צטט: VG11 2010-07-18 14:55:54

צטט: תומר. 2010-07-18 14:50:46

במצב השוק הנוכחי? משתמש בכסף כבטחונות לשורטים על מניות :)

 

ידעתי....:)

אני אתן לך רשימה - רק ממנה אתה יכול לבחור -

רכב חדש

חופשה ארוכה בחו"ל (אירופה או ארה"ב - תבחר)

שיפוץ מסיבי בבית (אני יכולה לסייע בתכנון - אבל זה יעלה לך כסף)

אורז לשים בכספת

ציוד אלטרוני חדיש (נניח 3 לפ טופים, 3 מסכי LCD ואולם קולנוע אטרקטיבי במקום סלון וחדר אוכל (שוב, אני יכולה לסייע לך לתכנן איזה קירות לשבור ומה לשים היכן....)

אפשר להכניס לכל קירות הבית מערכת שמע מדהימה אבל אם הולכים על איכות מקסימלית - הלך רוב הכסף....

תבחר בבקשה

 

 

כשאת מוציאה את כל עתודת הכסף שבידך על סל מוצרי צריכה [שבעצם הם יותר בגדר "רצון" מאשר "צורך"] את נחשפת לאפשרות שכל משבר או אף משברון, יכול להפיל אותך, כי אין לך מספיק יתרות לדברים חיוניים, או להתחייבויות קימות, שגם הן הופכות כבר לחיוניות.

צטט: pbhba 2010-07-19 12:41:32

צטט: VG11 2010-07-18 14:55:54

צטט: תומר. 2010-07-18 14:50:46

במצב השוק הנוכחי? משתמש בכסף כבטחונות לשורטים על מניות :)

 

ידעתי....:)

אני אתן לך רשימה - רק ממנה אתה יכול לבחור -

רכב חדש

חופשה ארוכה בחו"ל (אירופה או ארה"ב - תבחר)

שיפוץ מסיבי בבית (אני יכולה לסייע בתכנון - אבל זה יעלה לך כסף)

אורז לשים בכספת

ציוד אלטרוני חדיש (נניח 3 לפ טופים, 3 מסכי LCD ואולם קולנוע אטרקטיבי במקום סלון וחדר אוכל (שוב, אני יכולה לסייע לך לתכנן איזה קירות לשבור ומה לשים היכן....)

אפשר להכניס לכל קירות הבית מערכת שמע מדהימה אבל אם הולכים על איכות מקסימלית - הלך רוב הכסף....

תבחר בבקשה

 

 

כשאת מוציאה את כל עתודת הכסף שבידך על סל מוצרי צריכה [שבעצם הם יותר בגדר "רצון" מאשר "צורך"] את נחשפת לאפשרות שכל משבר או אף משברון, יכול להפיל אותך, כי אין לך מספיק יתרות לדברים חיוניים, או להתחייבויות קימות, שגם הן הופכות כבר לחיוניות.

 הכוונה להראות עד כמה מפחיד היום להוציא כסף, גם כסף שוטף (עדיף לשמור ליום סגריר), גם חסכונות (רצוי להימנע), ובוודאי שלא רצוי להוצי כסף על מוצרי "תאווה ורצון"....זה בדיוק היה הרעיון במאמר על סנטימנט הצרכנים.

כשהמצב טוב או כשיש "אור" ותקווה להתאוששות - קל יותר לקנות "שטויות"...ולהיות אופטימיים.

הסנטימנט מסמן הפוך מזה.

היי תומר

כלכלה היא מונח מורכב - תחילתו דווקא במשקי הביית - חוקי הבית, המשכו בראיה הצרה של צרכי האדם ולבסוף - למשק והמאקרו.

החסכון אינו בסיס הכלכלה לדעתי, אלא דוקא השימושים. יותר נכון - החסכון מתחיל רק מרמה מסויימת של הכנסות, כלומר - רוב אזרחי העולם אינם חוסכים (בטח לא מרצון).

כעת - שאלת הצריכה (לא בהיבט החזירי) היא הסוגייה שהממשלות חייבות לעסוק בה.

אם ארחיב (ואצא מההקשר המיידי), נגלה למשל כי בעוד ההכנסה הממוצעת למשפחה לא השתנתה באופן מהותי (ריאלית) בעשור האחרון, ההוצאה לתקשורת עלתה משמעותית.

ברור לכל כי רכיבי צריכה אחרים נפגעו....כמו סחורות ושרותים אחרים.

כאן המקום להתערבות מיידית אחרת מספר משפחות תתעשרנה בעוד עסקים רבים אחרים יסגרו.

לכן, נתוני הסנטימנט חשובים מאד להערכתי, לא רק במשק קפיטליסטי.

צטט: תומר. 2010-07-18 13:47:09

הצרכנים הם לא בסיס הכלכלה. עצם המחשבה שצריכה היא הכלכלה - הביאה אותנו לעשר שנות שוק דובי בארה"ב. הכלכלה היא חסכון והשקעות. הכלכלה היא יזמות. צריכה היא רק הסוף של הסוף של התהליך. מדד סנטימנט הצרכנים בארה"ב הוא סקר של סה"כ 500 איש ולדעתי אינו מייצג כלום - לא לשלילה ולא לחיוב.

 

תומר, הכלכלה זה צריכה וצריכה לא מובילה בהכרח לחובות. אני מסכים איתך שצריכה שמבוססת על חוב איננה יכולה להוביל לצמיחה בת קיימא. המצב הכלכלי הבריא עבור האנושות (אך רק אידיליה) הוא שכל צרכן מפריש את הסכומים הנכונים לחסכון אקטוארי ומכלה את כל יתרת ההכנסה הפנויה שלו (עד הדולר האחרון) ומבלי להיכנס לחוב (שימוש בחוב זה טוב רק אם הוא נועד לשרת השקעה שמניבה תשואה עודפת לריבית). בפועל לא כל הצרכנים מתנהגים ככה מאלף ואחת סיבות החל מזה שאף אחד לא יודע באמת כמה נדרש לאקטואריה שלו ואילו הוצאות בלתי צפויות מחכות לו מעבר לפינה, והאם בכלל ההכנסה השוטפת שלו מובטחת (VG11 התייחסה לזה) וכלה בזה שאנחנו טיפוסים בלתי רציונלים שצורכים גם שטויות אפילו תוך שימוש בחוב. וגם רוב ההשקעות שאנשים עושים אינן מופנות לכיוונים שיוצרים מקסימום ערך (תשואה) להשקעה. אז ככה שבמחזור הכספים הגלובלי חלק גדול מהכסף לא מופנה ליצירה מיטבית של ערך לאנושות. אבל טוב הגזמתי קצת והלכתי רחוק מדי. אני חייב לעצור או לנתק את המקלדת.

כלכלה זה לא צריכה. בשביל שתצרוך אתה צריך שיהיה לך כסף מאיפשהו. ומאיפה יש לך אותו? מזה שאתה מייצר משהו בעצמך. צריכה נבונה - לא תוביל לחובות. אבל נסיון לבסס כלכלה שלמה רק על צריכה - תביא בהחלט לחובות, עיין ערך כל מדינות הPIGS ,ארה"ב,בריטניה, יש מספיק דוגמאות. בעקבות תיאוריות קיינס המופרכות איבדנו את ההבנה הבסיסית שכלכלה היא מדע פשוט מאוד, אולי לא מדויק אבל קל להבנה, שבו מי שמבוסס הוא מי שמייצר(גרמניה) ולא מי שצורך (ארה"ב).

הי תומר. אין לי כסף אם אני מייצר. יש לי כסף אם אני מייצר ומוצא מישהו שמוכן לצרוך את המוצר שלי. מקודם התייחסתי לרמת הצרכן הבודד אך כך גם ברמת משק המדינה.ובזה אתה ואני רואים את המצב באותו אופן. מדינות שמייבאות הון (לוקחות חוב) בשביל לממן צריכה (פרטית וממשלתית) מעוררות פעילות/צמיחה שאיננה בת קיימא כי יום אחד מישהו יגיש להם את החשבון. וזה אכן המצב בארה"ב ובשאר המדינות שציינת. אבל זה לא אומר שכל האמריקאים חיים באופן גירעוני. מבין כל האמריקאים, קיימים גם כמה עשרות מיליונים שקמים כל בוקר לעבודה ומייצרים ערך אמיתי (בייצור או בשירותים), יש להם הכנסה פנויה כי לא כל המשכורת מופנית לצריכה וירידה בסנטימנט הכלכלי שלהם איננה מבשרת טובות.

לא כל האמריקאים חיים כך. יותר מזה - חלק גדול רוצה לשנות את דרך החיים שלו ורואים את זה בנתוני המאקרו (האשראי הצרכני שיורד). הבעיה היא שהממשל האמריקאי עושה כל מאמץ כדי שימשיכו לצרוך ולבזבז. וכשארה"ב לא מייצרת כלום - יש לה גרעון סחר חודשי של 40 מליארד דולר, וחוב לאומי של טריליונים - אז מגיעים למצב שאותו אני מתאר. מי שצורך ולא מייצר - זה המצב שהוא מגיע אליו. כמובן שאם זו לא הייתה ארה"ב (ע"ע - יוון) אז זה לא היה מחזיק כל כך הרבה זמן.