תלמיד אומנות לחימה יפני הלך ברגל מספר ימים כדי להתקבל אצל אחד המאמנים הטובים בעולם.

כשהגיע קיבל אותו המאמן הוותיק לשיחה:

מאמן: מה מביא אותך אליי?

תלמיד: אני מבקש להיות תלמידך ולהעשות ללוחם הטוב במדינה. כמה זמן עליי ללמוד?

מאמן: לפחות 10 שנים.

תלמיד: 10 שנים זה זמן ארוך, ואם אתאמן פי שניים יותר קשה מכל שאר התלמידים

 שלך?

מאמן: 20 שנה.

תלמיד: 20 שנה?  ומה אם אתאמן יום ולילה בכל הכוח?

מאמן: 30 שנה.

תלמיד: איך בכל פעם שאני אומר שאשקיע יותר אתה אומר לי שזה ייקח יותר זמן?

מאמן: התשובה פשוטה, כשעין אחת מפוקסת מאד על המטרה נותרת לך רק עין אחת לראות את הדרך.

מקס: "הדרך היא המטרה"

תשובת המישקל.

מקסים.

תודה מקס.

מאד יפה ומאד ממחיש.

על המתח שבין המטרה והדרך בניהול הקריירה האישית כתבתי במאמר "המטרה או הדרך?".

מצד אחד לנוע ללא מטרה עלול להיות חסר תוחלת, ומצד שני להתמקד במטרה בלבד זה לא ליהנות מהדרך ומה"נוף".

מה הנמשל של הסיפור במסע הקריירה?

אני אוסיף משפט חכם ששמעתי מזמן,

"אין דרך המובילה אל השלום,

השלום הוא הדרך"

אהבתי את הסיפור. הדרך היא המטרה.

קבל כוכב.

חגית.

תודה לכל המגיבים.

אחד הדגשים שלי בעבודה עם מנהלים הוא ש"מי שמנהל על פי המספרים שבשורה התחתונה (התוצאות הפיננסיות) הוא כמו שחקן טניס שכל הזמן מסתכל על לוח התוצאות ושוכח להסתכל על הכדור...."

MAX

מסר מצוין, אהבתי את הדרך להמחישה.

תודה רבה!

 מקס, יפה אמרת.

כל החיים אנחנו בדרך...

אם לא נהנה מהדרך, לא נהנה מהחיים...

 דרך צלחה לכולם!

מקס,תודה על הסיפור החכם.

הדרך היא למעשה החיים עצמם,

לא נק'  הסיום.....

האושר הוא הדרך,  ולא הדרך אל האושר

בברכה

ולא יכולתי שלא להוסיף את: 

כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת , מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה , בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה ,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמוד , לִלְמוֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.

וְכָל הַזְּמַן חֲשׁוֹב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.

אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לא תּוּכַל לָתֵת.

אילנה,  תודה

 נותר רק להחריש ולהתבונן פנימה

לפי דעתי אם מאוהבים בדרך גם המטרה מגיעה לבסוף,

צריך לאהוב פשוט במה שעוסקים ולהאמין,

ולהנות מכל פיסת דרך של ההתפתחות והצמיחה