אני מעריך שנגיד בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף החודש ברבע אחוז,וימשיך להעלות את הריבית בחודשים הקרובים.העובדה שהדולר מעל 3.85 והיורו ב 5 ש"ח תאפשר לו להעלות ריבית בלי לפגוע ביצוא.קצב האינפלציה בישראל הוא 2-3 אחוז לשנה כלומר העלאת ריבית מצטברת של אחוז תביא לריבית ריאלית של 0%. נגיד בנק ישראל הוא הרולס רוייס של הנגידים,יש לו חלק עצום בכך שהמשק הישראלי נמצא היום במצב מצויין.שיעור האבטלה נמוך,יש צמיחה,גרעון יחסית נמוך.הנגיד דאג ששער השקל לא יהיה יותר מדי חזק כדי שהיצוא הישראלי יצמח,כרגע הוא יכול להעלות ריבית וזה מה שהוא יעשה. נ.ב מכל דירה חדשה שנמכרת ב 2מילייון ש"ח,המדינה מקבלת בממוצע מיליון ש"ח דרך מינהל מקרקעי ישראל מיסים ואגרות.

כניסה של כסף גדול מהעולם שמחפש תשואה - זה דבר מצוין למדינה שלנו.

ממש לא. הכסף הזה לא מושקע בשום דבר שעוזר בפיתוח הכלכלה: לא מפעלים, לא הייטק ולא תשתיות. הוא רק "גוזר קופון", כלומר המדינה צריכה לשלם עליו ריבית.

 

אין שום בעיה לשלם ריבית למשקיעים - אנחנו לא בבעיית חוב.

ודאי שיש לנו חובות, בסביבות 80% מהתוצר. הממשלה הבינה שחייבים לקצץ אחרת כמו שהכריזו "נגיע למצב של ספרד". והם עשו את הבלתי יאמן ורק אתמול קיצצו בתקציב הביטחון, שבנסיבות אחרות לא היו נוגעים בו.

 

הריבית הנמוכה לא גרמה לשקל להיחלש - ובנק ישראל הדפיס שקלים כדי לקנות דולרים. כך שהריבית היא לא הISSUE בין השקל לדולר.

בנק ישראל נאלץ לקנות 80(?) מיליארד דולר כדי להחליש את השקל. אם הריבית הייתה יותר גבוהה היה לו עוד יותר קשה לעמוד במשימה. כלומר הקביעה הנכונה היא שהריבית לא "עשתה לבדה את העבודה", אבל לפחות לא החמירה את המצב.

גופי השקעות גדולים בעולם פועלים לפי שני קריטריונים: הסיכוי להחזרת ההלואה (יציבות המדינה) והריבית עליה.

 ובאשר להדפסת שקלים - בנק ישראל לא עשה זאת (אולי גייס באגחי"ם) אחרת הייתה כאן אינפלציה.

הריבית - היא היא הכלי לטפל בעליה במחירים.

כמו שהסברתי היא תגרום נזקים עצומים. ולכל מה שכתבתי למעלה אני מוכן להביא לינקים.

 

רגולציה היא עוד תירוץ לבזבז כסף על משרדי ממשלה נוספים שתורמים כלום גדול לכלכלה

הרגולציה משפיעה על חיינו באלף תחומים. אם היא תרוץ לבזבז כסף, אז בוא נוותר על הרפורמה בסלולאר ונשאר במצב של היום. זה מה שהיית רוצה?

תחום הנדל"ן הוא מפלט מס מטורף במדינה, ושוב - כמו יתר הדברים כאן - לא רק אני טוען כך. מותר למכור דירה בפתור ממס שבח כל ארבע שנים - ובתכלס אף אחד לא משלם מס שבח. וזו רק דוגמא אחת. ברגע שיעצרו את המשקיעים, ואם אפילו יגרמו להם למכור דירות שבבעלותם - השוק ירד.

העברת הקריה ומשרדי הממשלה לא תוריד את מחירי הנדלן ואין לזה שום קשר לנושא.

ודאי שכן - אבל זה תהליך לטווח ארוך, והוא הכרח אם אנחנו לא רוצים להיתקל באותה בעיה בעוד 5-7 שנים, כי הגדלת היצע הקרקעות במרכז היא פיתרון זמני.  תעסוקה היא הבסיס לכל. המשכורות בפריפריה נמוכות יותר, ואחוז האבטלה גבוה יותר. זהו אחד הקריטריונים העיקריים של אנשים שרוצים לעבור לגליל ולגור בצמודי קרקע (תבדוק אותי). אם יעברו מקורות התעסוקה (כמו שיקרה עוד מעט בנגב), אנשים יעברו איתם. מי שרוצה לנסוע כל יום יותר משעה - גם ישנה את דעתו בהמשך.

ברור שגם עליית הריבית תעזור, אבל זה לא תלוי בנו אלא בעולם.

צטט: deepvo 2010-07-16 23:54:46

כניסה של כסף גדול מהעולם שמחפש תשואה - זה דבר מצוין למדינה שלנו.

ממש לא. הכסף הזה לא מושקע בשום דבר שעוזר בפיתוח הכלכלה: לא מפעלים, לא הייטק ולא תשתיות. הוא רק "גוזר קופון", כלומר המדינה צריכה לשלם עליו ריבית.

גם עליית ערך המניות כתוצאה מכניסת כסף זר היא חיובית לכולנו. גם השקעות שמהותן רק CARRY TRADE יביאו בסופו של דבר גם משקיעים בדברים אחרים. זו מהותה של השקעה.

 

אין שום בעיה לשלם ריבית למשקיעים - אנחנו לא בבעיית חוב.

ודאי שיש לנו חובות, בסביבות 80% מהתוצר. הממשלה הבינה שחייבים לקצץ אחרת כמו שהכריזו "נגיע למצב של ספרד". והם עשו את הבלתי יאמן ורק אתמול קיצצו בתקציב הביטחון, שבנסיבות אחרות לא היו נוגעים בו.

 

לא אמרתי שאין לנו חוב - אמרתי שאין לנו "בעיית חוב". חייבים לקצץ תמיד - כי אנחנו רואים מה שקורה באירופה. אבל משם ועד להגיד שהעלאת ריבית תגרום לתשלום חוב שאנחנו לא יכולים לשלם - זו הגזמה גדולה מאוד.

 

הריבית הנמוכה לא גרמה לשקל להיחלש - ובנק ישראל הדפיס שקלים כדי לקנות דולרים. כך שהריבית היא לא הISSUE בין השקל לדולר.

בנק ישראל נאלץ לקנות 80(?) מיליארד דולר כדי להחליש את השקל. אם הריבית הייתה יותר גבוהה היה לו עוד יותר קשה לעמוד במשימה. כלומר הקביעה הנכונה היא שהריבית לא "עשתה לבדה את העבודה", אבל לפחות לא החמירה את המצב.

גופי השקעות גדולים בעולם פועלים לפי שני קריטריונים: הסיכוי להחזרת ההלואה (יציבות המדינה) והריבית עליה.

 ובאשר להדפסת שקלים - בנק ישראל לא עשה זאת (אולי גייס באגחי"ם) אחרת הייתה כאן אינפלציה. 

 

יש כאן אינפלציה - ואתה מרגיש אותה בכל רמ"ח איבריך כשאתה הולך לקנות כל מוצר שהוא בחנות, רכב או נדלן. אנחנו לא סין ואצלנו אי אפשר לקבוע רצועת ניוד לשקל. ועצם הנסיון להתערב בשוק המטח לא עוזר לכלום חוץ מאינפלציה שאותה יש פה ובענק, חלקה בגלל הריבית וחלקה בגלל ההדפסה.

הריבית - היא היא הכלי לטפל בעליה במחירים.

כמו שהסברתי היא תגרום נזקים עצומים. ולכל מה שכתבתי למעלה אני מוכן להביא לינקים.

 

היא לא תגרום נזקים עצומים - היא תחזיר את ההגיון לכלכלה ולא תשלח אנשים להרפתקאות עם דירות שעולות פי 2 ופי 3 מהשווי האמיתי שלהן. כשהריבית נמוכה נוצרות בועות מחירים ועיוותים כלכליים - בגלל שערך הכסף יורד. ככל שתמשוך את תקופת הריבית הנמוכה יותר זמן - כך תגרור עיוותים גדולים יותר בעתיד.

 רגולציה היא עוד תירוץ לבזבז כסף על משרדי ממשלה נוספים שתורמים כלום גדול לכלכלה

הרגולציה משפיעה על חיינו באלף תחומים. אם היא תרוץ לבזבז כסף, אז בוא נוותר על הרפורמה בסלולאר ונשאר במצב של היום. זה מה שהיית רוצה?

תחום הנדל"ן הוא מפלט מס מטורף במדינה, ושוב - כמו יתר הדברים כאן - לא רק אני טוען כך. מותר למכור דירה בפתור ממס שבח כל ארבע שנים - ובתכלס אף אחד לא משלם מס שבח. וזו רק דוגמא אחת. ברגע שיעצרו את המשקיעים, ואם אפילו יגרמו להם למכור דירות שבבעלותם - השוק ירד.

 

ומה בדיוק עושה הרגולטור בסלולר? החברות עדיין מתאמות מחירים ביניהן מרוב ה"רגולציה" והלקוחות עדיין נכנסים להתחייבויות על המכשיר ועל התוכנית ואין להם אלטרנטיבה. זה נקרא שיש רגולציה? עשה לי טובה.

 

העברת הקריה ומשרדי הממשלה לא תוריד את מחירי הנדלן ואין לזה שום קשר לנושא.

ודאי שכן - אבל זה תהליך לטווח ארוך, והוא הכרח אם אנחנו לא רוצים להיתקל באותה בעיה בעוד 5-7 שנים, כי הגדלת היצע הקרקעות במרכז היא פיתרון זמני.  תעסוקה היא הבסיס לכל. המשכורות בפריפריה נמוכות יותר, ואחוז האבטלה גבוה יותר. זהו אחד הקריטריונים העיקריים של אנשים שרוצים לעבור לגליל ולגור בצמודי קרקע (תבדוק אותי). אם יעברו מקורות התעסוקה (כמו שיקרה עוד מעט בנגב), אנשים יעברו איתם. מי שרוצה לנסוע כל יום יותר משעה - גם ישנה את דעתו בהמשך.
 

ברור שגם עליית הריבית תעזור, אבל זה לא תלוי בנו אלא בעולם.

 

מקומות התעסוקה יעברו אבל מחירי הנדלן ישארו, ולא ירדו. כל עוד יש ביקוש (והביקוש יהיה שם גם אחרי העברת הקריה) המחירים ישארו בסביבתם הנוכחית או יעלו.

עדיף לפוצץ בועת מחירים עכשיו - מאשר להתמודד עם התוצאות של הפיצוץ הלא מבוקר שלה אח"כ, עיין ערך ארה"ב שנת 2008.

 

גם עליית ערך המניות כתוצאה מכניסת כסף זר היא חיובית לכולנו. גם השקעות שמהותן רק CARRY TRADE יביאו בסופו של דבר גם משקיעים בדברים אחרים. זו מהותה של השקעה.

רשמתי שהכסף הולך למניות? לא רשמתי - כי הוא לא הולך.בתור כסף שמרני הוא בא לקבל ריבית נטו. כסף שנכנס למדינה הוא מבורך - עד לרמה מסוימת - כי הבנקים יכולים להלוות אותו לעסקים ולהשיג צמיחה, אבל למדינת ישראל יש מספיק כסף בשביל לממן את הצמיחה שלה (כמובן שמדובר על "צמיחה יעילה",כזאת שעולה על הריבית המשולמת על הכסף), ולכן כל כסף נוסף שנכנס לא יניב צמיחה - ולכן לא יושקע בצמיחה אלא רק יעלה לנו - כמה? כגודל הריבית שנשלם עליו.

 

לא אמרתי שאין לנו חוב - אמרתי שאין לנו "בעיית חוב". חייבים לקצץ תמיד - כי אנחנו רואים מה שקורה באירופה. אבל משם ועד להגיד שהעלאת ריבית תגרום לתשלום חוב שאנחנו לא יכולים לשלם - זו הגזמה גדולה מאוד.

 

 

לא חייבים לקצץ תמיד - זו אקסיומה לא נכונה. דוגמא אחת רק מהזמן האחרון היא שכדי לצאת מהמשבר - מדינות הגדילו את התקציב ואת הגרעון.

כבר כיום למדינת ישראל יש גרעון בחוב כל שנה. למה זה לא נורא? כי *יחסית* למדינות אחרות אנחנו נחשבים יציבים, אבל תגדיל את הגרעון בעוד כמה אחוזים כל שנה ומהר מאוד יגיעו הורדות הדרוגים, ובעקבותהם עליית הריבית בגיוס אגחי"ם חדשים - זה מצב שכבר היינו בו ולא רוצים להגיע אליו שוב.

 

יש כאן אינפלציה - ואתה מרגיש אותה בכל רמ"ח איבריך כשאתה הולך לקנות כל מוצר שהוא בחנות, רכב או נדלן. אנחנו לא סין ואצלנו אי אפשר לקבוע רצועת ניוד לשקל. ועצם הנסיון להתערב בשוק המטח לא עוזר לכלום חוץ מאינפלציה שאותה יש פה ובענק, חלקה בגלל הריבית וחלקה בגלל ההדפסה.

 אני לא מרגיש אינפלציה דרך איברי - אני מסתכל על הנתונים. והנתונים אומרים שב 2009 היא עלתה ב 3.1 טיפה מעל היעד הממשלתי, והשנה היא צפויה לעמוד ביעד. אין הדפסת כסף, כי קיים חוק המכונה "חוק אי-הדפסה".

 

 

 ומה בדיוק עושה הרגולטור בסלולר? החברות עדיין מתאמות מחירים ביניהן מרוב ה"רגולציה" והלקוחות עדיין נכנסים להתחייבויות על המכשיר ועל התוכנית ואין להם אלטרנטיבה. זה נקרא שיש רגולציה? עשה לי טובה.

אני מקווה שהבנו שאנחנו מדברים על הרפורמה החדשה. לא מה שהיה עד עכשיו. זה כמו שתשאל למה יש פריצות למחשבים והונאות כרטיסי אשראי ברשת. זה משחק תמידי של חתול ועכבר. עד עכשיו לא ננקטו הצעדים ההכרחיים נגד חברות הסלולאר, בעיקר בגלל לחצים כבדים שהחברות הפעילו - נקווה שהפעם יעבירו את הצעדים הנדרשים, ואם יצטרכו אז יוסיפו עןד בהמשך בהתאם להתפתחויות. ההיסטוריה של מדינת ישראל והעולם מלאים במקרים של עיוותים שטופלו ע"י רגולציה. או שאולי אתה בדעה שאפשר לוותר על למשל על המפקח על ההגבלים העסקיים ולהנהיג כאן קפיטליזם של 100% ללא פיקוח...

 מקומות התעסוקה יעברו אבל מחירי הנדלן ישארו, ולא ירדו. כל עוד יש ביקוש (והביקוש יהיה שם גם אחרי העברת הקריה) המחירים ישארו בסביבתם הנוכחית או יעלו.

  זו בעיה של ביקוש והצע מוגבל. בהיצע קשה לטפל - ואם נטפל - מתישהו הבעיות יתקפו שוב (יש מלאי מוגבל). לעומת זאת - אנשים הולכים לאיפה שיש להם תעסוקה. אם אין תעסוקה אדם יעשה את הצעד הקשה ויעבור למקום שמובטחת לו עבודה. והסיבה לאטרקטיביות של המרכז היא אבטלה נמוכה ומשכורת גבוהות.

 

דרך אגב, שאלת את עצמך - אם האינפלציה משתוללת, אז איך זה הנגיד לא מעלה את הריבית? מה אכפת לו?

צטט: deepvo 2010-07-17 12:52:51

 

רשמתי שהכסף הולך למניות? לא רשמתי - כי הוא לא הולך.בתור כסף שמרני הוא בא לקבל ריבית נטו. כסף שנכנס למדינה הוא מבורך - עד לרמה מסוימת - כי הבנקים יכולים להלוות אותו לעסקים ולהשיג צמיחה, אבל למדינת ישראל יש מספיק כסף בשביל לממן את הצמיחה שלה (כמובן שמדובר על "צמיחה יעילה",כזאת שעולה על הריבית המשולמת על הכסף), ולכן כל כסף נוסף שנכנס לא יניב צמיחה - ולכן לא יושקע בצמיחה אלא רק יעלה לנו - כמה? כגודל הריבית שנשלם עליו.

 

לא רשמת - ואתה פשוט טועה. כסף שיכנס לכאן בגלל ריבית - יכנס למניות או אגח ולא רק ישב וימתין עם ריבית נטו.

אף משקיע לא יעשה את עסקת הCARRY TRADE ויסתכן בשינויים בצמד המט"ח דולר - שקל בשביל עוד אחוז ריבית.

 

לא חייבים לקצץ תמיד - זו אקסיומה לא נכונה. דוגמא אחת רק מהזמן האחרון היא שכדי לצאת מהמשבר - מדינות הגדילו את התקציב ואת הגרעון.

כבר כיום למדינת ישראל יש גרעון בחוב כל שנה. למה זה לא נורא? כי *יחסית* למדינות אחרות אנחנו נחשבים יציבים, אבל תגדיל את הגרעון בעוד כמה אחוזים כל שנה ומהר מאוד יגיעו הורדות הדרוגים, ובעקבותהם עליית הריבית בגיוס אגחי"ם חדשים - זה מצב שכבר היינו בו ולא רוצים להגיע אליו שוב.

 

זו לא אקסיומה, זו מציאות. שים לב למדינות הPIIGS, יוון ספרד אפילו בריטניה שהפעילו מדיניות מוניטרית מרחיבה (או סתם שפכו כסף) והיום נמצאות במצב מסוכן מאוד, שרק בגלל שיוכן לאיחוד האירופי הצילו אותן.

מדינה שמגדילה את התקציב והגרעון כדי לצאת מהמשבר בסוף תישאר עם החוב (כמו ארה"ב ובריטניה).

 

 אני לא מרגיש אינפלציה דרך איברי - אני מסתכל על הנתונים. והנתונים אומרים שב 2009 היא עלתה ב 3.1 טיפה מעל היעד הממשלתי, והשנה היא צפויה לעמוד ביעד. אין הדפסת כסף, כי קיים חוק המכונה "חוק אי-הדפסה".

 

אתה לא מרגיש אז כנראה שאנחנו לא חיים באותה מדינה. 3.1% - עליית מחירים זה אומר שהכסף שלך שווה 3.1% פחות. אבל אינפלציה היא גידול בהיצע הכסף ועלית המחירים היא רק סימפטום של גידול בהיצע הכסף

שים לב להיצע הכסף בישראל בשנת 2009: (צילום מסך מאתר בנק ישראל)

 

איך בדיוק עלה היצע הכסף מ74.5 מליארד בינואר 2009 ל109.5 מליארד בדצמבר 2009? זו בדיוק האינפלציה, גידול בהיצע הכסף, ועליית המחירים היא בהתאם לכך.

 

לינק למי שלא מאמין לי :)

 

אני מקווה שהבנו שאנחנו מדברים על הרפורמה החדשה. לא מה שהיה עד עכשיו. זה כמו שתשאל למה יש פריצות למחשבים והונאות כרטיסי אשראי ברשת. זה משחק תמידי של חתול ועכבר. עד עכשיו לא ננקטו הצעדים ההכרחיים נגד חברות הסלולאר, בעיקר בגלל לחצים כבדים שהחברות הפעילו - נקווה שהפעם יעבירו את הצעדים הנדרשים, ואם יצטרכו אז יוסיפו עןד בהמשך בהתאם להתפתחויות. ההיסטוריה של מדינת ישראל והעולם מלאים במקרים של עיוותים שטופלו ע"י רגולציה. או שאולי אתה בדעה שאפשר לוותר על למשל על המפקח על ההגבלים העסקיים ולהנהיג כאן קפיטליזם של 100% ללא פיקוח...

 

כל פעם שעושים רפורמה אומרים ש"הפעם זה לא מה שהיה עד עכשיו". אבל בפועל המציאות היא שאין שום תחרות בענף הזה, עם ובלי הרגולציה. אני בדעה שהקפיטליזם הוא מה שצריך להתנהל במדינה חופשית, וכל נסיונות הרגולציה רק מונעים מהשוק החופשי והתחרות להתקיים והופכים את השוק מתחרותי לריכוזי.

  זו בעיה של ביקוש והצע מוגבל. בהיצע קשה לטפל - ואם נטפל - מתישהו הבעיות יתקפו שוב (יש מלאי מוגבל). לעומת זאת - אנשים הולכים לאיפה שיש להם תעסוקה. אם אין תעסוקה אדם יעשה את הצעד הקשה ויעבור למקום שמובטחת לו עבודה. והסיבה לאטרקטיביות של המרכז היא אבטלה נמוכה ומשכורת גבוהות.

 

דרך אגב, שאלת את עצמך - אם האינפלציה משתוללת, אז איך זה הנגיד לא מעלה את הריבית? מה אכפת לו?

 

אתה מביא פתרונות "קסם" שאינם עובדים כי אינך מבין את שורש הבעיה. הבעיה היא אינה היצע וביקוש. הבעיה היא התנהלות הבנק המרכזי בארץ. ביקוש תמיד יהיה והיצע תמיד יהיה , השאלה היא באיזו רמה.

כשהריבית נמוכה יהיה ביקוש יתר שאינו מבוסס על שווי אמיתי אלא על הרצון להגיע לתשואה חיובית.

וכך יוצרים בועות. והפתרון של הבועות הוא לא בהיצע גדול יותר והוא לא בהעברת משרדי ממשלה, אלא בהעלאת הריבית וסיום הסאגה.

 

סטנלי פישר לא מעלה את הריבית בגלל הדולר-שקל ובגלל המצב ה"לא ברור" באירופה.

ובזמן שהוא עושה את זה - עוד אנשים צעירים ו-מבוגרים כאחד ממשיכים לקנות דירות במחירים מופקעים ברחבי הארץ, וכשבאמת יהיה מיתון - התוצאות יהיו הרבה יותר גרועות מהתוצאות של העלאת ריבית.

 

לא רשמת - ואתה פשוט טועה. כסף שיכנס לכאן בגלל ריבית - יכנס למניות או אגח ולא רק ישב וימתין עם ריבית נטו.

אף משקיע לא יעשה את עסקת הCARRY TRADE ויסתכן בשינויים בצמד המט"ח דולר - שקל בשביל עוד אחוז ריבית.

 

 לא - הם יכנסו למניות, ולשוק אג"ח שבארץ המוסדיים מעדיפים להחזיק את הכסף בסולידי ולא להיכנס אליו כי הוא כבר כל כך לא אטארקטיוי - אז משקיעי החוץ המוסדיים כן יסכנו את כספם... לפעמים עדיף להרויח אחוז בודד מאשר להסתכן בלאבד עשרה. אבל על מה אנחנו מתווכחים? בעצמך כתבת למטה למה פישר לא רוצה להעלות את הריבית - ולכן הוא גם לא יעשה זאת!

 

זו לא אקסיומה, זו מציאות. שים לב למדינות הPIIGS, יוון ספרד אפילו בריטניה שהפעילו מדיניות מוניטרית מרחיבה (או סתם שפכו כסף) והיום נמצאות במצב מסוכן מאוד, שרק בגלל שיוכן לאיחוד האירופי הצילו אותן.

מדינה שמגדילה את התקציב והגרעון כדי לצאת מהמשבר בסוף תישאר עם החוב (כמו ארה"ב ובריטניה).

זו לא אקסיומה ולא מציאות. זה תלוי בעוד גורמים. כשנמצאים בחובות גדולים אז מסוכן להגדיל - ואף על פי כן רשאי המשקים הללו בחרו להגדיל התקציב. קל וחומר כשהמדינה בחובות קטנים. קיצוץ גורם הרבה פעמים להתכווצות הכלכלה וכתוצאה מכך להקטנה ביכולת להתמודד עם חובות. לעיתים זו הדרך היחידה - אבל זו לא אקסיומה.

 

 

אתה לא מרגיש אז כנראה שאנחנו לא חיים באותה מדינה. 3.1% - עליית מחירים זה אומר שהכסף שלך שווה 3.1% פחות. אבל אינפלציה היא גידול בהיצע הכסף ועלית המחירים היא רק סימפטום של גידול בהיצע הכסף

שים לב להיצע הכסף בישראל בשנת 2009: (צילום מסך מאתר בנק ישראל)

 

איך בדיוק עלה היצע הכסף מ74.5 מליארד בינואר 2009 ל109.5 מליארד בדצמבר 2009? זו בדיוק האינפלציה, גידול בהיצע הכסף, ועליית המחירים היא בהתאם לכך.

האינפלציה היא המדד שמודד את ההשפעה של הגידול בכסף על עליית המחירים, והיא מה שמעניין. כל עוד היא בטווח שקבעה הממשלה - אין לנו בעייה איתה.

כל פעם שעושים רפורמה אומרים ש"הפעם זה לא מה שהיה עד עכשיו". אבל בפועל המציאות היא שאין שום תחרות בענף הזה, עם ובלי הרגולציה. אני בדעה שהקפיטליזם הוא מה שצריך להתנהל במדינה חופשית, וכל נסיונות הרגולציה רק מונעים מהשוק החופשי והתחרות להתקיים והופכים את השוק מתחרותי לריכוזי.

 

ראית את מה שהסברתי על "החתול והעכבר"? זה היה כדי שלא תכתוב את המשפט "הפעם זה לא מה שהיה עד עכשיו".

מעבר לזה - אין בעיה. תוריד את כל הרגולציה שהייתה על החברות עד עכשיו ותראה כמה מהר צומחים הרווחים שלהם. ובוא תסביר לי את התחרות החופשית תגרום להם להוריד מחירים.

 אתה מביא פתרונות "קסם" שאינם עובדים כי אינך מבין את שורש הבעיה. הבעיה היא אינה היצע וביקוש. הבעיה היא התנהלות הבנק המרכזי בארץ. ביקוש תמיד יהיה והיצע תמיד יהיה , השאלה היא באיזו רמה.

כשהריבית נמוכה יהיה ביקוש יתר שאינו מבוסס על שווי אמיתי אלא על הרצון להגיע לתשואה חיובית.

וכך יוצרים בועות. והפתרון של הבועות הוא לא בהיצע גדול יותר והוא לא בהעברת משרדי ממשלה, אלא בהעלאת הריבית וסיום הסאגה.

אני לא מבין את שורש הבעיה? תכנס לגלובס לכתבות על הנדל"ן ועל המתחמים שעל הפרק של הפשרה ולמה הם מתעכבים. תקרא את מה שכותב אריה פאר, לשעבר איש המנהל על הספירה שהוא עשה ועל החוסר בקרקעות זמינות באיזור המרכז. בהיצע בלתי מוגבל או לחילופין גדול יותר מזה של היום - היו הרבה קונים דירה, ואז דירות להשכרה היו נותרות ללא שוכרים - ואנשים היו מוכרים אותם. רגולציה פרושה קודם כל הפסקת פעילות המשקיעים (למשל ע"י העלאת מס רכישה לדירה נוספת)- וזה מה שהיינו רוצים! לכל חובבי תאוריות הריבית והטילים על ת"א - לא זה ולא זה ישנו את המצב דרמטית. "פתרונות קסם"? רק היום התפרסמה כתבה שבוטל האיסור על תכנון נוסף במרכז הארץ. המדינה חשבה שע"י הפסקת התכנון היא תגרום לנדידה לפריפריה. זה לא הצליח כמו שאתה רואה. במקביל היעד של התמ"ת היה להעביר חברה גדולה אחת לפריפריה כל שנה. גם זה נכשל. מסתבר שגם הם חושבים שתעסוקה היא אחד עמודי התווך. אני מציע פתרון שקשה להגיע להסכמה עליו, אבל מרגע שהוא מבוצע הוא גורם עם הזמן לנדידת אוכלוסיה. אדם מהמרכז לא יסע כל יום לגליל שעתיים.

 

 

צטט: deepvo 2010-07-17 16:33:38

 

 לא - הם יכנסו למניות, ולשוק אג"ח שבארץ המוסדיים מעדיפים להחזיק את הכסף בסולידי ולא להיכנס אליו כי הוא כבר כל כך לא אטארקטיוי - אז משקיעי החוץ המוסדיים כן יסכנו את כספם... לפעמים עדיף להרויח אחוז בודד מאשר להסתכן בלאבד עשרה. אבל על מה אנחנו מתווכחים? בעצמך כתבת למטה למה פישר לא רוצה להעלות את הריבית - ולכן הוא גם לא יעשה זאת!

 

אנחנו מדברים על מה יקרה אם תעלה הריבית - כבר איבדת את ההתחלה של השיחה הזאת.

ואם הריבית תהיה גבוהה יותר בוודאי שכסף שמחפש תשואות יכנס לנכסים שונים בישראל. ואין שום רע בכך, זה טוב מאוד לכולנו. ונוכל לשרת את החוב גם עם מצבנו היום, אין לנו בעיות חוב, ואנחנו כלכלה בריאה (חוץ ממה שקורה בנדלן).

 

זו לא אקסיומה ולא מציאות. זה תלוי בעוד גורמים. כשנמצאים בחובות גדולים אז מסוכן להגדיל - ואף על פי כן רשאי המשקים הללו בחרו להגדיל התקציב. קל וחומר כשהמדינה בחובות קטנים. קיצוץ גורם הרבה פעמים להתכווצות הכלכלה וכתוצאה מכך להקטנה ביכולת להתמודד עם חובות. לעיתים זו הדרך היחידה - אבל זו לא אקסיומה.

 

המדינות שהזכרתי כגון בריטניה וארה"ב הן לא עם חובות קטנים. קיצוץ גורם להתכווצות הכלכלה - אך מוריד את הנטל של מימון הממשלה והמגזר הממשלתי על המשק הפרטי שהוא הכלכלה האמיתית. וכך לשוק החופשי יש יותר כוח ופחות נטל. וכך גם לא מגיעים למצב שהאגח שלך נסחר ב18% תשואה כמו יוון.

 

 

האינפלציה היא המדד שמודד את ההשפעה של הגידול בכסף על עליית המחירים, והיא מה שמעניין. כל עוד היא בטווח שקבעה הממשלה - אין לנו בעייה איתה.

 

האינפלציה היא הגידול בהיצע הכסף. הסימפטום של גידול בהיצע הכסף - הוא עליית מחירים. ב2009 הייתה התפרצות אינפלציונית מאסיבית אך מכיוון שאנשים לא מסתכלים על היצע הכסף אלא על מדד המחירים שרובנו בכלל לא יודעים איך הוא נמדד - חושבים שהכל בסדר. אך המציאות היא שהמחירים עולים ועולים והאינפלציה גואה כאן.

 

ראית את מה שהסברתי על "החתול והעכבר"? זה היה כדי שלא תכתוב את המשפט "הפעם זה לא מה שהיה עד עכשיו".

מעבר לזה - אין בעיה. תוריד את כל הרגולציה שהייתה על החברות עד עכשיו ותראה כמה מהר צומחים הרווחים שלהם. ובוא תסביר לי את התחרות החופשית תגרום להם להוריד מחירים.

 

את המשפט שכתבתי - הבאתי ממה שאתה כתבת, זה נראה כאילו אתה לא עוקב אחרי השיחה וכל פעם משנה כיוון. אני אשמח להוריד את הרגולציה על החברות, כי היום אתה ואני מממנים רגולציה שלא עושה כלום. להיפך - היא גורמת לנו להיות שבויים של "או YES או HOT" ולחילופין "או סלקום או אורנג'". וכמובן באותם מחירים.

מרוב רגולציה המחירים פה מהגבוהים בעולם על טלויזיה בכבלים.

אני לא מבין את שורש הבעיה? תכנס לגלובס לכתבות על הנדל"ן ועל המתחמים שעל הפרק של הפשרה ולמה הם מתעכבים. תקרא את מה שכותב אריה פאר, לשעבר איש המנהל על הספירה שהוא עשה ועל החוסר בקרקעות זמינות באיזור המרכז. בהיצע בלתי מוגבל או לחילופין גדול יותר מזה של היום - היו הרבה קונים דירה, ואז דירות להשכרה היו נותרות ללא שוכרים - ואנשים היו מוכרים אותם. רגולציה פרושה קודם כל הפסקת פעילות המשקיעים (למשל ע"י העלאת מס רכישה לדירה נוספת)- וזה מה שהיינו רוצים! לכל חובבי תאוריות הריבית והטילים על ת"א - לא זה ולא זה ישנו את המצב דרמטית. "פתרונות קסם"? רק היום התפרסמה כתבה שבוטל האיסור על תכנון נוסף במרכז הארץ. המדינה חשבה שע"י הפסקת התכנון היא תגרום לנדידה לפריפריה. זה לא הצליח כמו שאתה רואה. במקביל היעד של התמ"ת היה להעביר חברה גדולה אחת לפריפריה כל שנה. גם זה נכשל. מסתבר שגם הם חושבים שתעסוקה היא אחד עמודי התווך. אני מציע פתרון שקשה להגיע להסכמה עליו, אבל מרגע שהוא מבוצע הוא גורם עם הזמן לנדידת אוכלוסיה. אדם מהמרכז לא יסע כל יום לגליל שעתיים.

 

 

העלאת מיסים היא לא הפתרון, כשאנשים רואים את מחירי הדירות נוסקים לגבהים חדשים כל חודש!

שום טילים על ת"א, ריבית זו לא תיאוריה אלא פרקטיקה. אתה פשוט מסרב לקבל את העובדה שריבית נמוכה ניפחה את הבועה - וריבית גבוהה תוציא ממנה את האוויר. אתה לא מבין עד עכשיו את הבעיה ומנסה להתמודד איתה בתנאי השוק הקיימים היום - בעוד שאני רוצה לשנות את תנאי השוק שדוחפים את המחירים כלפי מעלה בצורה מלאכותית.

 

 

אנחנו מדברים על מה יקרה אם תעלה הריבית - כבר איבדת את ההתחלה של השיחה הזאת.

ואם הריבית תהיה גבוהה יותר בוודאי שכסף שמחפש תשואות יכנס לנכסים שונים בישראל. ואין שום רע בכך, זה טוב מאוד לכולנו. ונוכל לשרת את החוב גם עם מצבנו היום, אין לנו בעיות חוב, ואנחנו כלכלה בריאה (חוץ ממה שקורה בנדלן).

כתבתי שאם תעלה הרבית הם לא יכנסו (כמעט) לשווקי באג"ח ןהמניות אלא ישבו על ריבית סולידית. לא איבדתי כלום.

איל לנו בעיה לשרת חוב - ממש לא, רק נלחמים באיזה משרד לקצץ, אז את כל מה שהרווחנו מקיצוץ הביטחון נשלם למשקיעים זרים (ואולי אף יותר).

 

 

 

 

האינפלציה היא הגידול בהיצע הכסף. הסימפטום של גידול בהיצע הכסף - הוא עליית מחירים. ב2009 הייתה התפרצות אינפלציונית מאסיבית אך מכיוון שאנשים לא מסתכלים על היצע הכסף אלא על מדד המחירים שרובנו בכלל לא יודעים איך הוא נמדד - חושבים שהכל בסדר. אך המציאות היא שהמחירים עולים ועולים והאינפלציה גואה כאן.

חוזר ואומר - האינפלציה/מדד הוא בטווח היעד הממשלתי. אין השתוללות בתחום.

 את המשפט שכתבתי - הבאתי ממה שאתה כתבת, זה נראה כאילו אתה לא עוקב אחרי השיחה וכל פעם משנה כיוון. אני אשמח להוריד את הרגולציה על החברות, כי היום אתה ואני מממנים רגולציה שלא עושה כלום. להיפך - היא גורמת לנו להיות שבויים של "או YES או HOT" ולחילופין "או סלקום או אורנג'". וכמובן באותם מחירים.

מרוב רגולציה המחירים פה מהגבוהים בעולם על טלויזיה בכבלים.

לא כתבתי כזה משפט.

חוץ מלחזור על המנטרה שלך  : "המחירים הגבוהים בעולם", אני חוזר ומבקש: תסביר לי איך ברגע שתוריד רגולציה מהסלולאר החברות לא יתעללו בך פי2 ממה שהן עושות היום. עוד לא קיבלתי הסבר.

 

העלאת מיסים היא לא הפתרון, כשאנשים רואים את מחירי הדירות נוסקים לגבהים חדשים כל חודש!

שום טילים על ת"א, ריבית זו לא תיאוריה אלא פרקטיקה. אתה פשוט מסרב לקבל את העובדה שריבית נמוכה ניפחה את הבועה - וריבית גבוהה תוציא ממנה את האוויר. אתה לא מבין עד עכשיו את הבעיה ומנסה להתמודד איתה בתנאי השוק הקיימים היום - בעוד שאני רוצה לשנות את תנאי השוק שדוחפים את המחירים כלפי מעלה בצורה מלאכותית.

לצד הריבית הנמוכה - יש מחסור. אם היו דירות ריקות עומדות ולא מצליחות להמכר/להיות מושכרות אז הייתי מסכים.

העלאת מיסים היא הפתרון המהיר היחידי יחד עם העלאת ריבית שהיא פתרון חלקית. שאר הפתרונות הם לטווח הבינוי/ארוך. לאחרונה גם סין וגם אוסטרליה נקטו ברגולציה אבל זה היה אחרי שאני חשבתי על זה (כל הכבוד לי).

חוזר שוב: פישר לא יעלה את הריבית בגלל הנדל"ן - וגם אתה כתבת זאת. אחרת למה הוא לא מעלה? כי הוא אנטישמי?

 

 

הלכנו לאיבוד בתוך הדיון שלכם...מה נהיה???? איך הגענו ל-טילים על תל אביב??? רוביני כתב לכם תחזית על איראן??? :) אם תהיה מתקפה על איראן - לא נהיה כאן לדבר על זה... אום יעופו טילים על תל אביב - ולא נספיק לברוח ל-גדרה - אזיי לא יהיה נחמד בכלל.... אבל אז הדולר יטוס, הריבית תעוף, הנדל"ן יקרוס במרבית חלקי הארץ (גדרה על המפה), ויטרידו אותנו דברים אחרים. תל אביב לצורך העניין - זה כל גוש דן ונספחיו....בטווחים ממש לא ראויים לאזכור. יאללה - שיעלו כבר ריבת וזהו.