כיצד הופכים שקל בודד לארבעה שקלים  07.6.2010 רותם שטרקמן

החשיבות של גודל התיק הולידה תרגילים בשוק ההון 


"כמה גייסת?" היא אחת השאלות החשובות בשוק ההון. הסיבה: היקף התיק הוא אחד הפרמטרים המוצלחים להשוואה בין חברות הפועלות בשוק ההון. הכסף הוא הדלק בגלגלי התעשייה - ממנו גובים דמי ניהול ועמלות. ככל שיש יותר ממה לגבות כך ההכנסות גבוהות יותר, אפשר לגייס עוד עובדים ולחלק בונוסים גדולים יותר. ויש גם יתרון לגודל, שכן כסף לא אוכל, ולא דורש בייביסיטר כשהעובדים עוזבים את המסכים ויוצאים הביתה.

לצמיחה בתיק הנכסים יש גם השפעות עקיפות: ככל שחברה מגייסת יותר היא מצטיירת כמצליחה יותר, ואנשים אוהבים הצלחה. הם הרי מפקידים כסף איפה שכולם מפקידים, קונים את המכונית/טלוויזיה/סלולרי שכולם קונים וקוראים את הידיעות הכי נקראות באתרי האינטרנט.

החשיבות של גודל התיק הולידה לא מעט תרגילים בשוק ההון, שחלקם מייצרים נפח מבלי לייצר תוספת משמעותית לדמי הניהול. אחד התרגילים התפתח במלחמת החפירות שניטשה לפני חודשים בין אקסלנס להראל-פיא: מי יהיה במקום השני אחרי פסגות בגודל קרנות הנאמנות. אקסלנס שרכש את הקרנות של פריזמה ביקש להוביל, ולכן מדי חודש, ביום המסחר האחרון, ניתנה פקודת רכישה - והתיקים או קופות הגמל של אקסלנס רכשו יחידות בקרנות של החברה.

למה ביום האחרון בחודש? כי רק פעם אחת בסוף כל חודש בודקים את גובה המים בענף - מי גייס ומי איבד כספים. פיא השיבו לאקסלנס באותו מטבע, וכך נמשכה המלחמה עד שאקסלנס נחלשו. קרב האגו הסתיים בניצחון של שמעון אלקבץ וסמי בבקוב מפיא על מאיר מזוז מאקסלנס.

השיטה הזאת, של העברת כספים מהתיקים לקרנות הכספיות, היא רק תרגיל אחד להכפלת הכסף. גופים רבים בשוק מודיעים ללקוחות שתיק מתחת להיקף מסוים, בדרך כלל 400-500 אלף שקל, ינוהל רק באמצעות קרנות נאמנות. עד כאן הכפלנו את הכסף. אלא שחלק מהכסף הולך לאגד קרנות, מוצר חדש יחסית, המאגד כמה קרנות נאמנות של "הבית". האגד מקבל את הזרמת הכספים ורץ לרכוש קרן נאמנות של הבית, וכך שילשנו את הכסף. חלק מהקרנות רוכשות תעודות סל של "הבית" - וכך הגענו משקל בודד, שהושקע לארבעה שקלים שמנהל בית ההשקעות.

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100607_1172630