זוכרים את ארין ברקוביץ'?

איך אפשר לשכוח, הרי ג'וליה רוברטס שיחקה אותה כל כך טוב.

למי שלא זוכר - ארין ברקוביץ' טיפלה בהגשת תביעה ייצוגית נגד פסיפיק גז אנד אלקטריק (pg&e) אשר הזרימה כרומיום רעיל למים של העיירה הינקלי בקליפורניה, במשך 30 שנים, דבר אשר גרם למחלות ממאירות ואחוזי תמותה גבוהים בקרב אנשי העיירה.

בישראל כאשר קרס מפעל תעשיות אלקטרו כימיות בעכו אשר כונה "מפעל המוות", הוא הותיר אחריו קרקע מורעלת, עובדים חולים וחובות רבים. את המפעל סגרו בצו, בגין אירועי זיהום, הבנקים שהיו הנושים של הבנק חויבו במסגרת הפירוק לשאת בעלויות של ניקוי הקרקע.

את נושא האסבסט (אשר פוגע גם הו בסביבה ) הסדירו בארה"ב, לאחר שחברות הביטוח נאלצו לשלם סכומים גבוהים בגין מחלת האסבסטוזיס, כיון שפסקי הדין בנושא הטילו קנסות כבדים על המפעל המזהם ועל המבטח שלו.

בשנת 2000 עמד הבנק סיטיגרופ במרכז סערה כאשר פעילי איכות הסביבה הריצו קמפיין נגד מימון שהבנק נותן לפרויקטים אשר במסגרתם יכרתו עצים וכנגד פרויקטים נוספים אשר יפגעו בשמורות טבע.

בשנת 2003 החלה המהפכה, עשרה בנקים - מהגדולים בעולם - פרסמו הודעה כי החליטו לאמץ קווים מנחים להכנסת שיקולים סביבתיים וחברתיים כחלק מהשיקולים לבחינת מתן מימון לפרויקט, הקווים המנחים קיבלו את השם

"Equator Principles" ("עקרונות המשווה").

היוזמה באה, למעשה, מהשטח. בנק הולנדי בינ"ל, שמימן פרויקט בגינאה החדשה. הבנק וידא, שמדובר בפרויקט איתן מבחינה כלכלית, עם ערבויות ויכולות פיננסיות נדרשות. אבל בשטח נוצרה פגיעה קשה בילידים, והנושא הועלה בזירה הבינלאומית על ידי הארגון החברתי, "ידידי כדור הארץ". ארגון זה ביקש לתבוע לא רק את החברה שהפעילה את המכרה אלא גם את  הבנק ההולנדי, היות והוא זה שאפשר את קיום הפרויקט, שתוצאותיו הזיקו לתושבים. בפועל, התביעה דרשה לשים קץ לנתק שבין הבנק ותוצאות מעשיו, ולהכיר בכך שקיימת שותפות ואחריות שלו במיזם ובתוצאותיו.

כניסת "ידידי כדור הארץ" לתמונה גרמה להתעוררות הבנק ההולנדי, שהחל לבחון את הנושא באופן מעמיק יותר. הבנק הבין, שמבחינת התדמית שלו והתפיסה העצמית שלו כגורם חיובי מדובר בתהליך הרסני, אבל מצד שני ידעו, שאם הם לא יממנו פרויקטים מסוג זה - בנקים אחרים יעשו זאת. ולכן, הבנק יזם פנייה ל- IFC, International Financial Corporation, אחד הארגונים המרכיבים את הבנק העולמי, וביחד קיימו מפגש עם  בנקים מרכזיים אחרים בעולם.

בתום מפגש זה נקבעה סדרת עקרונות ומדדים, שמטרתם להבטיח שהבנקים לא יממנו פרויקטים בעלי פוטנציאל פוגעני- לאדם או לסביבה- מבלי להכריח את  היזמים לסדרה של מערכות ניהול ובקרה הולמות. שני הנושאים המרכזיים של העקרונות הם ניהול תקין של נושאים סביבתיים ושל נושאים אנושיים (התייחסות לעובדי המכרה, השכנים של המכרה, תושבי האי). העקרונות מחייבים ניתוח מעמיק של פרויקטים לפיתוח. מדובר בעקרונות וולונטריים, אבל מי שחותם עליהם מתחייב שלא לממן פרויקטים, שלא עומדים בסטנדרטים שנקבעו. במקרה של פרויקטים בעיתיים, העקרונות מחייבים מעקב ומעורבות של הבנק אחרי מערכת הניהול של הנושאים הבעייתיים הסביבתיים או האנושיים.

על עקרונות המשווה חתמו כ- 40 בנקים גדולים, שעומדים מאחורי 95%-90% ממימון התשתיות בעולם.

בשנת 2007 חל צעד נוסף בזכות בנק J P Morgan (הבנק השלישי בגודלו בארה"ב) אשר החליט להוסיף לפרמטרים הנבחנים גם את נושא פליטת גזי חממה. בנק אוף אמריקה הציב יעד של הקטנת פליטת גזי החממה ב- 7% עד שנת 2008.

בישראל קיימת כוונה להורות לבנקים על חובה להתייחס לסיכוני הסביבה בבחינת הסיכונים לפני מתן אשראי, אך אנחנו עדיין רק בשלב הכוונות.הדבר עלה בעקרונות באזל 2 אך עדיין לא הגיע למימוש.

לאחר ועדת בכר - כאשר כל הקלפים נטרפו - והגופים הפיננסיים בישראל שינו פנים וצורה  - אשראי כיום אינו נמצא רק בבנקים - האם אין מקום לחייב כל גוף פיננסי בישראל להתייחס לסיכונים הסביבתיים בכל פרויקט, כאשר נבחן הסיכון?

האם אנליסט המנתח מניה - לא צריך לבחון את הנזקים הסביבתיים שהגוף גורם?

ואלה הגופים אשר חתמו על העקרונות:

ANZ
Banco Bradesco
Banco do Brasil
Banco Galicia
Banco Itaú
BankMuscat
Bank of America
BMO Financial Group
BTMU
Barclays plc
BBVAABN AMRO Bank, N.V.

BES Group
Calyon
Caja Navarra
CIBC
CIFI
Citigroup Inc.
CORPBANCA
Credit Suisse Group
Dexia Group
Dresdner Bank
E+Co
EKF
FMO
Fortis
HBOS
HSBC Group
HypoVereinsbank
ING Group
Intesa Sanpaolo
JPMorgan Chase
KBC
la Caixa
Manulife
MCC
Mizuho Corporate Bank
Millennium bcp
Nordea
Nedbank Group
Rabobank Group
Royal Bank of Canada
Scotiabank
SEB
Societe Generale
Standard Chartered Bank
SMBC
TD Bank Financial Group
The Royal Bank of Scotland
Unibanco
Wachovia
Wells Fargo
WestLB AG
Westpac Banking Corporation

שפי,

סקירה מרתקת וזורמת הן בתוכן והן בסגנון שחידשה לי המון.

אכן בשנים האחרונות צמח בישראל באופן חד האשראי החוץ-בנקאי, בעיקר לפרוייקטים של תשתיות. רק לאחרונה היתה סגירה פיננסית לנתיב המהיר בכניסה לת"א, כמעט כולה מגורמים מוסדיים ולא מבנקים.

האם בתקנות באזל-2 הבינ"ל (המיועדות רק לבנקים) יש התייחסות לנושאים אקולוגיים ??

ולמה שלא יהיו תקני אקלוגיה כאלה גם בתקני חשבונאות חדשים כמו IFRS ?

תודה.

עמי

צטט: עמי07 2007-10-11 11:23:42

שפי, סקירה מרתקת וזורמת הן בתוכן והן בסגנון שחידשה לי המון.

אכן בשנים האחרונות צמח בישראל באופן חד האשראי החוץ-בנקאי, בעיקר לפרוייקטים של תשתיות. רק לאחרונה היתה סגירה פיננסית לנתיב המהיר בכניסה לת"א, כמעט כולה מגורמים מוסדיים ולא מבנקים. האם בתקנות באזל-2 הבינ"ל (המיועדות רק לבנקים) יש התייחסות לנושאים אקולוגיים??

ולמה שלא יהיו תקני אקלוגיה כאלה גם בתקני חשבונאות חדשים כמו IFRS ?

תודה. עמי

 

תקנות באזל 2 מנחות את הבנקים להתייחס באומדן הסיכון לסיכונים הסביבתיים, שכפי שראינו כבר עלולים ליפול עליהם.

לדעתי יש מקום להכניס פרמטרים כאלה בכל ניתוח של גוף, כמובן גם בניתוחים החשבונאיים, כי הרי זהו סיכון כלכלי הרובץ על עסק, סיכון ברמות שיכולות למוטט עסקים.

תקינה תהיה רק כאשר יהיה רעש ציבורי מספיק חזק, כיום מעטים הארגונים הפועלים למען הסביבה ובהתאם לכך קולם.

אולי, וזה אולי גדול כוחם של הבלוגרים יעזור במשהו.

בישראל קיימת כוונה להורות לבנקים על חובה להתייחס לסיכוני הסביבה בבחינת הסיכונים לפני מתן אשראי, אך אנחנו עדיין רק בשלב הכוונות.הדבר עלה בעקרונות באזל 2 אך עדיין לא הגיע למימוש.

לאחר ועדת בכר - כאשר כל הקלפים נטרפו - והגופים הפיננסיים בישראל שינו פנים וצורה  - אשראי כיום אינו נמצא רק בבנקים - האם אין מקום לחייב כל גוף פיננסי בישראל להתייחס לסיכונים הסביבתיים בכל פרויקט, כאשר נבחן הסיכון?

האם אנליסט המנתח מניה - לא צריך לבחון את הנזקים הסביבתיים שהגוף גורם?

שפי,

תודה על הפוסט המעניין. כמדומני, כדאי לפרט וגם להפנות את הקוראים למסמך עקרונות בזל (ובאותה הזדמנות: עמי, תקני חשבונאות חדשים כמו IFRS?) 

אנסה להביא את תגובתו ומעורבותו של נציג "ידידי כדור הארץ" בישראל.

ובהתייחס לשאלות שלך:

בעולם שכולו טוב, ייבדק כל פרויקט לפני אישור אשראי. אנחנו ממש לא שם.

העליתי פה היום ראיון עם ח"כ דב חנין שכותרתו: "במצב הנוכחי פראייר מי שלא מזהם".

זהו המקום בו אנחנו עומדים.

אולי כדאי קודם כל למצוא את השיטה למנוע מימון פרויקטים על ידי המדינה?

וכמובן, בראש ובראשונה: להפוך את "המזהם משלם" (ובגדול) למציאות. כשזה יקרה, תהליך הבדיקה לפני מתן אשראי יקבל משנה תוקף, ויהפך להיות האינטרס של המממנים ולא רק של אנשי הסביבה.

צטט: אנגל 2007-10-11 11:58:40

בישראל קיימת כוונה להורות לבנקים על חובה להתייחס לסיכוני הסביבה בבחינת הסיכונים לפני מתן אשראי, אך אנחנו עדיין רק בשלב הכוונות.הדבר עלה בעקרונות באזל 2 אך עדיין לא הגיע למימוש.

לאחר ועדת בכר - כאשר כל הקלפים נטרפו - והגופים הפיננסיים בישראל שינו פנים וצורה  - אשראי כיום אינו נמצא רק בבנקים - האם אין מקום לחייב כל גוף פיננסי בישראל להתייחס לסיכונים הסביבתיים בכל פרויקט, כאשר נבחן הסיכון? האם אנליסט המנתח מניה - לא צריך לבחון את הנזקים הסביבתיים שהגוף גורם?

 

שפי,

תודה על הפוסט המעניין. כמדומני, כדאי לפרט וגם להפנות את הקוראים למסמך עקרונות בזל (ובאותה הזדמנות: עמי, תקני חשבונאות חדשים כמו IFRS?) 

אנסה להביא את תגובתו ומעורבותו של נציג "ידידי כדור הארץ" בישראל.

ובהתייחס לשאלות שלך: בעולם שכולו טוב, ייבדק כל פרויקט לפני אישור אשראי. אנחנו ממש לא שם.

העליתי פה היום ראיון עם ח"כ דב חנין שכותרתו: "במצב הנוכחי פראייר מי שלא מזהם".

זהו המקום בו אנחנו עומדים. אולי כדאי קודם כל למצוא את השיטה למנוע מימון פרויקטים על ידי המדינה? וכמובן, בראש ובראשונה: להפוך את "המזהם משלם" (ובגדול) למציאות. כשזה יקרה, תהליך הבדיקה לפני מתן אשראי יקבל משנה תוקף, ויהפך להיות האינטרס של המממנים ולא רק של אנשי הסביבה.

על זה בדיוק אני מדברת, הרי מי שקובע הרבה הילכי רוח הם האנשים- הציבור- תחשוב מה יקרה לחברה - אשר חברת דירוג אשראי תוריד את הדירוג שלה עקב זיהום סביבתי, כי הרי החוקים כבר מטילים אחריות על הגוף המזהם, כנ"ל לגבי דירוג הבנקים- נתנו מימון לפרוייקט מזהם.

לא נראה לי כי הגופים האלה יהנו להיות במצב של סיכון הדירוג שלהם עקב כך.

שים לב כי כבר 90% מהמימון העולמי נמצא בהחלטה של שמירה על הסביבה, אנחנו בעידן שגופים זרים נכנסים לארץ, וחברות ישראליות יוצאות לחו"ל, זה בדיוק הזמן שאנחנו הציבור צריך להתערב ולהצביע על גוף זה או אחר - הוא מזהם.

אולי הגיע הזמן שנתחיל לדאוג גם לילדים שלנו, שישאר כאן משהו בשבילם אחרי שאנחנו נלך?

יישר כוח על פתיחת הדיון בנושא חשוב זה.

אחד החוקים החשובים בעניין זה,

חוק שהתקבל על-אפו ועל חמתו של אולמרט (כמובן),

הוא חוק התניית מענקים, שקובע שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים לא יקבלו מענקים מהמדינה.

החוק החל להתבצע רק לאחרונה.

כתבתי על כך כאן.

צטט: אופנן 2007-10-11 12:39:28

יישר כוח על פתיחת הדיון בנושא חשוב זה.

אחד החוקים החשובים בעניין זה,

חוק שהתקבל על-אפו ועל חמתו של אולמרט (כמובן),

הוא חוק התניית מענקים, שקובע שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים לא יקבלו מענקים מהמדינה.

החוק החל להתבצע רק לאחרונה.

כתבתי על כך כאן.

אכן המדינה התחייבה שלא לתת מענקים למפעלים מזהמים, אבל מימון מגיע היום מהרבה גורמים, הגיע הזמן גם גורמים אלה יחששו לתת מימון למפעלים מזהמים.

וחשוב לא פחות

ב- 15 לאוקטובר יתקיים יום הבלוגרים העולמי למען איכות הסביבה

הכינו את הפוסטים.

כוחם של הבלוגרים חזק הרבה יותר ממה שחושבים.

יאיר,

קודם כל ברצוני לומר שאני לומד כאן הרבה דברים בפורום הנפלא הזה,

הנושא האקולוגי הוא מאוד מורכב ומושפע מתחומים רבים ומקצועיים (טכנולוגיות, כלכלה, פוליטיקה, חקיקה, תרבות, סוציולוגיה ועוד), ויש מקום ללמוד כל העת.

באזל זה ארגון של בנקים מרכזיים בעולם אשר דן ויוצר תקנים בנושא הפיקוח על הבנקים, אשר לאחר מכן מאומצים ע"י בנקים מרכזיים בעולם. המטרה העיקרית של רגולציה על בנקים היא להקטין את הסיכון הקיים במתן אשראי (או למעשה שמירה על כספי החסכונות, אשר מהם מחלקים אשראי).

השינוי בתקן באזל-II הוא בעיקרו מדידה טובה ופרטנית יותר של סיכוני האשראי.

וכפי שאני לומד כעת משפי אז זה כולל גם מתן ביטוי טוב יותר לסיכוני אשראי הנובעים מנושאים אקולוגיים.

IFRS הם תקני חשבונאות חדשים אשר גם ישראל מאמצת כעת בהדרגה.

השינוי העיקרי הוא רישום חשבונאי לפי הערך הכלכלי האמיתי ולא לפי הערך החשבונאי-היסטורי (או העלות) כפי שהיה עד כה.

כך לדוגמא, אם חברה כלשהי רכשה לפני שנים מגרש בת"א במחיר 100,

אזי בתקן הישן המגרש מופיע בערך ההיסטורי 100,

ואילו בתקן החדש מופיע הערך האמיתי של הנכס נניח 150.

במקרה זה לדוגמא, המשמעות היא שינוי במאזן של החברה (גידול בנכסים ולעיתים גם בהון העצמי).

ייתכן שהמשמעות היא גם ביטוי מדוייק יותר של הסיכונים הסביבתיים של העסק.

 עמי

צטט: אופנן 2007-10-11 12:39:28

יישר כוח על פתיחת הדיון בנושא חשוב זה. אחד החוקים החשובים בעניין זה, חוק שהתקבל על-אפו ועל חמתו של אולמרט (כמובן), הוא חוק התניית מענקים, שקובע שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים לא יקבלו מענקים מהמדינה. החוק החל להתבצע רק לאחרונה.

כתבתי על כך כאן.

אכן המדינה התחייבה שלא לתת מענקים למפעלים מזהמים, אבל מימון מגיע היום מהרבה גורמים, הגיע הזמן גם גורמים אלה יחששו לתת מימון למפעלים מזהמים.

ממה שהבנתי מהראיון היום עם דב חנין, אז הממשלה מתנגדת לחוק שיאסור סיוע במסגרת חוק עידוד השקעות הון למפעלים מזהמים.

עמי

צטט: עמי07 2007-10-11 12:53:12

יאיר,

קודם כל ברצוני לומר שאני לומד כאן הרבה דברים בפורום הנפלא הזה,

הנושא האקולוגי הוא מאוד מורכב ומושפע מתחומים רבים ומקצועיים (טכנולוגיות, כלכלה, פוליטיקה, חקיקה, תרבות, סוציולוגיה ועוד), ויש מקום ללמוד כל העת.

באזל זה ארגון של בנקים מרכזיים בעולם אשר דן ויוצר תקנים בנושא הפיקוח על הבנקים, אשר לאחר מכן מאומצים ע"י בנקים מרכזיים בעולם. המטרה העיקרית של רגולציה על בנקים היא להקטין את הסיכון הקיים במתן אשראי (או למעשה שמירה על כספי החסכונות, אשר מהם מחלקים אשראי).

השינוי בתקן באזל-II הוא בעיקרו מדידה טובה ופרטנית יותר של סיכוני האשראי.

וכפי שאני לומד כעת משפי אז זה כולל גם מתן ביטוי טוב יותר לסיכוני אשראי הנובעים מנושאים אקולוגיים.  

IFRS הם תקני חשבונאות חדשים אשר גם ישראל מאמצת כעת בהדרגה.

השינוי העיקרי הוא רישום חשבונאי לפי הערך הכלכלי האמיתי ולא לפי הערך החשבונאי-היסטורי (או העלות) כפי שהיה עד כה. כך לדוגמא, אם חברה כלשהי רכשה לפני שנים מגרש בת"א במחיר 100,

אזי בתקן הישן המגרש מופיע בערך ההיסטורי 100, ואילו בתקן החדש מופיע הערך האמיתי של הנכס נניח 150. במקרה זה לדוגמא, המשמעות היא שינוי במאזן של החברה (גידול בנכסים ולעיתים גם בהון העצמי). ייתכן שהמשמעות היא גם ביטוי מדוייק יותר של הסיכונים הסביבתיים של העסק.  עמי

תקני באזל 2 באי לתת אומדן נכון יותר של הנכסים, אבל גם של ההתחייבויות.

אם לגוף קיים סיכון כי יהיה עליו לטפל בנזקים סביבתיים, יהיה עליו לציין זאת בספרים.

במקרה של "מפעל המוות" היה קיים אשראי בנקאי של 245 מיליון ש"ח, אשר הבנקים איבדו כמעט את כל הכסף מהמימוש בגין עלויות ניקוי הקרקע.

צטט: עמי07 2007-10-11 12:55:37

 

צטט: שפי 2007-10-11 12:49:11

 

צטט: אופנן 2007-10-11 12:39:28

יישר כוח על פתיחת הדיון בנושא חשוב זה.

אחד החוקים החשובים בעניין זה,

חוק שהתקבל על-אפו ועל חמתו של אולמרט (כמובן),

הוא חוק התניית מענקים, שקובע שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים לא יקבלו מענקים מהמדינה.

החוק החל להתבצע רק לאחרונה.

כתבתי על כך כאן.

אכן המדינה התחייבה שלא לתת מענקים למפעלים מזהמים, אבל מימון מגיע היום מהרבה גורמים, הגיע הזמן גם גורמים אלה יחששו לתת מימון למפעלים מזהמים.

 

וחשוב לא פחות

 

ב- 15 לאוקטובר יתקיים יום הבלוגרים העולמי למען איכות הסביבה

הכינו את הפוסטים.

כוחם של הבלוגרים חזק הרבה יותר ממה שחושבים.

 

 

ממה שהבנתי מהראיון היום עם דב חנין, אז הממשלה מתנגדת לחוק שיאסור סיוע במסגרת חוק עידוד השקעות הון למפעלים מזהמים.

 

עמי

 

בוא נזכור כי בממשלה יושבים הנבחרים שלנו.

גם הם כבר הבינו את כוחם של הבלוגרים.

דעת הקהל היום מושפעת רבות ממה שמתנהל בבלוגים ובקהילות המקצועיות, כאשר יקראו את דעת הציבור זה יכול להשפיע - לפחות כך אני מקווה.

פוסט יפה שפי.

אכן, עניין כלכלי שאינו מסתכם בשורת הרווח.

ישנם עוד דברים, על מצפונם של אילי ההון.

לדעתי, זהו קמצוץ של אור, חרך צר מאוד.

הציבור צריך, להתעקש בעניינים אלו, ולהפעיל ארטילריה על הנבחרים שלו בכנסת.

* מדהים, שאת כותבת על כלכלה ירוקה, ואני במקביל כותב על אטרקציה תירותית ירוקה - נבט 2011.

צטט: סנייק 2007-10-11 13:50:44

פוסט יפה שפי.

 

אכן, עניין כלכלי שאינו מסתכם בשורת הרווח.

ישנם עוד דברים, על מצפונם של אילי ההון.

 

לדעתי, זהו קמצוץ של אור, חרך צר מאוד.

 

הציבור צריך, להתעקש בעניינים אלו, ולהפעיל ארטילריה על הנבחרים שלו בכנסת.

 

 

* מדהים, שאת כותבת על כלכלה ירוקה, ואני במקביל כותב על אטרקציה תירותית ירוקה - נבט 2011.

כנראה הירוק בלוגו משפיע עלינו.

אין ספק שאטרקציות תיירותיות ירוקות כמו נבט 2011 זה הדבר המדהים הבא.