אני מעוניין לדבר כאן על הנושא הזה - מה המצב של הקרקעות המזוהמות במדינה ומי מטפל

קראתי שיש בעיה של אחריות - המשרד לאיכות הסביבה, הממשלה, העיר או המפעלים שכבר רובם סגרו ונעלמו

אפשר ואפילו צריך לנקות את הקרקעות האלו ולהקים עליהם מבנים לזוגות צעירים או מפעלי תעשייה חדשים 

מצורף קישור לאתר אינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה בנושא

http://tinyurl.com/22tmqmy

שלום תמונתי :)

שמי הוא עמית רבין, אני התעסקתי ועדיין מתעסק בסוגיית הקרקעות המזוהמות בישראל.

האחריות לאכיפה היא כמובן של המשרד להגנת הסביבה, כמובן שאחריות זו זולגת לכמה משרדים אחרים עליהם מוטלת חובת הטיפול במגזרים שלהם (משרד הביטחון על צה"ל, משרד התשתיות על מקורות וחח"י ועוד ועוד).

בסופו של דבר, האחריות לנקות את הזיהום היא על זה שביצע אותו, אולם זה כמובן רק על הנייר.

עד היום ישנם את קרקעות מפעלי אלקטרוכימיות בעכו שמזוהמות במתכות כבדות רבות, המפעל כבר מזמן פשט את הרגל, אך הקרקע נותרה בעינה.

הסוגייה היא מורכבת מעין כמוה, אולם למרבית המזל, האזרחים היום הרבה יותר מעורים ומודעים לזכויותיהם, ובשל כך - הם דורשים יותר מכלל המזהמים.

דוגמא טובה לכך היא מפעל כרמל כימיקלים בעתלית, המפעל כעת נמצא בפרשת דרכים, כאשר אחת האופציות היא סגירתו והעברתו למקום אחר וביצוע פינוי בינוי באזור למגורים.

אולם אזרחי עתלית לא עשויים מאצבע :)

הם כבר מדברים עם אדריכל המועצה האזורית חוף הכרמל ועם אנשי המפעל על כמות הטיפולים שידרשו על מנת לטהר את השטח.

בקיצור - המצב לא קל, אולם הוא בהרבה יותר טוב.

להמשיך ללחוץ :)

שלך בידידות

עמית רבין

הנושא שהעלת הוא חשוב מאוד לדעתי , במיוחד במדינה שהיא עם שטח קטן יחסית כמו שלנו.

בנושא זה צריך לדעתי ללמוד מהפתרון של ארה"ב לנושא - הוקמה קרן הידועה בכינוי superfund, שהיא קרן שהתקציב בה מיועד לשיקום שטחים מזוהמים מזיהום תעשייתי במקרים בהם לא ניתן להטיל את עלות השיקום על המזהם (במקרים של מפעל שכבר אינו קיים לדוגמא).

הדבר מצריך הסתכלות לטווח ארוך (מעבר לקדנצייה אחת שאצלנו לעיתים היא קצרה מאוד) והקצאת משאבים לעניין.

נעשית עבודה במשרד להגנ"ס לבחינת מודלים חקיקתיים לטיפול בקרקעות מזוהמות בחו"ל - הצעת החוק הממשלתית מתגבשת ומעניין יהיה לראות את ההסדרים המוצעים.

במקביל התעשייה נערכת להטמעת מתודולוגיה לניהול סיכונים בשיקום קרקעות מזוהמות - מתודולוגיה מקובלת בעולם (בעיקר בארה"ב) שאמורה לתמרץ את התעשייה לשקם קרקעות בהתאם לשימושים העתידיים של הקרקע.

לגבי קרקעות תע"ש מגן הנושא סבוך ואשמח להפנות אותך לדיון קודם בעניין זה:  

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1358950

ומה עם נהריה?

בכל מקום שאתה זורק אבן אתה מוצא שקבור של אסבסט ממפעל שעבד שם ופשט רגל ממזמן.

הכל כסף בסופו של דבר.

הרי ברגע שהקרקעות האלו נקיות הם שוות מליונים רבים ולכן יש אינטרס לנקות אותם

לפי דעתי צריך להקצות כסף מהתקציב של השנים הבאות ולא להתייחס למפעלים שסגרו כי מבזבזים כל כך הרבה משאבים

בלחפש את האשמים ובנתיים אנשים חולים כל יום וגם הקרקע לא בשימוש

אם תכתבו דברים שאפשר לעשות בצורה אמתית ורשימה מעודכנת של מקומות זה יעזור לקידום הנושא

צטט: צילה שנהר 2010-05-29 23:24:22

ומה עם נהריה?

בכל מקום שאתה זורק אבן אתה מוצא שקבור של אסבסט ממפעל שעבד שם ופשט רגל ממזמן.

 

בהצעת תזכיר חוק האסבסט מדברים על חשבון נפרד בקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה לטובת פרויקט ניקוי מפגעי אסבסט בקרקע באזור הגליל המערבי. מישהו יודע מה קורה עם תזכיר החוק?

צטט: פצצת אנרגיה 2010-06-02 10:35:47

 

 

בהצעת תזכיר חוק האסבסט מדברים על חשבון נפרד בקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה לטובת פרויקט ניקוי מפגעי אסבסט בקרקע באזור הגליל המערבי. מישהו יודע מה קורה עם תזכיר החוק?

 

 יש ליצר קשר עם אורית רייך מנהריה, היא אחת האדריכלות שהובילו לפרויקט זה.

עמית

כשיש שריפה שולחים את מכבי אש הגוף היחיד בעל הסמכות והאחריות לכבות שריפות בארץ, להתמודד עם השריפה. 

אחרי שהשריפה כובתה בודקים מי אשם ומי חייב לשלם בכיסו על הכשלים (או שרשרת הכשלים) שגרמו לשריפה.

לא כך הדבר בקרקעות מזוהמות אלא בדיוק ההיפך.

בכל מה שנוגע לקרקעות מזוהמות לפני שנוקפים אצבע לפיתרון מצב החירום שנוצר מחפשים קודם כל את האשם ואת זה שיממן את הוצאות הענק של טיהור הקרקע. וככל שהזמן חולף הבעיה רק מחמירה ועלות הטיפול בה מתייקרת.

הגדילו עשות המערכות השלטוניות במקרה "עיר התע"ש"  שבו המדינה רוצה למכור לכרישי נדל"ן קרקעות מזוהמות בהיקף לא ברור בתמורה לכך שהם ינקו את הקרקעות בעצמם לפני שהם יבנו עליהם.