הדוגמאות שהבאת להפרה של החוק השני של התרמודינמיקה באמת נשמעות הזויות (שווה בהקשר הזה לקרוא את "עידן הסוד" של בריאן אלדיס), אבל מה זה בעצם אומר?
זה שהאיטואיציה שלנו מתמרדת כנגד דברים שלא חזתה בהם מעולם (והרי אנו ישויות שנעות קדימה בזמן, לפחות תודעתית) לא מלמד שום דבר מדעי. האינטואיציה שלנו גם מתמרדת כנגד מכניקת הקוונטים, תורת היחסות המוכללת, מוצאנו מהקוף, מיקומנו הזניח בחלל וכו'.
אולי הדברים שתיארת כן קורים, ואנחנו פשוט לא שם תודעתית לחזות בהם.
"השאלה היא מה ההיגיון להניח שבכל זאת קיימת סימטריה של היפוך בזמן ושקיים ציר זמן אקויולנטי לציר מרחבי שניתן לנוע לאורכו קדימה ואחורה ולפתח תיאוריות פיזיקליות על בסיס הנחה כנראה שגויה?"
אני לא פיסיקאי, אבל לא נראה לי שמישהו עשה מהלך מדעי מהסוג "בוא נניח שהזמן הוא ציר דו כיווני ונראה מה אוכל לבסס על אקסיומה זו". נראה לי שזה תוצא של תיאוריות ולא הנחת מוצא.
הוספת תגובה על "ציר הזמן"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה