"שכר מותאם" לנכים, הינה הטעייה אחת גדולה ופגיעה חמורה בעקרונות כבוד האדם. זה ביזיון, השפלה, רמיסת כבוד האדם באשר הוא.

קביעה שאדם נכה יכול מעביד להעסיקו בשכר ניצול ולו בשם המגבלה שלו אינה מקדמת את רעיון השוויון החברתי ובעיקר אינה מקדמת את רצון הנכים להשתלבות שוויונית במרקם החברתי הישראלי.

"ההנחה" שעשתה המדינה למעסיקים ועל גבם של הנכים אינה מקדמת שילוב נכים אלא משמשת ככלי להרחבת האפרטהייד התעסוקתי, הרחבת ניצול כואב ובעיקר ניצול ציני של נכים שלא מסוגלים לעמוד על דעתם ובגלל מוגבלותם.

מי שמקדם את הנושא הם ארגונים העוסקים בתעסוקה "נתמכת" ובתמורה לאותה "תמיכה" זוכים לתשלום נאה. דמי התמיכה אותם מעבירה המדינה לארגונים העוסקים בהשמה תעסוקתית רק ממריצים את אותם ארגונים להרחיב ולהעצים את מסגרות הניצול והעושק. אין ספק כי כל המעורבים בהיותם מלוכדים תחת אינטרס כספי פועלים באינטנסיביות שמא חלילה "יקבלו הנכים שכר מינימום".  

מחד גיסא מפריחים סיסמאות ודואגים שהציבור הרחב ישמע זאת היטב, "עד כמה דאגתם רבה לציבור הנכים", כמו גם משקיעים כספים רבים לאבחונים מיותרים. מאידך גיסא ברור ונהיר כי הנכים נותרים "עבדים של המעסיקים נצלנים".

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה החל להפעיל את תקנות שכר מינימום מותאם בנובמבר, 2006. על-פי התקנות רשאי עובד נכה "לפנות" למטה ולבקש שיקבע לו שכר עבודה, הנמוך משכר המינימום הקבוע בחוק, בהתאם ליכולת העבודה שלו בפועל.  בשנת 2007 עבר בכנסת חוק דרקוני - חוק זכויות לאנשים עם מוגבלים המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז- 2007 החוק "מסדיר" את זכויותיהם ומעמדם התעסוקתי של עובדים נכים שנקבע מעמדם כמשתקמים. על-פי החוק, קביעת מעמדו של אדם כמשתקם תעשה באותו אופן בו נקבעת יכולת העבודה של עובד נכה, כפי שהוגדר בתקנות שכר מינימום. על-פי החוק, בין מעסיק ועובד שנקבע מעמדו כמשתקם לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד  העובד זכאי לגמול תעסוקה בגובה הקבוע בחוק, בהתאם ליכולת העבודה שנקבעה לו וכן למספר זכויות נוספות הקבועות בחוק.

מטרת התקנות והחוק היא לעודד מעסיקים לנצל נכים. שכר מינימום מותאם מתבסס על העיקרון ניצולי של שכר בהתאם לתפוקה

שכר מינימום מותאם בנוי בצורה מדורגת  במדרגות בנות 10% בו תמיד תשולם לנכה שכר מתחת לשכר המינימום ועל פי תפוקה היחסית. ובכך הוא דואג שהאדם נכה יקבל שכר יחסי נמוך

חשוב להדגיש כי התקנות או החוק אינם מונעים מאדם עם מוגבלות אשר מצא עבודה בשכר שווה או גבוה משכר המינימום לעבוד בה. אלא מקדמים את אותם שנקלעו למצוקה תעסוקתית להיכנע בחוסר ישע לשכר פוגעני ושערורייתי.
לשם קבלת הערכה מתבצע אבחון על-ידי מאבחן "מקצועי". חשוב להדגיש כי האבחון שמתבצע על ידי התמ"ת אינו עומד בשום סטנדרטים אקדמיים ואינו מקובל מבחינה אקדמית. מומחי חקר עבודה (הבקיאים בתחום האבחון) שבחנו את המבחנים העידו כי מדובר במבחנים שהטעות בהם עומדת על עשרות אחוזים. במידה ותוצאות האבחון קובעות לעובד יכולת עבודה שאינה עולה על 19% ביחס לעובד ללא מוגבלות, הרי שעל פי החוק נקבע מעמדו כמשתקם והוא זכאי לאחת משתי דרגות של גמול תעסוקה:

עבור יכולת עבודה שאינה עולה על 9%, זכאי המשתקם לגמול תעסוקה שלא יפחת מ 9% משכר המינימום. עבור יכול עבודה שבין 9.1% ועד 19%, זכאי המשתקם לגמול תעסוקה שלא יפחת מ 19% משכר המינימום.

כיום מתבצעים האבחונים על-ידי שתי חברות אבחון שנבחרו באמצעות מכרז. החברות הן: של פרוייקטים שיקומיים בע"מ (הפועלת במחוזות צפון, דרום וירושלים) והמרכז להכשרה ושיקום מקצועי – ליד בי"ח לוינשטיין (הפועלת במחוז המרכז). שניהם אינם פועלים על פי אמות מידה אקדמיים של חקר עבודה.

  כל הדואג לעתידו ולאי ניצולו האישי או של בן משפחתו הנכה חשוב שירחק או ירחיק מאותם מבחנים ומאותה קביעה של שכר מינימום מתואם.

מעניין מה חושב על כל הנושא פרופ' הופקינס בכיר האסטרופוזיקאים שאינו מסוגל להניע שריר בגופו ובגלל מחלת ניוון השרירים ממנה הוא סובל .... על פי שיטת התעסוקה וקביעת הגנת השכר לנכים במדינת ישראל היה נקבע שכרו לכדי 2.10 ש"ח לשעה.....

הגיע הזמן לעקור את התופעה מהשורש ולהביא למחיקת כל נושא "השכר המתואם"

בואו ותמכו במאבק....

 

http://www.facebook.com/pages/nkym-l-zrykym-lbwd-wlhstkr-btmwrh-210-sh-lsh/110383209007247

   

קובי שלום  רב לך

 

אני רוצה להודות לך על זה שפתחת את לי העיניים,אך מה עלי לעשות?להמשיך ולהרקב בבית? ילדיי בגרו וכמעט שאין לי מה לעשות

במשך כל היום אני חי משבת לשבת כשכולם באים הביתה לבקר, אני ממש פוחד לצאת למלכודת הזאת,כי אני לא סומך על אף

אחד  בבקשה אמור לי מה לעשות,התשובות בביטוח-לאומי לא ברורות לי,אפילו להיות במרכזיה ל 3 שעות במחיר של 15.00ש'ח לשעה

עושים לי טובה או מרחמים עלי,אני איש עבודה כל חיי עבדתי עד ש,,הניוון גמר אותי,מה עושים קובי?

בברכה משה ותודה מראש. 

האיחוד האירופאי מעודד תעסוקת נכים בדרך מכובדת השומרת מכל משמר על זכויותיהם של הנכים, לא רק זאת הפתרון שהתקבל מקדם שילובם ומטיל אחריות חברתית על כלל המעסיקים. על פי הפתרון האירופאי מעסיקים מחויבים להעסיק עובדים נכים ובאחוז קבוע (אחוז זהה לחלקם של הנכים בגיל עבודה בכלל אוכלוסיית העובדים) כחלק ממצוות כוח האדם שלהם. אותם העומדים באחוז זה, פטורים מנטל כלכלי, לעומתם אותם שמעסיקים מעבר לאחוז זה מתוגמלים ובכך נטל "הפגיעה" בתפוקה מפוצה מהקופה הקולקטיבית הייעודית. אלו שמתנערים מחבות זו משלמים על כך בהפרשה כספית רצינית ולטובת אותה קופה קולקטיבית. כמובן שכספים עודפים מושקעים ב השקעה חוזרת ובאותם מעסיקים שבוחרים לקדם תעסוקה התואמת לנכים. הקופה הקולקטיבית אינה זקוקה באיזון נכון להזרמת כספים מהקופה הציבורית כך שהנטל מתאזן ובתוך המערכת הכלכלית הפרטית. מעציב שהמחוקק לא השכיל להתעלם מאותם מעסיקים, כמו גם לא הבין שמאחורי ההתעקשות לגריעת הגנת השכר (והשכר עצמו) עומדים גופים כלכליים, בעיקר עמותות, העוסקות בהשמה תעסוקתית של נכים. אותם גורמים, שצצו כחלק מהפרטת שרותי הרווחה "ומטפלים" בישום נכים, אותם שבעיקר עסוקים "בחליבה" של כספי התמיכה הממשלתית, כספים נדיבים שהמדינה משולמת בגין יישום וליווי תעסוקתי של כל נכה. רצוי גם להבין שבגריעת זכויות זו שנתנה כתף להעמקת אי השוויון, הקיפוח והניצול, לקחו חלק ארגונים כמו ארגון "בזכות" השלוחה הספציפית של האגודה לזכויות האזרח רק מחזקת את תחושת השאה שאנו הנכים מרגישים ובעיקר על כך שעד היום המדינה מחשיבה רק את הדעה הפטרונית של אותם ומבלי שבדקה והבינה מה חושבים ומה רצונם של הנכים עצמם.