אמנות המו"מ – ביטוי מלא של יכולות המשחק, היצירתיות והתושיה

 

כמה הייתי  משלם, כקונה, כדי להיות בעל יכולות על אנושיות המסוגלות לגלות לי על מה המוכר חושב – האם הדיל שהציע הוא העסקה הטובה ביותר מבחינתי, בערכים כספיים ואחרים, עד כמה הוא רוצה ולחוץ לבצע את העסקה, אילו שיקולים זרים יש לו לגבי העסקה הספציפית.

וכמה הייתי משלם כמוכר, עבור היכולת להיכנס לראש של הקונה שלי ולהבין כמה באמת יהיה מוכן לשלם עבור העסקה, מה מניע אותו לבצע את העסקה, אילו לחצים מופעלים עליו לבצע או שלא לבצע אותה.

משחק פוקר. ושם המשחק פה – פנים חתומות, יצירתיות, ידע מוקדם רחב עד כמה שניתן.

כולנו מכירים את הסצנה המפורסמת מהסרט "אשה יפה" של ג'וליה רוברטס, אז שחקנית מתחילה, וריצ'רד גיר, אז שחקן ותיק, שגם משחק את המיליונר הייצרי.

כששאל גיר את רוברטס, ששיחקה בסרט נערת ליווי החיה מהיד לפה, כמה יעלה לו סוף שבוע בחיקה, שלפה מייד "4000$".

לאחר שהלה הסכים ל-2000$ בלבד, נסגרה ה"עסקה" באמצע.

"אתה יודע שהייתי נשארת תמורת 2000" סיננה רוברטס בתרועת ניצחון, "את יודעת שהייתי משלם 4000" סינן גיר, שועל קרבות ומשא ומתן ותיק.

פוקר כבר אמרנו?

"שועל...ותיק", אכן, חלק חשוב מהמסקנה: אין חכם כבעל.נסיון.ההבדל בין טירונות השכלתית לצילוק במערכה..ולאו דווקא פוקר,כן, משחק: של הבעות, הפתעות, שפה לא מילולית , שדווקא יעילה מאד בסיטואציות כאלה. המשחק והמפענח, השולט במה שהוא אומר, לא מילולית, והחושף, לא במודע, את אשר לא רצוי להגיד.קרוא וכתוב...

אכן כן, וכדי לייצר קיצורי דרך, אין חכם כבעל הנסיון. הקונה המוכשר ביותר הוא כנראה מי שמכר את המוצר הזה פעם...