אחרי יום כיפי בת"א עם אחותי, להלן "אחותי" , ואחרי שדאגתי שהיא תעלה בשלום לאוטובוס שיחזיר אותה למעוז ילדותנו, פסעתי לי במצב רוח מפוייס ושלו בואך כיכר רבין היא גן העיר וכבר מהיכנסי לרחבת הכיכר, שמעתי מרחוק צלילי כינור עדינים שנוגנו בכישרון רב. המוזיקה היתה כה נעימה שכבר מרחוק החלטתי להוציא מהתיק החדש, אשר נרכש ביום שישי האחרון בשוק הוינטג' בצידה המעניין של כיכר דיזינגוף, כמה שקלים על מנת להעניקם לכנר המוכשר.
כאשר הגעתי אליו הנחתי בעדינות שני שקלים בתיבת הקטיפה השחורה שלו והוא חייך אליי בנעימות רבה ואמר תודה. חייכתי אליו חזרה והמשכתי בדרכי, בעוד צלילי נגינתו המקסימה מלווים אותי וכאילו אוחזים בעקביי.למרות שמפגש מבטינו ארך שניות בודדות, זה הספיק לי על מנת להרגיש את אותו כנר לא מבוסס, שיושב ומנגן עבור שקלים בודדים, עבור כיכר לחם. הרגשתי את העצב שלו, את הבדידות שלו, את הגלות שלו, את הבושה שלו, את האומן שבו ואולי אף את החרטה שלו. חרטה על בחירות לא נכונות שאולי עשה בחייו. הרגשתי אותו בלב ובבטן, ובעיקר הרגשתי אותו ברגליים. רגליים שסירבו להמשיך ללכת.
בתיק הקטן, שבאופן חד פעמי היה נטול ארנק, נותר לי שטר של 20 שקלים שנשארו מסיבוב הקניות עם אחותי. מלאת ביטחון ורגש שבתי על עקבותיי, קרבתי אל הכנר ואמרתי לו כי הוא מנגן מאוד יפה. הוצאתי מהתיק את השטר הירוק והנחתי בתיבת הקטיפה השחורה.
היה קסם באויר. הכנר שם את ידו הימנית על ליבו ואמר בחיוך גדול ומוקיר "תודה", שוב חייכתי. שוב קיבלתי חיוך. איזה קסם. איזו הרגשה עילאית. ידעתי שבזה הרגע חיזקתי מישהו זר. מישהו שאיננו חלק מחיי ושלא יחזיר לי כלום בחזרה. מישהו שהרגיש לי כי מגיע לו. כי הוא אדם טוב. כי חייו עמוסים קושי. הערכתי את זה שהוא לא נכנע לתבוסתנות. הערכתי את זה כי הוא לא יושב בפתח הכיכר ללא מעש. הערכתי את הכישרון שלו ואת זה שהוא משתמש בכישוריו על מנת להרוויח כסף. מבחינתי הוא עובד. הוא אומן רחוב. אז נכון. אנחנו לו בשדירה הראשית בברצלונה או באחת מסמטאות פריז. אז מה? זה פחות מוערך כשזה בגן העיר בתל אביב? הנגינה פחות רומנטית ומרגשת כשזה בישראל? חד משמעי. לא.
והקסם... הקסם שמילא אותי ברגע שהנחתי את אותם עשרים שקלים בידיו של מישהו שבאמת צריך אותם. וזה לא שאני לא צריכה אותם. אני צריכה, אבל אני לעומתו, לא חייבת. פחות גביע גלידה ופחות הפוך קטן עם קצף ולכנר מגן העיר יש כיכר לחם, חלב וגבינה לכמה ימים. אני מאושרת. תמיד אומרים שיותר טוב לתת מאשר לקבל. היום הבנתי את זה. זה באמת נפלא. הרי אני עם ה20 שקלים הללו לא ארגיש אחרת. אבל בלעדיהם.... בלעדיהם אני ארגיש הרבה יותר שלמה, יותר אוהבת, יותר מתבוננת, יותר מקשיבה, יותר טובה.והכנר? הוא יהיה שבע והרבה יותר שמח כשהוא יילך לישון היום בלילה. לא בגלל הלחם והגבינה, אלא כי אני ראיתי אותו. הסתכלתי לו בעיניים וראיתי אותו. הרגשתי אותו. ובעיקר, בעיקר עשיתי עם זה משהו.
אולי אתם אומרים לעצמכם עכשיו: " אם כל פעם שאני אראה מישהו מקבץ נדבות ברחוב, אני אתן לו 20 שקלים, בסוף גם אני לא אהיה שמח". צודקים, וזו לא מטרת הפוסט הזה. רציתי לשתף בהרגשה הנפלאה ובעיקר רציתי להודיע על פרוייקט חדש שאני יוזמת. רעיון שהבזיק לי בעודי חוזרת הביתה מהמפגש המרגש.
שם הפרוייקט : קיבלת – תרמת.
מה שהולך לקרות הוא שבחודש הקרוב אני מתכוונת לתרום עוד 5 שטרות של 20 שקלים. על כל אחד מהשטרות יהיה כתוב בלורד אדום:
" שלום. אני תרמתי את השטר הזה בעבר וזה הרגיש נפלא. אם הוא הגיע לידך ואתה לא חייב להשתמש בו, אנא תרום אותו למישהו שבאמת זקוק לו. תודה "
את השטרות אתרום לחמישה מקבצי נדבות ברחבי תל אביב. בתקווה שאילו יקנו לעצמם אוכל ושתיה וכל מה שזקוקים הם לחיים נוחים יותר.במידה ויגיע לידכם שטר כזה, אנא העבירו אותו הלאה ( רעיון דומה מאוד לסרט בכיכובו של קווין ספייסי). במידה ואתם מעוניינים להגדיל ולעשות, אתם מוזמנים לקחת בעצמכם שטר של 20 שקלים ולכתוב עליו את אותו הנוסח ולתרום אותו כמובן.
עם זאת, במידה ומגיע אלינו שטר כזה, אשמח מאוד אם נוכל לשמור על מספר כללים שחשובים לי ואני מניחה שרובכם יסכימו איתי:
- יש לתרום לאנשים אשר עושים דבר מה בעת קיבוץ הנדבה( נגינה, שירה, הקראת סיפור או כל דבר אחר שיניח את דעתכם). הכלל נובע מכך שלדעתי עלינו לכבד את אילו שמכבדים את עצמם ומבינים את ערך העבודה.
- אין לתת את השטר לחבר שצריך כסף ( לדוגמא אם שכח את הארנק ( : )
- רצוי לא לתת את השטר לאילו אשר מטרידים את היושבים בבתי קפה וכו' (תופעה מגונה לכשלעצמה).
- אשמח אם נקפיד בפרוייקט החיובי הזה, להיות עירניים ולבחון כי אין אנו תורמים לאדם אשר ירכוש בכסף זה סמים כי הרי בכך אנו לא עוזרים כלל.
אני מצידי מתחייבת בזאת לתרום חמישה שטרות בתקווה כי הם ימצאו את דרכם למעגל הקסם שיאפשר לנו היכולים, לעזור לאילו שזקוקים לעזרה.
אסיים בברכת שבוע טוב לכם ולכנר המוכשר מגן העיר שנגע הערב בליבי.
איילת
הוספת תגובה על "פרוייקט קיבלת – תרמת"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה