לחץ ומתח בעבודה הם משהו שמוכר לכולנו, ורבים מאיתנו לוקחים את זה ללב – תרתי משמע. אירוע לב במהלך עבודה הוא אחד מהשכיחים מבין תאונות העבודה, גם אם לעיתים נדמה שלא קיים קשר הדוק בין האירוע עצמו לפעילות בעבודה.

 קראתי ידיעה מעניינת על כך שהשבוע סגן נשיא קולומביה, אנג'לינו גרזון, עבר ניתוח מעקפים בהול 48 שעות בלבד לאחר השבעתו. כנראה שהלחץ ועומס העבודה הכריעו אותו. למזלו, הוא יצא מזה בזול ומצבו התייצב. האם המקרה שלו נחשב "תאונת עבודה"? מתי מוכר התקף לב כתאונת עבודה? איך נקבעת דרגת הנכות ע"י הוועדות הרפואיות?

תוכלו למצוא מענה לתשובות אילו ונוספות לגבי הקשר בין התקף לב לעבודתכם כמו גם זכויותיכם במאמר הבא הלקוח מתוך האתר שלי.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

למה זכאי מי שמוכר בנפגע תאונת עבודה בעקבות התקף לב?

חשוב לדעת כי מי שהתקף הלב שלו יוכר כ"תאונת עבודה", יהיה זכאי לתשלום פיצויים הנקראים דמי פגיעה לתקופה בה היה מושבת מהעבודה (עד 90 יום). מי שיקבעו לו אחוזי נכות בעקבות התקף הלב, עשוי להיות זכאי לתשלום מענק, קצבה זמנית או קצבה חודשית קבועה ולגמלאות נוספות מהביטוח הלאומי – בהתאם לאחוזי הנכות.

יש לציין כי שווי הגמלאות עשוי להגיע למאות אלפי שקלים בשנה. במקרה וחלילה אירוע הלב מביא לפטירתו של המבוטח, בני משפחתו (אישה וילדים) יהיו זכאים לקצבה חודשית ולמענקים שונים הקבועים בחוק.

התקף לב נגרם מ"אוטם לבבי". האוטם מתרחש לרוב באופן טבעי כאשר שכבת שומן שהצטברה ברובד הפנימי של העורק נקרעת, וסביב הקרע נוצר קריש דם אשר גורם לסתימת העורק כולו, להפסקת מעבר הדם בעורק ובעקבות כך, הפסקת הובלת החמצן ללב.

מתי מוכר התקף לב כתאונת עבודה?

כדי שההתקף לב יוכר כתאונת עבודה, חשוב שיהיה קודם לו "אירוע חריג" או מאמץ בלתי רגיל". לדוגמא: סבל שמרים חפץ כבד במיוחד, פוליטיקאי שנאם נאום חשוב מול קהל רב, מנהל בכיר שסגר עסקה חשובה וכו'. יש לציין כי הקביעה כי אכן מדובר באירוע חריג או מאמץ לא רגיל, נעשית באופן סוביקטיבי שכן, אירוע מסויים ישפיע באופן שונה על אנשים שונים.

על מנת להוכיח "חריגות", יש להביא ראיות אוביקטיביות התומכות בטענות המבוטח בדבר האירוע ועוצמתו.  בית הארצי לעבודה קבע בדב"ע נד/ 0-203 שלמה אברמוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי כי לא כל התרגזות במהלך העבודה תחשב כ"אירוע חריג". בית המשפט קבע כי: "חיי אדם עובד בן זמננו אינם מתנהלים, בדרך כלל, על מי מנוחות. הוא אינו נתון בסביבה "סטרילית", חפה ממוקדי חיכוך ומתח ובעיקר כל אימת שמדובר ביחסי עבודה היררכיים בו כפוף העובד להוראות הממונים עליו, שלא תמיד ישביעוהו נחת. על מנת שיוכר דחק נפשי כ"אירוע חריג", חייב להיות לו מימד המעצים אותו באורח משמעותי, לעומת דחק נפשי שיגרתי שהיא מנת חלקם של עובדים במערכות העבודה".

העבודה של עו"ד לדיני נזיקין בתביעה לביטוח הלאומי בדרך כלל מתרכזת בהוכחת ה"חריגות" – כי זה מה שעלול לחרוץ את גורל התביעה. אני מכיר מבוטחים רבים שהעידו כי "העבודה שלנו מלחיצה" – וזאת טעות. כי אם היא מלחיצה באופן שגרתי, אז ללחץ שנגרם לפני התקף הלב, לא הייתה "חריגות" – ובמקרה כזה לא תוכר תביעתם.

בנוסף יש לציין שהקביעה אם התרחש אירוע חריג בעבודה, תהיה מבוססת על הצהרותיו של המבוטח בטופס התביעה, חקירותיו בביטוח לאומי, חקירות של עדים נוספים ורשימוים רפואיים. על מנת שהתביעה תוכר, חשוב מאוד כי המבוטח או בני משפחתו יכריזו בבית החולים כי אירוע הלב נגרם לו תוך כדי עבודה ואף יחתמו על מסמכים המעידים זאת.

הקשר הסיבתי בין התקף הלב לעבודה

לאחר שהוכח כי התרחש אירוע חריג או בלתי רגיל שקדם להתקף הלב, הביטוח הלאומי יבחן האם יש קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג או בלתי רגיל לבין התקף הלב. במידה והמבוטח סבל מבעיות לב בעבר, הוא יכול להיחשב כאחד ש"מועד להתקפי לב", וכך הקשר הסיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב – ייחלש.

הביטוח הלאומי הגדיר מי הם בעלי הסיכון להתקף לב, כמו: מעשנים כבדים, בעלי לחץ דם גבוה, הסובלים מכולסטרול גבוה וכאלה שיש להם בעיות לב גנטיות העוברות בתורשה. מול גורמי הסיכון תיבחן סמיכות הזמנים שבין האירוע החריג לבין התקף הלב. ככל שפרק הזמן בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי גבוה יותר, כך ייחלש הסיכוי להוכיח קשר סיבתי ביניהם.

מה קורה כשאין אירוע חריג ואין קשר סיבתי בין התקף הלב לעבודה?

זה לא סוף הסיפור. אם התביעה תדחה על ידי הביטוח הלאומי בטענה כי לא ארע למבוטח אירוע חריג או מאמץ לא חריג, ו/או בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב,  יש לבחון באם קיימת עילה להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה על ידי עורך דין המנוסה בתחום.

איך נקבעת דרגת הנכות ע"י הוועדות הרפואיות?

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בהתקף הלב "פגיעה בעבודה", המבוטח יוזמן לוועדה ראשונה בהרכב של רופא אחד שתדון בעניינו ותקבע אם נותרה לו נכות כתוצאה מהפגיעה.  על החלטת הוועדה רשאי המבוטח להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים אשר תדון בעניינו בהרכב של שלושה רופאים, כאשר בסמכותה לשנות את החלטת הוועדה הראשונה.

בסמכות הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית שנגרמו למבוטח כתוצאה מתאונת העבודה. כאמור, אוטם שריר הלב מתרחש אצל מבוטחים להם מחלה כללית קודמת, וישנם מקרים בהם הוועדה תנכה את הנכות בגין המצב הקודם מהנכות שנקבעה לאחר התקף הלב.

ניכוי מצב קודם אפשרי במקרה שבו קיים מצב קודם מוכח של פגיעה בלב. הוועדה צריכה להסתמך על נתונים מוכחים לפגיעה קודמת בלב וזאת למשל לאור מיפוי לב או אקו לב שנעשה או נתונים אחרים מתוך החומר הרפואי המצביעים על פגיעה בלב.

לסיכום, תביעות לביטוח לאומי עקב התקף לב בעבודה, מוטב שיעשו כבר מהשלב הראשון בליווי עורך דין המומחה בתחום דיני הנזיקין. חשוב לזכור כי הטיפול בתביעה אשר נדחתה ע"י ביטוח לאומי, ארוך ומסובך מאוד. וההתנהלות מול הוועדות הרפואיות חשובה לא פחות.  אלו בדיוק המקרים בהם הבחירה לחסוך ולהימנע מקבלת ליווי משפטי, עלולה לעלות לכם ביוקר.