המשבר הנוכחי והאווירה השוררת בטורקיה ובישראל מהווים אתגר גדול להמשך פיתוח העסקים בין המדינות.

למרות שהאווירה השוררת כיום בטורקיה אינה תומכת בעשיית עסקים עם ישראל, עדין ישנם קולות במדינה אשר מצדדים בהמשך הקשר העסקי בין המדינות.

המטרה שלנו היא לאתר את אותם גופים מסחריים שעדין לא מושפעים מהפוליטיקה המקומית, לשמר את עסקים הקיימים, לטפח את אנשי הקשר למקרה של התפתחויות חיוביות בעתיד שיאפשרו בניית עסקים חדשים.

יש לזכור ששנת בחירות בפתח (2011 ), הנושאים הפוליטיים אמנם תופסים כותרות ראשיות אך משתנים לבקרים.

נתונים שפרסם הלמ"ס מראים גידול של 30% בסחר בין המדינות ב-5 החודשים הראשונים של 2010 . נתונים אלו נרשמו כמובן לפני המשט. אנו מקווים שהמשבר המדיני לא יתעצם ותימצא הדרך להמשיך בסחר וביצוא בייחוד.  

 להלן לינק לפוסט בו מספר עצות ותובנות בסיסיות לאיש העסקים הישראלי בעבודתו עם גורמים טורקיים.

אשמח לשמוע מנסיונכם. 

היי דורון

נכון מה שאתה מציין, אבל צריך להפיג החששות מאפשרויות הלאמה עתידיות.

ההקצנה בטורקייה מעט מפחידה, גם אם מתחילים להשמע התנגדויות.

בינתיים - ההיסטוריה המוסלמית מראה הקצנה חד-כיוונית ואפילו בטורקיה.

שבת שלום

עופר תודה על תגובתך.

המצב מאוד מורכב, קשה להפיג חששות משום שאיש לא יודע לאן המצב יתפתח.

במישור העסקי צריך לנתח את המצב בצורה לוגית.

מצאנו בבדיקה שערכנו בקרב 25 החברות המובילות ביצוא לטורקיה שחברות שמוכרות ישירות ללקוחות קצה פחות חשופות למתיחות הפוליטית. חברות אחרות שמוכרות למפיצים והם למשל מוכרים ללקוחות חקלאיים פרטיים - חשופות יותר.  הי טק פחות חשוף למתיחות לעומת חלק מהתשומות החקלאיות'. יחד עם זאת זה לא פשוט כי רוב היצוא שלנו הינו תשומות לחקלאות בצורה זאת או אחרת( כימיקלים/ דשנים/ מע'השקייה וזרעים).

להלן תגובתו של מרטין אלמוג מחברת M. A. Consulting

עסקים היום בטורקיה בתחום ההייטק

"כאיש עסקים שקידם עשרות חברות היי טק ישראליות בשוק הטורקי, נשאלתי לגבי עתיד היחסים המסחריים בין ישראל לטורקיה.

אין ספק שאנחנו נמצאים בשפל מערכת יחסים שלא ראינו כדוגמתו. בעבר היו עליות וירידות. אך מאז עליית  הממשל לשלטון מצבנו רק החמיר. מה שהיה שונה הפעם היתה הפגיעה באניה טורקית והריגתם של 9 אזרחים טורקיים. העובדה שלא ממש מדובר במלאכי שלום שעלו לסיפון האניה לקבל את פני חיילנו ....... לא מעניין אף טורקי.

מתחת לפני השטח, היתה הנחיה לא פורמלית של הממשל הטורקי הנוכחי , להימנע מתוצרת כחול לבן. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בגופי הרכש הממשלתיים. עתה, לאחר המשט, ההנחיה לעיל נאמרת בפרהסייה. אבל קיימת נקודת אור בהמשך הדרך והיא שרה"מ הנוכחי עומד לבחירות בשנה הבאה ועומד מול תחרות חזקה.

והנה דוגמה או שניים כדי להמחיש את האוירה - לפני כשנה ישבתי במסעדה באיסטנבול עם חברי סרדר, בשבוע השני של עופרת יצוקה. על מסך הטלויזיה  CNN הוקרן בגירסה המקומית אשר שידר תמונות מלחמה מעזה ברציפות סביב השעון. כישראלי הרגשתי לא נוח. אמרתי לסרדר שחבל שלא שידרו 8 שנים של הפגזות ישובינו בדרום הארץ. הוא הסתכל עלי ואמר שמה שקשה להם להבין זו המידתיות. ישראל נתפסת כמדינה כוחנית שלא עושה חשבון לשום מדינה או עם. מספר ימים לאחר פרשת המשט שוחחתי עם סרדר בנושא פנייה משותפת לחברה מקומית. אמרתי לו שיכול להיות שהזמן לא מתאים ושרצוי לחכות עד אשר הרוחות ירגעו. תשובתו היתה: " אני ממליץ שנפנה. אין לנו בעיה עם ישראלים. יש לנו בעיה עם הממשלה הישראלית'.

עבור רוב החברות הישראליות שאני מקדם בטורקיה – העסקים כרגיל. זה נכון שקיימת רגישות משני הצדדים וסך הכל שני הצדדים מעונינם ב'עסקים כרגיל' ולהנמיך את גובה הלהבות.

בתחומי ההייטק קיימת הערצה והערכה לטכנולוגיות ישראליות ואנחנו מדורגים כמובילים. עם זה אין ויכוח. זה הקלף המנצח שלנו, למרות מצבנו הפוליטי הירוד. אני מאמין שזה מה שיאפשר לנו להמשיך לעשות עסקים בטורקיה בדרך זו או אחרת.

בשורה התחתונה, כאשר יש היכרות אישית בין אנשים והערכה הדדית, הכל זורם והפוליטיקה.... משנית".

נכתב ע"י מרטין אלמוג -  ‏22 יוני 2010

לדעתי ולצערי העניין הלוגי גם אם הוא נכון

בעיני הטורקים הוא 20% מהשיקול

השאר הוא עניני כבוד מאז בני שם

וטובות הנאה פרטיות

לנו זכרון קצר

ולהם תרבות סיפורית שאל נזלזל בה של דורות

העניין הדתי לאומני, אסור לזלזל בו ואפילו האדם שמולך מתנהג ונושם כאירופאי לכל דבר

לפעמים העובדה הכי נחשבת בעינהם היא באמת,

מי לא שם קצוץ על מה שאומרים- זהוא החזק שמתאים לחבור אליו

אבל אנחנו שיחטים את עצמינו בתקשורת

וזה מראה חולשה

בעצם,

תם עידן תורכיה הקלה

עכשיו רק טובות ההנאה הפרטיות יגרמו למישהוא לשתף פעולה

כמו בכל ארץ ערבית אחרת