מאמר דעה שהתפרסם בדהמרקר ב-01.7.2010 על ידי שמואל ריפמן  - יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית רמת נגב:

כוונות משרדי השיכון והאוצר למצוא דרכים להוזיל את מחירי הדירות במרכז היא מבורכת. ואולם אם בוחנים לעומק את התוכנית שהוצעה, מגלים סדקים חמורים שמאיימים לפגוע במרקמים הירוקים והכפריים המעטים שנשארו בישראל.

הצעת המשרדים כפי שהתפרסמה, לבנות 70 אלף יחידות דיור בשטחים חקלאיים במרכז, תהווה אסון ונזק בלתי הפיך לשטחים הפתוחים במרכז, שכבר עתה נמצאים בחסר. מדיניות היד הקלה של חיסול השטחים הפתוחים והחקלאיים במרכז תשרת רק את כרישי הנדל"ן, ואין כל הוכחה ודאית כי תשיג את היעד של הוזלת המחירים.

ההצעה אף מנוגדת לתמ"א 35, שכן היא עומדת בסתירה ליעדי פיזור האוכלוסין שנקבעו בתוכנית. כבר כיום ערים במרכז עברו באחוזים רבים את מכסת היקיפי הבנייה שנקבעו בתוכנית זו, והמציאות בשטח מוכיחה כי מחירי הדירות רק עולים. לפיכך, אין כל ספק כי התוכנית תפגע אנושות בפריפריה, משום שהיא תהווה תמריץ הפוך לפיזור אוכלוסייה. בזמן שהמרכז מתכסה בבטון ומלט, ובעוד מחירי הדיור במרכז ממשיכים להאמיר, מוטב היה אילו הממשלה היתה מאיצה את תוכניות הפיתוח לבנייה בגליל ובנגב, במקום להאיץ את תנופת הבנייה במרכז על חשבון השטחים הפתוחים ושמורות הטבע, שיהפכו למקום מגוריהם ונחלתם של העשירים בלבד.

אם תוכניתו של שר השיכון, שזוכה כעת לתמיכת האוצר, תצא אל הפועל, בעוד עשור לא נוכל ליהנות ממרחבים ירוקים במרכז ואיכות החיים בישראל תרד באופן משמעותי. זה לא סוד שבישראל יש מחסור בקרקעות לבנייה. לצערי, הממשלה מטפלת בבעיה הכרונית של ענף הנדל"ן כשם שהיא מטפלת בבעיה הכרונית של משק המים - מתייחסת לסימפטום בלבד. היא אינה מטפלת בגורם למחלה ולא פותרת את הבעיה. היעדר משאבים חיוניים בישראל, כגון מים וקרקע, מחייב את מקבלי ההחלטות לחשוב על דרכים יצירתיות לפתרון הבעיה. כשם שהממשלה לא יכולה להשאיר את האזרחים צמאים למים, כך היא אינה יכולה לחסל את השטחים הפתוחים במרכז ואינה יכולה להשאיר את אזורי הפריפריה מיותמים מתושבים.

על הממשלה להזרים באופן מיידי תשתיות לפריפריה ולפתח את היצע התעסוקה, בדיוק באותה הרצינות שהיא בונה כעת מתקני התפלה. תוכניתו האומללה של שר השיכון תכפה על כל תושבי המרכז לחיות בג'ונגל עירוני, ללא פרדסים, שדות ושמורות טבע.