בעבודותיו של מלניקוב באה לידי ביטוי חזרה למקורות קדומים
של תרבויות מסופוטמיה (שומר, אשור, בבל וכנען) ומצרים
העתיקה, יותר מאשר אל היהדות. מגמה זו מאפיינת את חברי
"האסכולה הארץ-ישראלית" שמרדו בבצלאל. אמנים כמו נחום
גוטמן, ראובן רובין וציונה תג'ר.
בשנת 1925 נפגש מלניקוב עם אנשי גדוד העבודה של יצחק
שדה ב"גבעת החוצבים" שליד כפר גלעדי. המפגש אתם הניב
את הצעתו לפסל את "האריה השואג" אנדרטה לזכר חללי תל-חי.
על הפסל כתב ד"ר חיים גמזו: "הפיסול הישראלי מתחיל ברגע
שבו הוא נענה למסורת קדומה... אברהם מלניקוב היה ראשון
הפסלים הארצישראליים, אשר מצא את השביל המוליך למשהו
חדש הנובע מן הישן, וטובל במימיו של נחל קדומים, אחיהם
של היאור, הפרת והחידקל. יש יותר מנקודת מגע אחת בין אנדרטת תל-חי לבין האריה האשורי מחורסאבאד, הנמצא
במוזיאון ה"לובר" בפריז... גם מבחינה טכנית דומה הגילוף של מלניקוב לחיצוב האשורי של המאות ה- 7 וה- 8 לפני הספירה.
סלסולי רעמתו של האריה מתל-חי דומים לסלסולי זקנו של השור
המכונף... עוד יותר דמיון מבחינת השפעה אפשר לראות
בפסל האשורי מאותה תקופה המתאר את גילגמש שמחזיק
בידו אריה" (גמזו, אמנות הפיסול בישראל, 1957). בתחילת שנות השלושים הצטרף מלניקוב ל"אג"ד" - זרם
אמנותי שדגל באמנות נרטיבית מקומית והתנגד ל"מס"ד" -
קבוצת אמנים אחרת, שדגלה בחיבור למגמות אמנותיות
אוניברסליות. יחד אתו היו חברים בקבוצה גם נחום גוטמן,
ציונה תג'ר, פיין, חיים גליקסברג, לודוויג בלום ויוסף זריצקי.
אך את עיקר השפעתו של מלניקוב ניתן לראות כמה שנים
לאחר מכן על הקבוצה "הכנענית" בראשותו של הפסל
דנציגר.
-
אך מי זה מלניקוב? מה מבינים בכלל כל מבקרי האמנות
בעבודתו של מלניקוב לעומת בקיאותו הרבה של השמאי
המומחה אשר מונה מטעם האפוטרופוס הכללי מ"הקרן
לטיפול בחסויים" כדי לטפל בעיזבונו של האמן בדירת
בתו בחולון.
המומחה קבע חד-משמעית כי מדובר באמן לא חשוב
וחסר ערך.
כתוצאה מקביעה זו נמכרו בפרוטות עשרות פסלים וכל
הארכיון של מלניקוב (כולל מכתבים ביניהם התכתבות
עם אלנבי), לסוחרים משוק הפשפשים.
-
איך כתב יגאל אלון בספרו מסך של חול: "עם שאינו זוכר
ולומד את עברו-עתידו לוט בערפל".
הוספת תגובה על "מי זה מלניקוב?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה