מיועצי התקשורת המקצועיים והנחשבים ביותר במדינה, הנזכרים במאמרו של ברנע - ראובן אדלר, אייל ארד ורוני רימון - מצפים אנו לתגובה הולמת (או לפחות לאיזה ספין ראוי) למול האגרוף הכבד והכואב מנשוא, שהנחית עליהם נחום ברנע הבוקר. ורבותי - "זכות השתיקה" שמורה לעבריינים בלבד - היא אינה אופציה לגיטימית, כלל ועיקר, ליועצי תקשורת...

--

נחום ברנע, חתן פרס ישראל לעיתונאות, והפובליציסט החשוב ביותר ב"ידיעות אחרונות" - פרסם הבוקר מאמר קשה ותקיף במיוחד תחת הכותרת "הלאה היחצנים". במאמר תוקף ברנע בחומרה חסרת תקדים את היחצ"נים והיועצים האסטרטגיים, ומציגם כמניפולטורים נפוחי אגו וכתככנים מלאי שחצנות ורהב בלתי מוצדקים. 

 

"הלאה היחצ"נים" וכך כותב ברנע במאמרו הבוקר  - תחת הכותרת "הלאה היחצנים" תוקף בחומרה חסרת תקדים את היחצ"נים והיועצים האסטרטגיים - ש"השתכנעו שהם שולטים במדינה באמת, שהם יבחרו ראשי ממשלה, ירכיבו קואליצות וימנו גנרלים...הם מציעים ללקוחותיהם הבנה מעמקיה במשחקי כוח, ניסיון אסטרטגי ונאמנות, ולמעשה הם דואגים רק לעצמם. לאחר שיסבכו את הלקוח במלחמה מלוכלכת, הם ישיארו אותו בשטח, מובס ומושפל, וילכו אל הלקוח הבא..."

הם - היחצ"נים, יועצי התקשורת, הדוברים והלוביסטים (החל מימי "פורום החווה" של אריאל שרון), טוען ברנע, חוגגים את פורים כל השנה בפוליטיקה הישראל :  

"נערי הליווי התחפשו לכוכבי הערב, הסרסורים התחפשו לבעלים, היחצנים התחפשו לפוליטקאים"  -"בשנים האחרונות נרשמה השתלטות עוינת של מתווכים על מרחב ההחלטות בישראל. הם קוראים לעצמם לוביסטים, יועצים אסטרטגיים, דוברים ויחצ"נים. רואים אותם בכל מקום שבו מתקבלות החלטות: בלשכות השכים, במזנון הכנסת...אין גבול לתיאבון שלהם. היועץ האסטרגי רוני רימון למשל , אמר בראיון רדיו על מסמך גלנט שאלוף שמבקש להתקדם ייטיב לעשות אם ישתמש בשירותי של יועץ אסטרטגי. "אנחנו כמו עורכי דין..."זה מה שקורה כשסרסור אחד, כשנשכר כיעוץ אסטריגי, שולח סרסור אחר שנשכר כעורך דין להילחם על נושא שכולו ערכי" חותם ברנע במילים קשות מנשוא שאינן משתמעות לשני פנים.

 

דעת הקהל חשובה: נראה שברנע קצת נסחף. יחסי ציבור ותקשורת הכרחיים במדינות בהם יש דעת קהל חופשית וחופיש ביטוי. רק במדינות טוטליטריות התעמולה החד צדדית שולטת.אין סיבה שחברה מסחרית או אדם שנצב בתקופה משברית בפני מתקפה תקשורתית לא יתייעץ עם מומחי תקשורת. דעת הקהל היא מרכיב חיוני שיש להתחשב בו בהתליכי קבלת ההחלטות בחברות ובארגונים, לרבות צבא ומשטרה - הצריכים לייצר אווירה חיובית ואוהדת מצד הציבור כלפי הארגון שלהם. יש לצפות גם ממנהל טוב מצופה שידע לברור את העצות הנכונות והטובות, שנותן לו יועץ התקשורת, שולא יפעל כ"תוכי" בעקבותיו.

לא כולם ספינרים ובלופרים: על מנת להיות יועץ תקשורת אפקטיבי לא צריך להיות שקרן, מניפולטור ובלתי אמין, אלא שדווקא לאמינות ולבניית שם מקצועי יש ערך רב ביכולת לייצג לקוח מול כלי התקשורת. ושמה לעשות, בעידן של ימינו, כל חברה, גוף ציבורי ופרטי וגם יזמים עסקי ולעתים אפילו פוליטיקאים ו"גנרלים" צריכים, שמומחה תקשורת יבנה עבורם אסטרטגיית מדיה שיטתית, מקיפה ועקבית ותוכנית עבודה מסודרת למול העיתונאים ,כדי להגיע לנראות חיובית ולבולטות נאותה בכלי התקשורת.

דרושה הסדרה בחוק- אלא שהבעיה במקצוע הזה בישראל, שהוא פרוץ מידי. העיסוק ביחסי ציבור וייעוץ תקשורתי - אינו מוסדר בחוק, להבדיל, כמובן, ממקצועות "רגילים" כמו עורכי דין, רואי חשבון, מנהלי השקעות וכיו"ב. אין שום אתיקה או קוד מקצועי בתחום או כל מנגנון בקרה על העוסקים בתחום - ויתכן שלפחות בנושא אחד ברנע צודק, ויש מקום לעשות סדר במקצוע פרוץ זה.

--

מה דעתכם האם היחצנים יועצי התקשורת אכן השתלטו לנו על המדינה? האם מדובר ב"גולם שקם על יוצרו" וב"זנב המכשכש בכלב? מי באמת מנהל את המדינה? בנימין נתניהו, אהוד ברק וציפי לבני או שמא ארתור פינקלשטיין, ראובן אדלר ואייל ארד?

 

און פרלין - יועץ ראש הממשלה ב"ארץ נהדרת"

לדעת ברנע - האדלרים והארדים הפכו ל"בלון נפוח", כהגדרתו

לדמויות פלצניות - שמנהלות את המדינה, בלי לדפוק חשבון, בלי לפחד מאף אחד

ובגאווה ממש לא מובנת

ליחצנים וליועצי התקשורת יש השפעה עצומה על המערכת והקודקודים העומדים בראשה.ראה את סרט המופת "כל אנשי הקמפיין" המתאר את עבודת יועצי התקשורת.ראה למשל, איך ביבי חוזר כמו תוכי על דברי היועץ .וזה ביבי.אלוף הדברור.תאומו המודרני של עשו.שעליו נאמר:"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו ".

ביבי יודע לצוד את הנתינים בפיו.

ואם על ביבי השפעת יועצי התקשורת רבה,ברור שהשפעתם רבה לאין ערוך  על שאר איזובי הקיר העלגים, שאינם ציידי פיות טובים כביבי.

 

http://video.google.com/videoplay?docid=-7907127314124567886#

 

ביבי חוזר על דברי היועץ .כמעט מילה במילה. דקה 5 ו 45 שניות.

 

 

הבון טון התקשורתי השבוע הוא להיכנס ביועצי התקשורת. התקשורת שוכחת למעשה שהיא זו שהמציאה אותנו. כולם נסחםו בענק, כולל ברנע. בגלל כמה יועצי תקשורת מפוקפקים לא צריך להכתים את המקצוע, שבניגוד למה שכתב היום ברנע - לא שייכת למקצוע העתיק בעולם

"יועצי התקשורת על המפה" - לא רק נחום ברנע, עיתונאים רבים, זוכי פרסים בעבר ובעתיד, מעורך עיתון ועד כתב במקומון, רבים מהם, מסתכלים (מגבוה?) ומתייחסים בהתנשאות כלפי יועצי תקשורת ודוברים. כך הדבר כל עוד הם סופים בצל העיתון המפרנס אותם. חלקם, עברו את הגדר והפכו להיות דוברים או יועצי תקשורת - עמיתינו כיום.
תופעת הייעוץ המקצועי ליחידות או אגפים בצה"ל אינה חדשה. אני יכול להעיד על עצמי ועל מספר עמיתים, שזומנו למילואים בפקודת ראש אכ"א, כדי לייעץ וליצור דעת-קהל אוהדת בקרב קצינים, ולעודד את הטובים לחתום לצבא קבע.  זה לא קרה אתמול אלא לפני למעלה מ-30 שנה.
מרכז האתיקה במשכנות שאננים בירושלים, מקיים מפגש ודיון (ביום ד') בנושא "האם היחצנות כבשה את צהל?" מעניין - אין בפאנל אף יועץ תקשורת אחד, שייצג את הנושא והמקצוע. דיון אקדמי לחלוטין.