ראשית כל, פרסום כתבה בענייניו של הטיפול ביצירה והבעה בעמוד השער של עיתון מרכזי כמו "הארץ", מוכיחה עד כמה ההסדרה החוקתית של המקצוע תקדם את מעמדו ואת תדמיתו. כמו גם, משתמעת ממנה ציפיית הציבור שמקצועות הטיפול הנפשי יהיו אקדמיות. לאור הדרישה ההולכת וגוברת להוכחת תקפות מגוון שיטות הטיפול הרגשי, האקדמיזציה של הטיפול ביצירה והבעה היא כורח המציאות בת זמננו. כיום תופסת עיקרון היעילות-תועלת מקום מרכזי במדיניות שירותי בריאות הנפש, הרווחה והחינוך המיוחד לגבי שיטות הטיפול המונהגות במוסדותיהם. גם בקרב הציבור הרחב הולכים וגוברים הקולות להוכחה מדעית של יעילות שיטות הטיפול הרגשי השונות. בייחוד לאור הדרישה לטיפולים יותר קצרים ומתועלים.
פרטי הכתבה בעיתון "הארץ" חלקיים בלבד ולא מתארים באופן מדויק את כל תמונת המצב. ראשית כל עלול להשתמע להדיוטות שקוראים אותה, שתהליך החקיקה הגיעה לשלב האחרון ורק ממתין עוד לאישור ועדת הרווחה והבריאות בכנסת. כמו גם, שמתווה המל"ג להכרה בתואר שני פרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה הוא קובץ הקריטריונים לזכאות ברישיון העתידי. רק מי עוקב יותר מקרוב אחרי השתלשלות תהליך החקיקה יבין מכתבה, שהנחת מסמך המל"ג על שולחן ועדת הרווחה והבריאות בכנסת היא אומנם התקדמות משמעותית ביותר, אך אינה סוף פסוק.
במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה-שלישית במליאת הכנסת, הטילה ועדת הרווחה והבריאות על המל"ג לקבוע מתווה להכרה בתואר השני הפרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה. זאת, כדי שניתן להבדיל בין תואר שני בהכשרה טיפולית, לבין תואר שני אקדמי כללי ו/או מחקרי. כמו גם, כדי להבדיל בין הכשרה מקצועית מלאה, לבין תת-מסלול אקדמי בחוג משיק. כמו במקצועות מוסדרים אחרים, אין בהכרח חפיפה בין תנאי הסף לקבלת התואר האקדמי הרלוונטי, לבין הזכאות לרישיון המקצועי. אדם יכול להחזיק בתואר מתקדם במשפטים, אך לא להיות מוסמך לעסוק בעריכת דין. כנ"ל, באופן תיאורטי יכול אדם לזכות בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, בלי שיענה על הוראות חוק הפסיכולוגים ולא יהיה מוסמך לעסוק במקצוע. החקיקה להסדרת העיסוק המקצועי אינה כפופה לתנאי הסף לזכאות בתואר האקדמי הנדרש והכנסת רשאית להחמיר. כלומר, מתווה המל"ג להכרה בתואר השני המקצועי בטיפול ביצירה והבעה אינו סוף פסוק מכיוון שוועדת הרווחה והבריאות בכנסת רשאית להוסיף עליו, בחקיקת תנאי הזכאות לרישיון מטעם משרד הבריאות.
נשאלתי במספר מיילים מבוהלים, מדוע חלק מתחומי הטיפול ביצירה והבעה אינו מופיע ברשימה שנזכרת בכתבה. הסיבה לכך היא אחת ויחידה – פרטי הכתבה חלקיים וחסרים.
ציון הסף לקבלה ללימודי תואר שני בתחום כלשהו מוכתב על ידי מליאת המל"ג ומהווה חלק בלתי נפרד ממדינות התכנון והתקצוב של ההשכלה הגבוהה בארץ. מתווה המל"ג לקבלה ללימודי התואר השני הפרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה קובע ציון סף של 85 בתואר הראשון. כמו גם, ציון מינימום של 80 בקורסי ההשלמה העיוניים, למי שאין לא תואר ראשון בתחום טיפולי.
רשות השלוחה הישראלית של אוני' לסלי להמשיך ולהנפיק בארץ תואר שני אמריקאי מוגבלת ומתונת בהפיכתה למכללה אקדמית ישראלית (פרטית) לכל דבר ועניין. זאת, בעקבות חוק ההסדרים בשנת 2005, שביטל את השוואת התארים לשלוחות ישראליות של מוסדות אקדמיים בחו"ל. לאחרונה קיבלה השלוחה הישראלית ארכה לסוף שנת הלימודים הקרובה. מאחר והמשך קיומה של תוכנית ההכשרה תלויה בהכרת המל"ג בתואר שני ישראלי, על השלוחה הישראלית של אוני' לסלי לאמץ באופן מלא את מתווה המל"ג לתואר שני הפרופסיונאלי בטיפול ביצירה והבעה. לא יהיה כל הבדל בין תנאי הסף שיידרשו במוסדות האקדמיים הציבוריים, לבין אלה במוסד אקדמי פרטי כמו השלוחה הישראלית של אוני' לסלי.
בהתאם להחלטות הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, חלק מתוכניות ההכשרה לתואר שני תהיינה מתוקצבות ושכר הלימוד יהיה ככל תואר שני אחר, בפיקוח הממשלה. בתוכניות ההכשרה הלא-מתוקצבות, שמתקיימות במוסדות האקדמיים הציבוריים והפרטיים, יתכן ושכר הלימוד יהיה גבוה יותר. יש לקוות שתתפתח תחרות בין תוכניות ההכשרה המתוקצבות לבין הלא-מתוקצבות והפרטיות, על סמך איכות הלימודים והשירות לסטודנטים.
תקופת המעבר לאקדמיזציה של תוכניות ההכשרה ללימודי תעודה והוראות המעבר לסטודנטים שהתחילו את הלימודים לפני כניסתו לתוקף של החוק תלובנה בדיוני ועדת הרווחה והבריאות בכנסת. כנ"ל לגבי תוכניות ההכשרה לתואר שני שמתקיימות בשנת הלימודים הקרובה ולא עונות על מתווה המל"ג שנקבע בשבוע שעבר. לחלק מהסוגיות שעומדות על הפרק יש תקדימים במקצועות שכבר נכללים בחוק וניתן לאמץ אותם, תוך ההתאמות הנדרשות מתמונת המצב במקצוענו.
הוספת תגובה על "המלצה: הטיפול באמנויות בישראל יוסדר בחוק ויוכר כתואר שני"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה