סיפורה של האישה שאימצה את הסנאי המתוק הזה

כך היה הסנאי כשמצאתי אותו: מכונס בעצמו, מקורר, נראה כאילו הוא מת. במהלך השעה שעברה, כאשר הוא מתחמם מחום הידיים, הוא החל להראות סימני חיים והחל לזוז. בתמונה רואים אותו שוכב בתוך כובע פליז, גילו מס' שבועות ספורים, עייניו עדיין לא פקוחות, מאד לא מפותח.

מה עושים עם סנאי שמוצאים במהלך טיול, כשהוא מקורר ורעב.

האכלתי אותו עם אגוזים מרוסקים ותערובת נוזלית של פירות ומים. מכיוון שהייתי צריכה את הידיים בשביל הטיפוס, מצאתי את המקום המושלם עבור הסנאי... רוקנתי את המים מבקבוק השתייה, הכנסתי לתוכו את כובע הפליז, והכנסתי אותו פנימה.

כשהגענו הבייתה הוא קיבל את הארוחה האמיתית הראשונה שלו, פורמולה מיוחדת לסנאי. אחרי שבוע עיניו החלו להיפתח.   ככל שהימים עברו הוא הפך לבוגר והתפתח יפה.   הוא נורא אוהב כיסים.     הוא אוכל מגוון מזונות עכשיו, בנוסף לפורמלה הרגילה. בנוסף, הוא עבר למקום מגורים גדול יותר והוא נהנה לרוץ ולהשתולל במתקן. זהו בית עם שלושה חדרים, המחוברים עם צינורות פלסטיק, המון מקום להתרוצץ ולחקור.    

 

מקור הסיפור והתמונות - אתר באבמייל

הוקסמתי, מהמעשה ומהתמונות.

יפה להפליא, הוא כל כך נוגע ללב, ככל תינוק. תודה