אם יאושר דו"ח הוועדה להסדרת טיפול באמנויות, יוכל משרד הבריאות לפקח על התחום - בניגוד למצב כיום

 

כתבה מהארץ

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1182087.html

 

מה דעתכם?

בשעה טובה !

אנחנו ממתינים להתקדמות של החוק, 

לקח לוועדה קצת יותר זמן ממה שהובטח, אבל לפחות הגיעו להמלצה וגם זה משהו.

לגבי ההמלצה עצמה - הסעיף החשוב מבחינת התלמידים שלנו -

שהיא תחול רק על מי שעדיין לא למד בעת קבלת ההמלצה.

עכשיו השאלה -

מתי תתקבל ההמלצה ?

האם במידה והוועדה תאשר את ההמלצה בחודש נובמבר (שהרי הכנסת כבר בפגרה) יכירו בתלמידים שנרשמו בשנת תשע"א

ככאלו שלמדו לפני אישור הוועדה ?

נראה שהתלמידים של השנה צריכים להמר -

אם משהו למשל לא יכול להתקבל לתואר שני, יתכן שהכניסה שלו ללימודים בשנה הקרובה תהייה הזדמנות אחרונה להיכנס למסלול בלי הצורך בתואר שני. אבל, מה יקרה אם יירשם ומיד בתום הפגרה הכנסת תאשר...

 

מאידך גיסא - כבר שמענו על חוקים שהגיעו לקריאה שנייה ונפלו...

 

בכל מקרה - מה שחשוב כרגע הוא: הגדרת "תקופת הביניים" - מה קורה לגבי הבוגרים והמכללות עד שיהיו מסלולים חדשים - שהרי כאמור, אם החקיקה תעבור כפי שהיא - שיהיה צורך בתואר שני עם הכרה של משרד הבריאות - הרי שאין אף מסלול ישראלי שעונה על השניים יחד - יעברו עוד לפחות 3 שנים עד שיהיה לנו מסלול כזה...

 

לקריאת הכתבה

 

אני חושבת שלמשל מישהי כמוני שיש לה תואר ארשון רלוונטי אבל ממצוא נמוך אלה חדשות טובות מאוד. ממה שקראתי הקריטריונים הם תואר ראשון רלוונטי לתחום. לא קראתי כלום על ממוצא גבוהה. 2 אני גם מקווה שבעקבות המלצה (שאני אישית כמאט בטוחה שתתקבל) תהיה תחרות בין המוסדות . כיום ישנם רק 2 מוסדות בהן יש תואר II ואחת לוקחת שכר לימודי שהוא פשוט מעבר ליכולת שלי. אנח מקווה שבעיקבות ההמלצה השכר לימוד יתאזן מכוון שיהיו עוד אופציות ותחרות (ידוע שתחרות מאזנת מכירים). 3 זה הופך את התחום למכובד ורציני יותר (בעיניי האדם הפשוט וגם בעיניי).

אין ספק שלסטודנטים עם ממוצע נמוך, הסיכוי להתקבל למסלולים שיפתחו במכללות יהיו גבוהים יותר מאשר מה שקיים היום - כיום יש ביקוש אדיר להתקבל לתואר השני הישראלי היחיד - באוני' חיפה, לכן הם מרשים לעצמם לקבוע תנאי קבלה כאילו מדובר במקצוע היוקרתי ביותר. כמובן שלא ממש מעניין אותם מה הסיכוי שתהיי מטפלת טובה, אבל חשוב מאוד שיהיה לך ממוצע ציונים מאוד גבוהה, אנגלית ברמה של התואר השני באוניברסיטה והלימודים כוללים כמובן את הדגשים האוניברסיטאיים הקלאסיים - של סטטיסטיקה ושיטות מחקר. ברגע שיהיו כמה מסלולים, אני מקווה שהמסלולים במכללות ידגישו יותר את הצד המקצועי ויורידו את דרישות הכניסה האקדמיות. נכון שזה "פוגע ביוקרה המקצועית", אבל כאמור, ההערכה שלי ל"יוקרה" היא חלקית ביותר - הרבה יותר חשוב לי, שמטפלים יהיו אנשים שמתאימים לטיפול ומטפלים באומנות, יהיו אנשים שדוברים את שפת האומנות. אז, גם אם הם לא יהיו חוקרים דגולים ולא תלמידים מצטיינים, הרי שאם בסופו של דבר יצאו משם מטפלים מוכשרים כולנו נרוויח. אבל, אם קראת בעיון את ההודעה, הרי שאנחנו עדיין די רחוקים - זו בסך הכל ההמלצה של הצוות בראשות פרופ' אדיר כהן. המלצה שהייתה אמורה להתקבל באפריל השנה, אז קצת באיחור, אבל לפחות הגיע - עכשיו וועדת העבודה והרווחה אמורה לדון, אבל - אוי, הם יצאו לפגרה... גן זה יקח עוד הרבה זמן עד שבאמת נזכה לראות את החוק גמור, עד אז בוודאי ישתנו הדברים עוד לפחות פעם אחת - ומתי יהיו מסלולים כאלו שאת תוכלי להרשם אליהם ? של תואר שני במכללה שכבר הוכרה בתחום המעשי - לכל הפחות בעוד 3 שנים! אני שותף בשני מסלולים שמתכוונים להיות בתוך המסלול הזה, אף אחד לא יודע אם ומתי נוכל לבשר את הבשורה לתלמידים - שיש בידינו אישור למסלול של תואר שני ותעודה גם יחד. ההערכות מדברות על 3 שנים לכל הפחות. אז, האם את מוכנה להמתין ? או שכבר תתחילי במסלול שיקבל אותך ותקווי שבהמשך הדברים יסתדרו...

אני מקווה שיקרו כמה דברים.. אני אישית שמתי את העין על לסלי . הבעיה היחידה איתה היא שהיא יקרה לאללה (100.000 ) . אני מקווה שבעיקבות זה שכל המכללות יהיו לתואר שני והיא וחיפה לא יהיו המקומות היחידים היא תצתרך לעשות חישוב מחדש לגבי השכר. לגבי חיפה , תנאי קבלה דרקוניים , לא הגיוניים וגם המרחק אז זה לא רלוונטי. אני לא מתלהבת ממכללות החינוך כי הם בדרלך כלל נותנים Med שזה תואר שני חינוכי ואני גם שוקלת להשלים לפסיכותרפיה ואני לא בטוחה שM.ed מאפשר את זה. שנית אני לא רוצה לעבוד עם משרד החינוך כך שאני מעדיפה MA. המקום השני הוא תל חי (שמעתי שיש להם שלוחה באזור המרכז) היא לא לא מכללה לחינוך כך שנראה לי שהיא תתן MA ולא תואר שני חינוכי. העניין הוא ששלוש שנים זה המון לחכות לצערי. מה שאני אעשה כנראה זה ללכת לייעוץ תעסוקתי . אני יודעת שאני רוצה תחום טיפולי אבל צריכה הכוונה למקום שלא דורש ממוצא גבוהה. אני כבר לא יכולה פשוט לשלוח מכתבים למקומות ולכוות לטוב. יש לי תואר ראשון בחינוך מתל חי(ללא תעודת הוראה). אני כבר לא בגיל שאני יכולה לחכות 3 שנים וסתם להתחרבש עם עצמי.

עוד משהו... אני בדעה שעם כל ההתחרבשות הזאת התחום טיפול בהבעה מפסיד סטודנטים עתידיים. אני לא יכולה להרשות לעצמי להתחרבש 3 שנים . אני לא בגיל כבר. וללכת על תעודה אני לא ממש רוצה. כך שלי אישית כנראה אין אופציות בתחום. אני כנראה אלך לייעוץ תעסוקתי . למרות שאני יודעת שאני רוצה תחום טיפולי (והייתי מאוד רוצה שזה יהיה טיפול בהבעה ויצירה ) אני צריכה הכוונה ספציפית למקום שלא דורש ממוצא בשמיים. כן הייתי רוצה ללמוד בשלוחה במרכז של תל חי אבל לחכות שלוש שנים עד שזה יקרה?! ומה בנתיים? אז כנראה ... שאותי התחום הזה הפסיד (אלה אם יקרה איזה משהו קטן לא צפוי ). חבל כי למרות ההמוצא הקצת נמוך אני בוחה שיש לי את היכולת להצליח (למרות הלקויות למידה וכו).

ראשית כל, פרסום כתבה בענייניו של הטיפול ביצירה והבעה בעמוד השער של עיתון מרכזי כמו "הארץ", מוכיחה עד כמה ההסדרה החוקתית של המקצוע תקדם את מעמדו ואת תדמיתו. כמו גם, משתמעת ממנה ציפיית הציבור שמקצועות הטיפול הנפשי יהיו אקדמיות. לאור הדרישה ההולכת וגוברת להוכחת תקפות מגוון שיטות הטיפול הרגשי, האקדמיזציה של הטיפול ביצירה והבעה היא כורח המציאות בת זמננו. כיום תופסת עיקרון היעילות-תועלת מקום מרכזי במדיניות שירותי בריאות הנפש, הרווחה והחינוך המיוחד לגבי שיטות הטיפול המונהגות במוסדותיהם. גם בקרב הציבור הרחב הולכים וגוברים הקולות להוכחה מדעית של יעילות שיטות הטיפול הרגשי השונות. בייחוד לאור הדרישה לטיפולים יותר קצרים ומתועלים.

 

פרטי הכתבה בעיתון "הארץ" חלקיים בלבד ולא מתארים באופן מדויק את כל תמונת המצב. ראשית כל עלול להשתמע להדיוטות שקוראים אותה, שתהליך החקיקה הגיעה לשלב האחרון ורק ממתין עוד לאישור ועדת הרווחה והבריאות בכנסת. כמו גם, שמתווה המל"ג להכרה בתואר שני פרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה הוא קובץ הקריטריונים לזכאות ברישיון העתידי. רק מי עוקב יותר מקרוב אחרי השתלשלות תהליך החקיקה יבין מכתבה, שהנחת מסמך המל"ג על שולחן ועדת הרווחה והבריאות בכנסת היא אומנם התקדמות משמעותית ביותר, אך אינה סוף פסוק.

 

במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה-שלישית במליאת הכנסת, הטילה ועדת הרווחה והבריאות על המל"ג לקבוע מתווה להכרה בתואר השני הפרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה. זאת, כדי שניתן להבדיל בין תואר שני בהכשרה טיפולית, לבין תואר שני אקדמי כללי ו/או מחקרי. כמו גם, כדי להבדיל בין הכשרה מקצועית מלאה, לבין תת-מסלול אקדמי בחוג משיק. כמו במקצועות מוסדרים אחרים, אין בהכרח חפיפה בין תנאי הסף לקבלת התואר האקדמי הרלוונטי, לבין הזכאות לרישיון המקצועי. אדם יכול להחזיק בתואר מתקדם במשפטים, אך לא להיות מוסמך לעסוק בעריכת דין. כנ"ל, באופן תיאורטי יכול אדם לזכות בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, בלי שיענה על הוראות חוק הפסיכולוגים ולא יהיה מוסמך לעסוק במקצוע. החקיקה להסדרת העיסוק המקצועי אינה כפופה לתנאי הסף לזכאות בתואר האקדמי הנדרש והכנסת רשאית להחמיר. כלומר, מתווה המל"ג להכרה בתואר השני המקצועי בטיפול ביצירה והבעה אינו סוף פסוק מכיוון שוועדת הרווחה והבריאות בכנסת רשאית להוסיף עליו, בחקיקת תנאי הזכאות לרישיון מטעם משרד הבריאות.

 

נשאלתי במספר מיילים מבוהלים, מדוע חלק מתחומי הטיפול ביצירה והבעה אינו מופיע ברשימה שנזכרת בכתבה. הסיבה לכך היא אחת ויחידה – פרטי הכתבה חלקיים וחסרים.

ציון הסף לקבלה ללימודי תואר שני בתחום כלשהו מוכתב על ידי מליאת המל"ג ומהווה חלק בלתי נפרד ממדינות התכנון והתקצוב של ההשכלה הגבוהה בארץ. מתווה המל"ג לקבלה ללימודי התואר השני הפרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה קובע ציון סף של 85 בתואר הראשון. כמו גם, ציון מינימום של 80 בקורסי ההשלמה העיוניים, למי שאין לא תואר ראשון בתחום טיפולי.

רשות השלוחה הישראלית של  אוני' לסלי להמשיך ולהנפיק בארץ תואר שני אמריקאי מוגבלת ומתונת בהפיכתה למכללה אקדמית ישראלית (פרטית) לכל דבר ועניין. זאת, בעקבות חוק ההסדרים בשנת 2005, שביטל את השוואת התארים לשלוחות ישראליות של מוסדות אקדמיים בחו"ל. לאחרונה קיבלה השלוחה הישראלית ארכה לסוף שנת הלימודים הקרובה. מאחר והמשך קיומה של תוכנית ההכשרה תלויה בהכרת המל"ג בתואר שני ישראלי, על השלוחה הישראלית של אוני' לסלי לאמץ באופן מלא את מתווה המל"ג לתואר שני הפרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה. לא יהיה כל הבדל בין תנאי הסף שיידרשו במוסדות האקדמיים הציבוריים, לבין אלה במוסד אקדמי פרטי כמו השלוחה הישראלית של אוני' לסלי.

בהתאם להחלטות הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, חלק מתוכניות ההכשרה לתואר שני תהיינה מתוקצבות ושכר הלימוד יהיה ככל תואר שני אחר,  בפיקוח הממשלה. בתוכניות ההכשרה הלא-מתוקצבות, שמתקיימות במוסדות האקדמיים הציבוריים והפרטיים, יתכן ושכר הלימוד יהיה גבוה יותר. יש לקוות שתתפתח תחרות בין תוכניות ההכשרה המתוקצבות לבין הלא-מתוקצבות והפרטיות, על סמך איכות הלימודים והשירות לסטודנטים.

 

תקופת המעבר לאקדמיזציה של תוכניות ההכשרה ללימודי תעודה והוראות המעבר לסטודנטים שהתחילו את הלימודים לפני כניסתו לתוקף של החוק תלובנה בדיוני ועדת הרווחה והבריאות בכנסת. כנ"ל לגבי תוכניות ההכשרה לתואר שני שמתקיימות בשנת הלימודים הקרובה ולא עונות על מתווה המל"ג שנקבע בשבוע שעבר. לחלק מהסוגיות שעומדות על הפרק יש תקדימים במקצועות שכבר נכללים בחוק וניתן לאמץ אותם, תוך ההתאמות הנדרשות מתמונת המצב במקצוענו. 

טוב.. אז להבנתי ממה שנכתב פה לאנשים עם לקויות למידה וממוצא לא גבוהה אין סיכוי. לומר את האמת זה מאכזב . כן ממוצאה גבוהה(עם כל הכבוד) לא בהכרך אומר שהסטודנט יהיה מטפל טוב סופו של יום.ואם אתם שואפים להיות יוקרתיים כמו התחום הפסיכולוגיה אז אולי תוסיפו גם מבחני כניסה (דומים למבחני מתאם) ואז תהיו על אותו סקאלה כמו פסיכולוגיה ותנו אישור כניסה רק ל creme de la creme של האוכלוסיה. התחום הזה יפסיד אנשים איכותיים שאפתנים עם מוטיבציה להצליח ולהיות מטפלים טובים.

לכל מי שיטען בקרוב ש-י.ה.ת הוא גילדה, שמבקשת לשמור לעצמה את יוקרת יחידיי הסגולה במקצוע, אבקש להבהיר שהאיגוד לא לקח חלק בוועדה המשותפת של משרד הבריאות והמל"ג. יתרה מכך, מתוך מדיניות עקרונית של המל"ג להימנע מכל מעורבות ארגונים מקצועיים בפעילותה, היא דחתה על הסף כל פנייה של י.ה.ת לבוא עמה בדין ודברים. המל"ג היא רשות ממלכתית שכפופה באופן ישיר לשר החינוך ותפקידה לעסוק בתכנון, תקצוב ופיקוח של מערך ההשכלה הגבוהה בארץ. קביעת סף ציון המבחן הפסיכומטרי לקבלה ללימודי תואר ראשון וציון התואר הראשון לקבלה לתואר שני, היא כלי בידיה לניתוב פריסת מערך זה, על פי שיקוליה היא ועל פי מדיניות שנקבעת על ידי הממשלה. כפי שציינתי בפוסטים קודמים, האקדמיזציה לתואר שני היא המכיר הבלתי נמנע שעל הטיפול ביצירה והבעה לשלם כדי להבטיח את עתידו כפרופסיה ולהוות מקצוע בריאות נפש מוכר.

לצערי, לא ניתן לאחוז את המקל בשני קצוות ולסנגר בלהט בעד הגבלת העיסוק בטיפול נפשי לבעלי מקצוע מוסמכים בלבד, אך בד בבד לתקוף את הסייגים שנקבעים על ידי הרשויות המסדירות.

אני כן בעד הפיכת המקצוע לתואר שני בלבד. אבל מצד שני להתחשב במקרים "חריגים". אפשר לקבוע שהקבלה היא על סמך תואר ראשון רלוונטי ולא כל תואר ראשון .למשל מה לתואר ראשון למשפטים להבעה ויצירה. מי שיש לו תואר ראשון במשפטים וירצה לעשות הסבה יצתרך ללמוד מחדש כפי שיש למשל בפסיכולוגיה- אין קיצורי דרך - מי שרוצה לעשות הסבה יצתרך לעשות מסלול שלם. כנ'ל תוכנית להסבה לעו"ס כן .. לדעתי ציונים וממוצע לא הופך סטודנט למטפל טוב.

אם זה אכן כך וליהת אין כל יד בהחלטות אז אני אכן מכווה שיהיו שיקולים אחרים מעבר לממוצע של תואר ראשון. אני מקווה שלכל מקום תהיה נא האפשרות להתגמש בנושא. אני יכולה למשל להגיד שבתואר הראשון תל חי התגמשה איתי מאוד בגלל הנסיבות ולקחה בחשבון נתונים שהיו לי ללא דרישת פסיכותטרי (היו לי לימודים קודמים וכו). התגמשה איתי מאוד בסטטיסתיקה (בגלל היותי לקויית למידה). וכו כך שהדברים (בתואר ראשון) בהחלט לא חתומים על אבן. ישנה אפשרות להתגמשות (במיוחד במכללות ) ככה זה לפחות בתואר ראשון. בכל אופן יהיה מדובר בתחרות .. ואם כל הכבוד מוסדות להשכלה גבוהה זה גם ביזנס וככזה בם רוצים להרוויח ולמשוך סטודנים. במיוחד בהתחלה שאני מניחה יהיה קצת בלגן . אז כן לכל מוסד לימודים שינה האפשרות להתגמש קצת

שלום לכולם הגעתי לכאן בזכות מוטי ואני מקווה שאולי למישהו כאן יהיה אפשרות להאיר את עיניי...בבקשה קיראו והגיבו.... אני בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה עם ממוצע ציונים של 79, ובעלת תעודת הדרכה לאמנות מבית ברל- כך שיש לי כיום את כל הנתונים להתחיל ללמוד טיפול באמנות במכללות- היינו 300 שעות סטודיו אמנות וקורסי פסיכולוגיה למעט ממוצע ציונים סביר.... ניסיתי להתקבל השנה למוסדות: חיפה,סמינר הקיבוצים,בית ברל,לסלי מתוכם התקבלתי לשניים האחרונים ולראשונים עברתי את כל השלבים, הייתי בהמתנה ואז הודיעו לי שאחרים מילאו את מכסת התלמידים. אני מאד מתלבטת לגבי התחלת הלימודים השנה בבית ברל או בלסלי (אבל מתכוונת לעשות זאת כבר השנה) אני יודעת שבחיפה המתכונת היא יותר תאורטית ואקדמאית- ואני לא יודעת מה ההבחנה בין לסלי לבית ברל ומעמדם בשוק העבודה ובהסתכלות של המל"ג ומשרד הבריאות, קראתי כאן את כל התגובות, וליבי נוטה להתחיל ללמוד השנה אך אני רוצה לעשות זאת באופן מושכל עם הנתונים שקיימים כיום- האם לדעתכם הלימודים באוניברסיטת לסלי שמקנים תואר MA אמריקאי עדיפים על הלימודים במכללת בית ברל שנותנים כיום תעודה בלבד? הבנתי שראש מגמת טיפול באמנות בבית ברל מעורבת באופן שוטף בנעשה בועדות של המלג ושל משרד החינוך ושהיא תומכת במהלך למעבר לתואר שני ומאמינה כי ברגע שתתקבל ההחלטה בית ברל "תספק את הסחורה" לעומת זאת, המצב של לסלי שאמורה לקבל אישור מחודש בתחילת השנה הזו קצת מלחיץ אותי שכן בדיוק עכשיו היה שינוי קטנטן לעבר החקיקה ואולי בגלל זה יעכבו את נתינת האישור? מה דעתכם?

אני אישית הייתי מחכה. מה גם אני לא יודעת אם את יודעת אבל השכר לימוד בלסלי גבוהה מאוד. תבדקי גם אם בית ברל יעניק MA או Med . אני שוב חושבת שכדאי לחכות ולראות מה יוליד יום כי כפי שנכתב כאן רבות התהליך עדיין הלא סגור ואין לדעת לאן ילכו הדברים. אבל אני אישית "פוזלת" לכיוון תל חי שזו מכללה אקדמית וסביר להניח שתעניק MA ולא Med שזה חשוב למי שרוצה אחרכך להשלים לפסיכותרפיה.אגב לתל חי ממה שידוע לי יש שלוחה לייד הכפר הירוק במרכז. חשבתי בהתחלה גם ללכת על לסלי אבל אין סיכוי שבעולם (במיוחד אחרי ההצעת חוק) שאסכים לשלם שכר כזה. במיוחד היום שכנראה (בעזרת השם) השוק יפתח לעוד אופציות. בכל אופן אני הייתי עושה את כל שעורי הבית וחוקרת את הנושא מכל הכיוונים. שיהיה בהצלחה