זוכרים את "חוד פלדה" שכיכב פה כבר בכמה דיונים? (כאן, למשל)

שוב בכותרות:

פעולות כיבוי השריפה במפעל המתכת מדרום לעכו צפויות להימשך עד מחר 

מאת ג'קי חורי ושירות "הארץ" העשן הסמיך שכיסה את אזור מפעל "חוד פלדה" והיישובים הסמוכים עד לפאתי שפרעם מזרחה, נהריה בצפון והקריות בדרום, הקשה על פעולות הכיבוי ואיתור מוקד האש

עשן בזירת השריפה, היום תצלום: מורן מעיין כבאים משירותי כבאות גליל מערבי בגיבוי צוותים מכל המחוז הצפוני עדיין עוסקים הערב (שבת) בפעולות הכיבוי באתר איסוף פסולת המתכת במפעל "חוד פלדה" דרומית לעכו. העשן הסמיך שכיסה את אזור המפעל והיישובים הסמוכים עד לפאתי שפרעם מזרחה, נהריה בצפון והקריות בדרום, הקשה על פעולות הכיבוי ואיתור מוקד האש. בשירותי הכבאות העריכו כי פעולות הכיבוי צפויות להימשך לפחות עד מחר. 

מפקד שירותי כבאות גליל מערבי אמיר לוי מסר בשיחה ל"הארץ" כי באירוע פעלו 25 צוותים ועיקר המאמץ בתחילת האירוע התמקד במניעת התפשטות האש למפעל עצמו ולמפעלים סמוכים באזור. האירוע החל סמוך לשעה 12:00 בצהריים כשעשן סמיך ושחור החל להיתמר מהאתר. כוחות הכיבוי מתחנת עכו ותחנות אחרות באזור הוזנקו למקום יחד עם צוותים של המשרד לאיכות הסביבה. פטריית העשן הענקית שנראתה ממרחק של עשרות קילומטרים החלה להתפשט במהרה לכוון מזרח ולכסות את יישובי הסביבה. 

בהוראת פקחי המשרד לאיכות הסביבה ובשל החשש מחומרים רעילים ושאיפת העשן פונו מרכזי מסחר באזור כולל שוק "רמלה לוד" שבדרך כלל הומה אדם בשבתות. תושבי הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ התבקשו להסתגר בבתיהם במשך שעות ורק לקראת השעה 17:00 קיבלו הודעה על האפשרות לחזור לשגרה. משטרת מרחב גליל ומשטרת התנועה הארצית חסמו לסירוגין כבשים וצירים באזור ונהגים התבקשו לפנות לדרכים חלופיות והדבר גרם לפקקים באזור מפרץ חיפה ופאתי העיר עכו. 

בשירותי הכבאות ציינו כי חקירת האירוע ובמיוחד סיבת הדליקה תחל מיד לאחר כיבוי האש ופיזור העשן ונבדקים כול הכוונים כולל הצתה. האירוע עצמו גרם ללא מעט סבל ועוגמת נפש לתושבי האזור. דודו גנות תושב כפר מסריק שהסתגר בביתו במשך שעות אמר בשיחה ל"הארץ" כי השריפה והאירוע בכללותו מוכיחים עד כמה מסוכן המפעל באזור ואת הצורך בהעברתו. "הייתי בלול כשקיבלנו את ההודעה ברמקולים להיכנס הביתה, זה ממש לא נעים להיות בבית במשך שעות כשכל האזור אפוף עשן שחור". 

מוקדם יותר מתחו ראשי רשויות באזור ביקורת על מיקומו של המפעל. יהודה שביט, ראש המועצה האזורית מטה אשר, אמר כי האירוע מוכיח את צדקת המאבק שניהלו תושבי האזור נגד פעילות המפעל. 

שביט הוסיף כי הוא מתכוון לפנות לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על מנת שיפעיל את סמכותו לסגור את המתחם. בשנים האחרונות ניהלו תושבי האזור מאבק נגד המפעל "חוד פלדה", בשל טענות לתחלואה גבוהה עקב העשן והחומרים הרעילים הנפלטים ממנו. במקום אף הותקנו אמצעים לבדיקת החומרים הרעילים.

גם ראש העיר קרית אתא, יעקב פרץ, ביקר בחריפות את מיקומו של המפעל. "שוב אנו עדים לקירבה הבלתי הגיונית של התעשייה לריכוז אוכלוסייה באזור הקריות וחיפה", אמר. "אין לי ספק שבאזור המרכז דבר שכזה לא היה עובר לסדר היום. הגיע הזמן שהממשלה תאתר קרקע חלופית להעברת התעשייה הכבדה, בתוכנית מסודרת לשנים הבאות לאזור שאינו מסכן ריכוזי אוכלוסיה ושלחילופין מאפשר את פיתוח התעשייה בישראל. במציאות הנוכחית אנו חשופים לסכנות מדי יום". 

מנגד, בעל המפעל רמי שני אמר כי השריפה פרצה לדבריו במאגר גרוטאות כלי רכב. "מקור העשן בצמיגים אך לדעתי לא היה כל סיכון סביבתי", ציין שני.

למראית ה"דז'ה - וו" :

בעקבות התיחסותו לזיהום, חשבתי שמעניין איפה גר מנהל המפעל. כנראה בשכונת דניה בחיפה - כך שהזיהום לא ממש מגיע אליו לסלון.

אבל למען הגילוי המהיר, אך הנאות, גיליתי עוד כמה פרטים. 

זה מה שמצאתי עליו במהירות וכדאי לקרוא את כל הכתבה:

http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3108744,00.html

" רמי שני הוא איש מעט יוצא דופן מבין עמיתיו, בעלי השליטה בחברות גדולות בבורסה. כ־470 מיליון שקל שווה היום חברת המתכת שלו, אבל הוא ממשיך לשבת במשרד צנוע, לדבוק בחולצה כחולה פשוטה, להסתפק במשכורת של 4,000 דולר בחודש ולהצהיר שכסף לא באמת חשוב לו. הוא בעסק הזה רק בגלל האהבה. "אתה שואל אם יש לי קשרים עם פוליטיקאים ואחרים? לא. ולא תמצא אותי במסיבות או באירועי התרמה, כי זה פשוט לא מדבר אליי. אני איש של תעשיית הפלדה. ברזל אני אוהב". "

כתבה עם מצגת תמונות אש ותמרות עשן מרשימה: 

כובתה שריפת הענק באתר איסוף פסולת המתכת "חוד אסף" דרומית לעכו

מאת ג'קי חורי וצפריר רינת השריפה שפרצה במפעל "חוד אסף" דרומית לעכו כיסתה בעשן סמיך את היישובים הסמוכים, עד לפאתי שפרעם ונהריה. צפו בתמונות

כוחות כיבוי הצליחו להשתלט לפנות בוקר (ראשון) על שריפת הענק שפרצה אתמול באתר איסוף פסולת המתכת "חוד אסף" דרומית לעכו. במשרד להגנת הסביבה ציינו כי זיהום האויר שגרמה השריפה לא חרג מן התקן. שירותי הכבאות והמשרד להגנת הסביבה פתחו בחקירה השריפה.

מפקד שירותי כבאות גליל מערבי, אמיר לוי, אמר כי צוותי כיבוי האש עזבו בשעות הבוקר את שטח המפעל אחרי שהשריפה כובתה. לוי ציין כי צוותי כיבוי יגיעו במהלך היום למפעל על מנת לוודא שאין מוקדי אש פעילים במקום. לדבריו, עדיין מתנהלת חקירה בדבר נסיבות השריפה, אולם על פניו עולה חשד כי תהליך חימצון באתר הפסולת הוא שהצית את השריפה.

ענן העשן שגרמה השריפה אתמול כיסה את אזור המפעל והיישובים הסמוכים והתפשט עד לפאתי שפרעם, נהריה והקריות. רבבות תושבים הונחו להישאר בבתיהם עד אחר הצהריים בעקבות זיהום האוויר, והאירוע נרשם ללא נפגעים. 

נגד המפעל מתנהל כבר שנים מאבק של תושבים וארגונים ירוקים בטענה כי הוא גורם לזיהום אוויר ותחלואה גבוהה של סרטן. ראש המועצה האזורית מטה אשר יהודה שביט אמר כי יפנה לשר לאיכות הסביבה כדי שיפעל לסגירת המפעל והעברתו למקום אחר. "זה רק מוכיח את צדקת המאבק שהתושבים מנהלים כבר שנים ארוכות", אמר. 

האירוע החל סמוך לשעה 12:00 בצהריים כשעשן סמיך ושחור החל להיתמר מהמפעל. כוחות הכיבוי הוזנקו למקום יחד עם צוותים של המשרד לאיכות הסביבה. בהוראת פקחי המשרד לאיכות הסביבה פונו מרכזים מסחריים באזור, בהם שוק "רמלה לוד", מחשש לשאיפת עשן וחומרים רעילים. תושבי הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ התבקשו להסתגר בבתיהם במשך שעות ורק לקראת השעה 17:00 קיבלו הודעה לחזור לשגרה. 

מפעל חוד אסף הפועל מדרום לעכו אמור למלא תפקיד סביבתי כממחזר מתכות. המפעל קולט גרוטאות מסוגים שונים, ממכוניות ועד מוצרי חשמל ומתיך אותם לפלדה נוזלית שעוברת יציקה והופכת חומר גלם לברזל בתעשיית הבנייה המקומית. בעבר פעלה במקום קרית הפלדה, אך בשנים האחרונות נמצא המפעל בבעלות רמי שני שקרא למפעל על שם בנו אסף שנהרג במקום במהלך תאונה. 

על פי שני, השריפה אתמול פרצה בערימת גרוטאות של מכוניות מסיבה שעדיין לא ברורה לו וכי מדובר באירוע נדיר. "כוחות כיבוי התקשו להזרים מים לתחתית הערימה ובגלל שהיו גם צמיגים, זה יצר עשן רב", סיפר שני, "פינינו בעזרת באגרים חלק מהערימות וזה איפשר את פעולות הכיבוי. לדעתי לא נוצר כל סיכון סביבתי או בריאותי". 

הארגונים הסביבתיים ותושבי האזור טוענים כבר כמה שנים שמפעל הפלדה גורם לזיהום אוויר ובכלל זה פליטת חומרים רעילים ומסרטנים כמו דיוקסין וכרום. התושבים אף מדווחים על תחלואה גבוהה במיוחד באזור של סרטן ובייחוד סרטן הריאות. "אנחנו נשקול תביעה משפטית נגד המפעל בגלל השריפה והשלכותיה על התושבים", אמרה אתמול ליאורה אמיתי מארגון "אזרחים למען הסביבה בגליל". יושב ראש הוועדה המשותפת של הכנסת לבריאות וסביבה, חבר הכנסת דב חנין אמר בעקבות האירוע שיש לבחון פינוי של כל מצבורי החומרים המסוכנים מהאזור. 

רואי בן דוד, העומד בראש הוועדה לאיכות סביבה של קיבוץ כפר מסריק, סיפר כי התושבים המתורגלים בתאונות תעשייתיות מיהרו להיכנס לבתים ברגע שהבחינו בעשן המיתמר. "זהו מפעל שאנחנו מנסים לפעול לכך שהוא יטפל בבעיות זיהום האוויר והרעש שהוא יותר ולאחרונה פתחנו בהדברות עם הבעלים", סיפר בן דוד. "השריפה אמנם מושכת תשומת לב אבל אנחנו מוטרדים מחומרים שנפלטים בשגרה ואין להם צבע או ריח אך יש בהם סיכון. אני חושב שהמפעל יכול להמשיך ולפעול אם הוא אכן עומד בכל הדרישות הסביבתיות ואם הוא לא עומד בהם, עליו לעבור למקום אחר". 

בבדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה בזמן השריפה לא נמצאו רמת זיהום מסוכנת באוויר. לדברי מנהלת מחוז צפון במשרד, דורית זיס, מיד לאחר שהחלה השריפה התפרשו ארבעה צוותים שערכו בזמן אמיתי מדידות של כמה סוגי מזהמים וכמו כן נמדד זיהום בתחנה קבועה הנמצאת בכפר מסריק. "בכפר מסריק היה ריכוז של חלקיקי זיהום שחרג מהתקן אך לזמן קצר. בכל שאר הבדיקות לא מצאנו כלל מזהמים או מדדנו ריכוזים נמוכים ביותר. תמרת העשן היתה גבוהה ונראה שהזיהום נמהל באוויר". 

לגבי התפקוד הכללי של המפעל ציינה זיס שנקבעו לו ברישיון העסק תנאים מחמירים והוא עומד בהם. "כמובן שנצטרך לחקור את נסיבות השריפה ולבחון אם זה אמור לשנות את גישתנו למפעל", אמרה. 

"אני יודע שלא רוצים את המפעל ולא משנה עד כמה טובה תהיה איכות האוויר שאנחנו פולטים", ציין שני אתמול. "זהו אינו מפעל מזהם, הוא עומד בדרישות הכי מחמירות. זה מפעל שמעסיק ארבע מאות עובדים ומפעלים כמוהו פועלים בערים כמו ציריך ומילאנו".

תהיתי מה ייכתב בפורום הזה בנוגע לשרפה הזו.

מפעלי הפלדה בעכו השקיעו בשנים האחרונות סכומי עתק בטפול באכות הסביבה, הן עקב דרישות המשרד לאיכות הסביבה והן עקב דרישות הקיבוצים השכנים. הותקנה מערכת למניעה וניטור אבק, מתקנים לקליטת העשן בתנורי ההתכה ועוד.

מבלי להיות חוקר שרפות אפשר להבין עד כה כי השרפה פרצה דווקא בערמת גרוטאות, המיועדות לגריסה, ולא בחלק התעשייתי של המפעל. ערמות אלה נוצרו עקב הרצון למחזר מכוניות ישנות , להורידן מהכבישים מסיבות של בטיחות, זהום האוויר של המכוניות הישנות וכו'. חלומם של אוהבי הסביבה מתגשם שם, כפי שהוא מתגשם בכמה מוקדים נוספים ברחבי הארץ, שלמיטב ידיעתי קרובים לא פחות לריכוזי אוכלוסיה. ככל הנראה הקשר בין השרפה הזו ובין עיסוקם העיקרי של מפעלי הפלדה והזהום שהם יוצרים מועט.

אבל מה זה משנה? מי שאינו רוצה את המפעל הזה שם מנצל את ההזדמנות לחבר מין בשאינו מינו. 

נוח מאד להיות תמיד בצד של ה"נגד", מבלי צורך לאזן בין האילוצים. רוצים למחזר - אבל שיעשו את זה בסין או בתורכיה או אצל השכנים. מדינה שמיצרת פסולת ברזל צריכה גם לדאוג למחזר אותה, ומפעלי הפלדה מהווים חלק חשוב וערכי בתהליך הזה.

בשולי הדברים- המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד התעשיה והמפרק של החברה הקודמת שהיתה שם (כור כמדומני), התחייבו לפני הרבה שנים לתקצב, לטפל ולפנות ערימה של פסולת שעומדת שם מימי הבעלים הקודמים, שאינה קשורה לבעלים הנוכחיים. הערמה הזו מזהמת את הסביבה ואת מי התהום. אל אזלת ידם של הנ"ל צריך להפנות את הקצף ולא להתלהם מהשרפה שפרצה בדיוק כפי שהיתה יכולה לפרוץ בשדות הקיבוצים שמסביב או בכל מפעל אחר.

צטט: agranit 2010-05-23 17:06:39

תהיתי מה ייכתב בפורום הזה בנוגע לשרפה הזו.

מפעלי הפלדה בעכו השקיעו בשנים האחרונות סכומי עתק בטפול באכות הסביבה, הן עקב דרישות המשרד לאיכות הסביבה והן עקב דרישות הקיבוצים השכנים. הותקנה מערכת למניעה וניטור אבק, מתקנים לקליטת העשן בתנורי ההתכה ועוד.

מבלי להיות חוקר שרפות אפשר להבין עד כה כי השרפה פרצה דווקא בערמת גרוטאות, המיועדות לגריסה, ולא בחלק התעשייתי של המפעל. 

סליחה הערמה הזו היא חלק אינטגרלי מפס הייצור של המפעל. בדיעבד ניתן לראות בבירור שמדובר במפגע בטיחותי. 

ערמות אלה נוצרו עקב הרצון למחזר מכוניות ישנות , להורידן מהכבישים מסיבות של בטיחות, זהום האוויר של המכוניות הישנות וכו'. חלומם של אוהבי הסביבה מתגשם שם, כפי שהוא מתגשם בכמה מוקדים נוספים ברחבי הארץ, שלמיטב ידיעתי קרובים לא פחות לריכוזי אוכלוסיה. ככל הנראה הקשר בין השרפה הזו ובין עיסוקם העיקרי של מפעלי הפלדה והזהום שהם יוצרים מועט.

גריטת מכוניות זו משימה ראויה וחשובה אבל היא לא מצדיקה את ההחלטה הרשלנית לרכז במקום אחד כמות עצומה של  חומר גלם דליק. 

אבל מה זה משנה? מי שאינו רוצה את המפעל הזה שם מנצל את ההזדמנות לחבר מין בשאינו מינו. 

נוח מאד להיות תמיד בצד של ה"נגד", מבלי צורך לאזן בין האילוצים. רוצים למחזר - אבל שיעשו את זה בסין או בתורכיה או אצל השכנים. מדינה שמיצרת פסולת ברזל צריכה גם לדאוג למחזר אותה, ומפעלי הפלדה מהווים חלק חשוב וערכי בתהליך הזה. לא פותרים בעיה סביבתית אחת ע"י יצירה של בעייה סביבתית אחרת.

בשולי הדברים- המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד התעשיה והמפרק של החברה הקודמת שהיתה שם (כור כמדומני), התחייבו לפני הרבה שנים לתקצב, לטפל ולפנות ערימה של פסולת שעומדת שם מימי הבעלים הקודמים, שאינה קשורה לבעלים הנוכחיים. הערמה הזו מזהמת את הסביבה ואת מי התהום. אל אזלת ידם של הנ"ל צריך להפנות את הקצף ולא להתלהם מהשרפה שפרצה בדיוק כפי שהיתה יכולה לפרוץ בשדות הקיבוצים שמסביב או בכל מפעל אחר.

יש לי מספיק קצף בשביל להפנות גם לאלה וגם לאלה והאחד לא מכסה על השני .

 

צטט: agranit 2010-05-23 17:06:39

תהיתי מה ייכתב בפורום הזה בנוגע לשרפה הזו.

מפעלי הפלדה בעכו השקיעו בשנים האחרונות סכומי עתק בטפול באכות הסביבה, הן עקב דרישות המשרד לאיכות הסביבה והן עקב דרישות הקיבוצים השכנים. הותקנה מערכת למניעה וניטור אבק, מתקנים לקליטת העשן בתנורי ההתכה ועוד.

מבלי להיות חוקר שרפות אפשר להבין עד כה כי השרפה פרצה דווקא בערמת גרוטאות, המיועדות לגריסה, ולא בחלק התעשייתי של המפעל. ערמות אלה נוצרו עקב הרצון למחזר מכוניות ישנות , להורידן מהכבישים מסיבות של בטיחות, זהום האוויר של המכוניות הישנות וכו'. חלומם של אוהבי הסביבה מתגשם שם, כפי שהוא מתגשם בכמה מוקדים נוספים ברחבי הארץ, שלמיטב ידיעתי קרובים לא פחות לריכוזי אוכלוסיה. ככל הנראה הקשר בין השרפה הזו ובין עיסוקם העיקרי של מפעלי הפלדה והזהום שהם יוצרים מועט.

אבל מה זה משנה? מי שאינו רוצה את המפעל הזה שם מנצל את ההזדמנות לחבר מין בשאינו מינו. 

נוח מאד להיות תמיד בצד של ה"נגד", מבלי צורך לאזן בין האילוצים. רוצים למחזר - אבל שיעשו את זה בסין או בתורכיה או אצל השכנים. מדינה שמיצרת פסולת ברזל צריכה גם לדאוג למחזר אותה, ומפעלי הפלדה מהווים חלק חשוב וערכי בתהליך הזה.

בשולי הדברים- המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד התעשיה והמפרק של החברה הקודמת שהיתה שם (כור כמדומני), התחייבו לפני הרבה שנים לתקצב, לטפל ולפנות ערימה של פסולת שעומדת שם מימי הבעלים הקודמים, שאינה קשורה לבעלים הנוכחיים. הערמה הזו מזהמת את הסביבה ואת מי התהום. אל אזלת ידם של הנ"ל צריך להפנות את הקצף ולא להתלהם מהשרפה שפרצה בדיוק כפי שהיתה יכולה לפרוץ בשדות הקיבוצים שמסביב או בכל מפעל אחר.

  

שלום אגרניט,

שמי הוא עמית רבין, אני עבדתי בעבר בקואליציה לבריאות הציבור, עמותה הנלחמת בזיהום תעשייתי והשפעותיו על בריאות הציבור.

אחד המאבקים הארוכים שלנו היה עם מפעלי קריית הפלדה בעכו דרום.

יזהר רשף ז"ל - מנהלה לשעבר של הקואליציה ובן קיבוץ כפר מסריק - נפטר בגיל 37 לפני שנה כתוצאה מסרטן אגרסיבי.

אני לא כותב את כל זה לשם יצירת תרעומת על דברייך הכתובים למעלה. אני כותב אותם בתור עובדה בשטח.

לכן אני גם אוסיף ואחזק חלק מן הדברים אשר כתבת כעובדות :

1. מפעלי קריית הפלדה אכן השקיעו סכומי כסף גדולים בשנים האחרונות בכל הנוגע לאיכות סביבה.

2. ישנם לא מעט ארגונים ירוקים שירצו לרכב על כל דבר שקורה במפעלים מסוג זה על מנת שהם יסגרו.

3. השריפה אכן פרצה במגרש הגרוטאות של המפעל.

אני מסכים עם כל הדברים שלהלן באופן מילולי. אולם אני חייב להוסיף את האינטרפטציה שלי לנושא -

1. מפעלי הפלדה השקיעו סכומים גדולים לאחר שהם הבינו שהם הרעילו את תושבי האזור במשך עשרות שנים, ישנם לא מעט שיאמרו שבאותה תקופה לא הייתה מודעות, אני לא אכנס לוויכוח הזה, מה שאני כן אומר זה משהו מאוד פשוט -

במרבית המדינות המתוקנות, מפעלי דרג A (תעשייה כבדה) ממוקמים במרחק בטיחותי ממרכזי אוכולוסין, אם האוכלוסייה גדלה ומתקרבת לאזורי המפעלים - מבצעים או העתקה או שדרוג מתקדם של המפעל.

במקרה שלפנינו, אף אחת מן האפשרויות לא נעשתה.

שדרוג מתקדם מדבר על אפס פליטות (zero emisions) מהמפעל, אתה יכול ברגע זה ללכת למפעל של האחים עופר באמסטרדם ולראות איך משום מה, המפעל נמצא במרחק של 200 מטר מבתי יישובים ואין ריחות, פליטות או מקרים מרובים של תחלואה באזור.

מה ההבדל ? האם המפעל ההולנדי לא מייצר חומרים רעילים כמו המפעל הישראלי ?

לא, הם מייצרים את אותם החומרים. החקיקה והאכיפה שונות, זהו ההבדל !

לא יעזרו התירוצים של "אין לנו מקום בישראל, היא מדינה קטנה" - אפשר לעשות זאת, המשרדים הממשלתיים המתאימים יצטרכו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעשות את עבודתם ובעלי המפעל יצטרכו להשקיע במנגנונים למניעת זיהום ולחתוך ברווחים האישיים שלהם הרבה יותר.

2. אני הראשון שאודה שיש כמה ארגונים ירוקים ו/או חברתיים קיצוניים המעוניינים לעשות רעש ולפנות הכל ולחזור למערות, אני לא איתם, יש אפילו ארגון באזור טבעון שנקרא הקואליציה להוצאת המפעלים ממפרץ חיפה, שני החבר'ה שמרכיבים את הקואליציה הזאת הם אנשים שבאמת לא שווה לפתוח בדיאלוג עימם.

אולם... מה לעשות עם ארגונים אחרים בארץ שכן יש להם טיעונים נכונים ? ומה עם ועדי הפעולה המורכבים מאזרחים כמוני וכמוך התורמים מזמנם החופשי במטרה להפוך את חייהם לבריאים יותר ? האם גם אותם צריך לתקוף ?

אני מציע שתראה את התמונה בכללותה, מרבית הארגונים שתוקפים מפעלים (מרבית !! לא כל) הם ארגונים עם אג'נדה ברורה, עם מטרות ויעדים ריאליים שבסך הכל רוצים לחיות כאן.

לך תכריח את הבחור שגר בקרית חיים כבר 20 שנה שכבר מזמן מייחל לתתרנות, לך תוכיח למשפחה של הבחורה שמתה בגיל 35 בעין המפרץ מסרטן צוואר הרחם "שזה קורה", לך תסביר ל-150,000 איש שעוברים כל יום בצומת וולקן שהריח הוא "רק מתמציות לא מזיקות" ושהוא "רק מסריח ותו לא".

אני לא חושב שבא לי להכריח אותם, אני לא הייתי רוצה שיכריחו אותי לכך. אני לא הייתי מאמין להם.

3. טיעון מאוד חזק, אני מודה בכך.

השריפה הייתה רק במגרש הגרוטאות.

כמעט בכל חור יש מגרשי גרוטאות, ליד כל קיבוץ ומושב... אז מה הם עושים מזה עסק ?

אז נפלטו כמה דיאוקסינים, הם לא שונים מדיאוקסינים שהיו נפלטים בשריפת גרוטאות אחרת.

העובדה הפשוטה שהשריפה במגרש הגרוטאות הספיציפי הזה אירעה בצמוד למפעל המאכסן חומרים רעילים !!!

אי אפשר פשוט לומר שזה אותו הדבר כמו שריפה של מגרש גרוטאות בקצה שדה כותנה ליד קיבוץ.

ואם עדיין לא נחה עלייך דעתך, אז יש לי שאלה אחרונה אליך בנושא זה שתביא את מבחן המציאות שאירע אתמול - אולי באפשרותך לומר לי מתי הייתה הפעם האחרונה שארעה שריפה במגרש גרוטאות שגרמה למשרד להגנת הסביבה להורות ל-250,000 אזרחים לא לצאת מדלת ביתם ?

ייתכן ויש באפשרותך, אני אישית לא זוכר אחת.

אני חושש שהמפעל הזה כבר מזמן מזמן היה צריך או לעבור מקום או לקבל את השדרוג המתקדם שלו. במצבו הנוכחי הוא לא יכול להישאר.

שלך בידידות,

עמית רבין

ציטוט חלקי: chulon78 2010-05-23 22:38:18

 

לא, הם מייצרים את אותם החומרים. החקיקה והאכיפה שונות, זהו ההבדל !

 

לא יעזרו התירוצים של "אין לנו מקום בישראל, היא מדינה קטנה" - אפשר לעשות זאת, המשרדים הממשלתיים המתאימים יצטרכו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעשות את עבודתם ובעלי המפעל יצטרכו להשקיע במנגנונים למניעת זיהום ולחתוך ברווחים האישיים שלהם הרבה יותר.

---

למפעל חוד מתכות היסטוריה של זיהום והוא ממשיך בחסות הרשיון שקיבל מהמדינה לזהם ולסכן את סביבתו. 

    
את הרשיון המפוקפק הזה העניק המשרד להגנת הסביבה שנסמך על תקנים ישנים ומקלים, שלא מקובלים בארצות הברית ובמדינות אירופה. למשל, התקן בישראל לדיוקסינים הוא גבוה עד פי עשר מהמקובל במדינות הנ"ל וכך מאפשר למפעלים לזהם ברישיון, לפלוט לאוויר חומרים מסוכנים ומזיקים ולפגוע בבריאות האדם והאדמה.
  
מדוע לא ישונה התקן של דיוקסינים בישראל, לרמה המקובלת בעולם הנאור?
 
היש סיבה שהרשויות האמונות על בריאות הציבור יעדיפו את טובת המפעלים, על פני הציבור, המשלם בבריאותו ובכיסו?

צטט: דורון טל 2010-05-24 09:50:00

---

 

למפעל חוד מתכות היסטוריה של זיהום והוא ממשיך בחסות הרשיון שקיבל מהמדינה לזהם ולסכן את סביבתו. 

    
את הרשיון המפוקפק הזה העניק המשרד להגנת הסביבה שנסמך על תקנים ישנים ומקלים, שלא מקובלים בארצות הברית ובמדינות אירופה. למשל, התקן בישראל לדיוקסינים הוא גבוה עד פי עשר מהמקובל במדינות הנ"ל וכך מאפשר למפעלים לזהם ברישיון, לפלוט לאוויר חומרים מסוכנים ומזיקים ולפגוע בבריאות האדם והאדמה.
  
מדוע לא ישונה התקן של דיוקסינים בישראל, לרמה המקובלת בעולם הנאור?
 
היש סיבה שהרשויות האמונות על בריאות הציבור יעדיפו את טובת המפעלים, על פני הציבור, המשלם בבריאותו ובכיסו?

מסכים לחלוטין עם ידידי דורון,

סוגיית הדיאוקסינים בישראל, היא מרתקת ביותר.

לאלו ממכם שלא מכירים אותה, אני אתן הסבר בסיסי על "החיה הזאת".

דיאוקסינים הם שם לקבוצות תרכובות כימיות אורגניות רעילות ביותר, הן יכולות להיווצר כתוצאה מפליטה טבעית של חומרי PVC או בצורה היותר שכיחה - שריפה לא מושלמת.

דיאוקסינים נחשבים לבין החומרים הרעילים ביותר הקיימים, קביעה זו נובעת משני קריטריונים :

1. האפקט הישיר שלהם - כמות הדיאוקסינים היכולה לחולל מחלות הרסניות, נמדדת ביחידה כה קטנה הנקראת פנטוגרם - 0.000,000,000,000,001 של הגרם, או במילים אחרות - אם היינו לוקחים גרם אחד של חומר, מחלקים אותו פעם ראשונה למיליארד חלקים שווים, לוקחים חלק אחד מתוך המיליארד, ומחלקים אותו בשנית למיליון חלקים שווים - החלק הסופי יהיה שווה ערך לפנטוגרם אחד - כדאי שתזכרו את הערך הזה להמשך.

2. האפקט המשני שלהם - יש להם חדירות גבוהה לרקמות שומניות וזמן דעיכה מאוד ארוך, הווה אומר, הם יכולים להכנס לשרשרת המזון בכל חולייה וחולייה, החל מכמה דיאוקסינים שנחתו להם בשדה אספסת, ננלעסים ע"י הפרה המקומית, מועברים לחלב (נחשו מי שותה אותו) ונגמרים ברקמות של... כן, כן... ניחשתם נכונה.

כמובן, יש עוד חוליות רבות אחרות דרכן הם נכנסים, למשל דרך הביצים, הבשר ועוד ועוד...

כעת, לענייננו -

המשרד להגנת הסביבה קבע ערכי ייחוס סביבתיים לדיאוקסינים, מעין "המלצה רבתי", התקנים הללו מדברים על ערך שנתי וערך יומי.

הערך השנתי הוא ממוצע של כל ימי השנה, הערך היומי הוא ממוצע של כל שעות היממה.

ולהלן הערכים :

ערך ייחוס שנתי - 300 פנטוגרם/מ"ק.

ערך ייחוס יומי - 900 פנטוגרם/מ"ק.

על מנת שנבין מה משמעות הערכים הללו, אני אכתוב כאן רק ערך אחד שייתן לכולנו פרספקטיבה מתאימה.

כתבתי קודם שאחד המקורות העיקריים לדיאוקסינים הוא שריפה לא מושלמת.

זה מתחבר למקרה המתועד האחרון שבו נרשמה רמה של 900 פנטוגרם/מ"ק - כשהתאומים נפלו בניו-יורק !

כולנו זוכרים את ענני האבק השרוף שאפפו את מנהטן לאחר שהבניינים נפלו, אין צורך בתואר ראשון באקלימטולוגיה וניהול מצבי חירום, על מנת להבין כי מדובר באירוע חריג.

ולמרות זאת, המשרד להגנת הסביבה קבע כי ערך הייחוס היומי לדיאוקסינים, יהיה באותה רמה !!!

אולי הם חושבים שהישראלים בנויים אחרת משאר עמי העולם ?

אולי קורה מדי פעם שנופלים לנו כמה בניינים באותו סדר גודל וענן אבק עוטף את חיפה, ב"ש, ת"א, ירושלים או כל מקום אחר ?

או שפשוט ההון והשלטון ממשיכים ללכת יד ביד במדינתנו הקטנה ואנשים "שם למעלה" מבינים כי אם הם יחוקקו תקנים נורמליים כמו במדינות מערביות אחרות (אשר באחדות מהן אין שום תקן לדיאוקסינים, רק מכיון שכל רמה הנרשמת - היא עבירה מבחינתם!) אז כמה מפעלים בארץ יצטרכו או להשקיע הרבה מאוד כסף או להיסגר.

אז כנראה שבמקום לשדרג או אפילו לסגור את המפעלים הבעייתיים, האנשים "שם למעלה" מעדיפים לסגור חיי אזרחים.

זה הרבה יותר קל ופשוט...

שלכם בהבנה מצערת,

עמית רבין

מסתמן אור בקצה המפעל:

בעקבות שריפת הענק: בעלי "חוד אסף" הביעו נכונות עקרונית להעתיקו 

 

מאת ג'קי חורי

בעקבות שריפת הענק במפעל "חוד אסף", הגיע השר להגנת הסביבה לסיור באזור. "בעלי המפעל הביעו נכונות עקרונית להעתיקו", הכריז

ענן העשן התפשט עד לפאתי שפרעם, נהריה והקריות תצלום: מורן מעיין השר להגנת הסביבה גלעד ארדן אמר היום (שלישי), במהלך ביקור במפעל "חוד אסף" באזור התעשיה הדרומי של עכו, כי בעלי מפעל הפלדה הביעו נכונות עקרונית להעתיקו, במידה ויזכו לתמיכה ממשלתית. 

השר ארדן וצמרת משרדו הגיעו לסיור במפעל בעקבות שריפת הענקשפרצה בו בשבת האחרונה. ארדן סייר במפעל וקיים פגישה עם תושבי קיבוץ כפר מסריק. לדבריו, בעלי המפעל אמרו לו שהם משקיעים משאבים רבים למען השמירה על איכות הסביבה באזור, אף למעלה ממה שהשקיעה המדינה כאשר המפעל היה בבעלותה. 

לדברי השר ארדן, בשלב זה אי אפשר לקבוע אם השריפה פרצה בשל פעולה רשלנית או כתוצאה מכח עליון, כפי שטענו ראשי המפעל. השר ציין כי הוא "סומך על המשטרה הירוקה שתבצע חקירה מעמיקה ויסודית"

עוד אמר ארדן כי ידוע לכל שבאזור מפרץ חיפה ועכו קיימים מפעלים שאינם ידידותיים לסביבה, וכי הממשלה החליטה להציבם שם עוד בזמן הקמת המדינה. עם זאת, אמר ארדן, הזמנים השתנו וכעת יש לדאוג בראש ובראשונה לבריאות התושבים.

ראש העיר עכו שמעון לנקרי, שהשתתף בסיור, אמר כי הוא דורש להעתיק את המפעל למקום אחר, על אף שמדובר במפעל שמעסיק כ-400 עובדים. לדבריו, בריאות התושבים היא דבר יסודי ומרכזי, ואפשר למצוא מקומות אחרים באזור הצפון שניתן להעתיק אליהם את המפעל ולשמור על מקום התעסוקה של העובדים מצד אחד, ועל בריאות התושבים מהצד השני. 

תושבי כפר מסריק סיפרו לשר כי הם מנהלים במשך שנים ארוכות מאבק נגד המפעל, מאחר והעובדות קובעות שבאזור יש תחלואה גבוהה של סרטן ומחלות נוספות כתוצאה מזיהום. 

ציטוט חלקי: אנגל 2010-05-25 15:33:43

מאת ג'קי חורי

בעקבות שריפת הענק במפעל "חוד אסף", הגיע השר להגנת הסביבה לסיור באזור.

"בעלי המפעל הביעו נכונות עקרונית להעתיקו", הכריז

 

. . . . לדברי השר ארדן, בשלב זה אי אפשר לקבוע אם השריפה פרצה בשל פעולה רשלנית או כתוצאה מכח עליון, כפי שטענו ראשי המפעל. השר ציין כי הוא "סומך על המשטרה הירוקה שתבצע חקירה מעמיקה ויסודית"

עם כל הכבוד לדברי השר ארדן (כמצוטט לעיל):

1. זה אינו תפקידו של שר לשמש כדובר של מפעל.

- ואם יועתק המפעל למקום אחר מה יקרה שם?

- התשתנה מדיניות המשרד להגנת הסביבה במקום החדש?

- מי יתקע כף שבמקום החדש יתנהל המפעל כפי שצריך?

2. היתה לי הזכות המפוקפקת להיות נוכח בחלק מדיוני בית-משפט השלום בעכו בתביעה (פ 4820/03) שניהל המשרד להגנת הסביבה נגד מפעל תעשיות אלקטרוכימיות עכו. על סמך מה ששמעתי וראיתי בין כתלי בית המשפט הגעתי למסקנה (כבר בינואר 2006) שהמשטרה הירוקה ניהלה את התיק הנ"ל ברשלנות. חלק מסעיפי כתב האישום כללו פירוט של מעשים ומחדלים ללא ציון תאריך. לכתב האישום לא צורפו היתר הרעלים ותנאי רשיון העסק.

בינואר 2010 - לאחר 6 שנים שרובן מאופיין ע"י חוסר מעש - פורסם פס"ד השערורייתי בתיק הנ"ל שזיכה את הנהלת תעשיות אלקטרוכימיות משורה של עברות על החוק. עיון בפסק הדין הנ"ל חושף שהסיבה לזיכוי הינה רשלנות של המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה הביא לביהמ"ש עדויות שחלקן לא היו מבוססות די הצורך. עוד מחדל משמעותי בניהול התיק הנ"ל הוא בכך שלא הביאו כעדים את התושבים באזור, אשר נדרשו להישאר בבתיהם בעת האירועים, גם בית המשפט התייחס לכך.

והמבין יבין...

תוספתא:

לפניכם מכתב שכתבתי בתאריך 3/1/2006  לחברי באומ"ץ,

כשעוד האמנתי לתומי שיו"ר אומ"ץ (אריה אבנרי) ירים את הכפפה...

ציטוטים נבחרים מדברי: דורון טל 2010-05-25 21:56:28

 * המשרד לאיכות הסביבה עשה עבודת "חפיף" בהכנת כתב האישום וכעת דואג, במקרה הטוב, לכסת"ח.
 
 * עורכי הדין של התביעה טוענים שאינם יודעים היכן נמצא "חומר חקירה", אשר קיומו נחשף בחקירה נגדית של עדי התביעה.
 
 * חומר רב ערך כולל הקלטות שבוצעו בידי או בשיתוף החוקרים של המשרד לאיכות הסביבה נעלמו!
 
 * מתוך דברי השופט עצמו שלא הוכנסו לפרוטוקול אך נאמרו בחלל האולם...
 
 * וכל השאר היסטוריה מהולה בלא מעט היסטריה. 

תחי מדינת השקשוקה!