ואינם סובלים מרמות גבוהות של כולסטרול.

איור: עמוס בידרמן
ברור שלא נבון ולא אחראי לגדל ילדים על מוזלי, אבל ברור גם שהורים לא נבונים או לא אחראים אינם כל כך נדירים והם קיימים בכל המגזרים. ברור גם שהסיכונים הנובעים מתזונה גרועה אינם מוגבלים לילדים צמחונים ושמוצרי מזון תעשייתיים ומעובדים אינם תזונה מתאימה לילדים. סביר שאם מישהו יתחיל לגדל ילדים רק על מוזלי הוא יזכה די מהר לביקור של עובדת סוציאלית, אבל מי שמגדלים ילדים על תפריט מערבי בטוחים מפני התערבות חיצונית. תפריט מערבי שמבוסס על מוצרים מעובדים מקובל לא רק בהרבה בתים אלא גם בגנים ובבתי ספר.
מה שעוד יותר ברור הוא שמשפחה, צמחונית או לא, ירושלמית או בריטית, שאתרע מזלה ואחד מילדיה חולה, הרבה יותר חשופה לביקורת של גורמים חיצוניים שנחשבים מקצועיים, ועובדים סוציאליים בכלל זה. עובדים סוציאליים אינם אמורים להתמצא בתזונה, וגם רופאים רבים אינם זוכים להכשרה מספקת בתחום.
המסקנה העיקרית היא שהבעיה האמיתית אינה צמחונות, אלא כשירותם של הורים לספק לילדם תפריט בריא. המוני ילדים במערב סובלים מתזונה גרועה גם בלי להיות צמחונים. מובן שהבחירה בתפריט צמחוני מלאה מוקשים שצריך להיזהר מהם, אבל מוקשים יש בכל דרך שבוחרים בה. בדרך כלל הם נובעים מסגנון החיים המערבי, שכולל מעט מאוד בישול ביתי, המון מוצרים זמינים ונוחים אבל חסרי ערך תזונתי ואף מזיקים, ושפע של בלבול שנובע מפריטי מידע סותרים על ערכים תזונתיים.
הוספת תגובה על "שתיית חלב -בעד ונגד-ישעיהו גלינסקי"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה