כתבתי רשימה שקרובה לליבי. מאוחר בלילה, אין לי כוח וחשק לשים אותה במקום אחר חוץ מאשר בקהילה שלכם, שקרובה לליבי. הרשימה קשורה גם לקשר בין הנפש לגוף, ובין יחסים מוקדמים של הורה-ילד לגוף.
מקווה שזה יהיה משמעותי עבור מישהו.
האם אתה יכול "לראות"אותי?
הרשימה הזו עלולה להיות מאוד כואבת לקוראים אותה, משום שהיא מדברת על נושא מאוד כואב: היכולת שלנו"לראות" אחד את השני.
לא פעם אנחנו שואלים את עצמנו שאלות קשות, אחרי שאנחנו מתבגרים: האם הורינו "ראו" אותנו? האם הם "ראו" אותנו לעיתים קרובות או לעיתים רחוקות? ואולי הם "ראו" אותנו לעיתים רחוקות מאוד מאוד, רק כשהיינו, למשל, חולים גופנית בצורה אנושה?
לא פעם אנחנו שואלים את עצמנו שאלות קשות לגבי כל אחד מהילדים שלנו:
"האם אני"רואה" אותו? האם "ראיתי" אותו מספיק בחיים שלו?
ואפשר לשאול את עצמנו שאלות גם על בני-הזוג שלנו: "האם אני "רואה" את בעלי בדרך-כלל? האם הוא "רואה" אותי?
אלו שאלות קשות וכואבות, ולעיתים התשובות להן הן כואבות עוד יותר.
אם התשובות הן, שלא"ראינו" את הקרובים לנו מספיק – יש לנו לפעמים הזדמנות לתקן. לא תמיד,אבל לפעמים.
ורמז קטן לאיך מתקנים: לא במקרה המילה בסלנג "לראות" היא להסתכל, להתבונן. לפעמים כל מה שצריך הוא להתבונן, בשקט, על אותו אדם שלא ראינו אותו מספיק. להתבונן עלפניו, על תנועותיו, על שפת-הגוף שלו. לקרוא דברים שהוא כותב, לחשוב עליו.
כל זה נקרא "לראות".
הוספת תגובה על "רק כאן"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה