המלצה לחברי הפורום - יש כאן פוסט, שבעת כתיבת השורות האלו, כבר זכה ללמעלה מ 100 כניסות, אבל אף אחד לא השאיר תגובה - הסיבה מאוד ברורה, הפוסט הוא הפנייה לפוסט אישי. אם אתם רוצים דיון בהמשך לפוסט שלכם, מומלץ להעלות אותו בקהילה ולא רק לינק שלו.

r זוכרים שדיברתי על המעגלים המוטבעים בפוסט כאב ועונג ושדה החיים החופשי? שנים שאני עובדת על להשתחרר מהם ולמצא את הנוסחא לא אשקר אם אגיד שחלקם נעלמו חלקם נחלשו, וכן יש נוסחא וכן היא גם עובדת. ואז כשבא לי להשען לאחור ולשמוח בהצלחתי דוקא אז... מתגנב, כאילו כדי להכעיס, לחרב לי את המגדל אחד מהם או יותר, מראה לי שאני לא שולטת, ש"זה" שולט בי שלא ממש ירד מהמגרש רק עבר לפרופיל נמוך לזמן מה יצא לחופשה. ארוכה ככל שתהיה... ואז בנקודות החולשה הוא מופיע, ואני ישנה ואז עוד קצת יותר ועוד, כמו ביס קטן בעוגת הגבינה המשמינה ואז עוד אחד קטנטן בלי שארגיש ועוד ואופס... נעלמה העוגה והמשובים מתחילים להגיע... ואני מתעוררת בחבטה ממש לא אלגנטית אי אי אי... ואז אני מבינה שכמו בהתמכרות, כמו 12 הצעדים וכל קבוצות התמיכה בניגמלים, גם אני שם למודת נסיון והתנסויות ובכל זאת... הבנתי שכולנו בקבוצה הזו, שם הם יודעים זה חלק מהתקנון או הכללים שלהם. אין גמילה סופית טוטאלית, אין הבטחות שתישאר נקי! גם אם לא נגעת בסם 30 שנה, (הסם הוא כל דבר מהתמכרות לעבודה לשליטה לדרמה לכאב, כל דבר.) כמו שהם אומרים "נגעת נסעת" איך יכולתי להרשות לעצמי להרדם בשמירה? מה זחיחות הדעת הזו שקפצה עלי?... ואני מזכירה לעצמי שוב, העבודה אינה נגמרת אותם נושאים עליהם עבדתי לפני שנים יחזרו שוב אם כי במתכונת מקוצרת אם כי יקח לי פחות זמן להתעורר להתעשת ולחזור למסלול. אבל, עלי לזכור אין ביטחון עלי להשאר ערה להתבונן ללמוד להקשיב כאילו עכשיו התחיל המסע מחד אבל עם מיומנות של לחזור למרכז המתבקשת מעבודה רבת שנים. אז אני לוקחת אויר ושואלת את עצמי אוקי אז "נפלתי" (כפי שמתבטאים בקבוצות ) התישבתי עצרתי רגע את המרוץ, אז מה עכשיו? מה אני רוצה להגיד לי? מה אני מרגישה באמת? הקשבה, כן יש עדיין פגיעות במקום של הרגישות, לקיחת אחריות, אגו, ביקורת, קוצר רוח, ציניות כן כן כולם הגנות ועוד הגנות, חלקן נחוצות חלקן לא, מקשיבה שוב, כן אני יכולה אחרת זה דורש מאמץ נכון לחשוב אחרת לפעול אחרת. עוד צעד ועוד אחד כן, ויהיו עוד וכן זה יותר קל מבפעמים הקודמות אבל עדיין יש קושי וזה בסדר, עוד צעד.... קחי עוד נשימה את רק בת אדם. איזו הקלה....

תודה אלון על ההערה מאירת העיניים הנה העתקתי הכל. להנאתכם.

אלני, העתקת, אבל לא טיפלת בטקס.

יש כאן בצד שמאל למעלה סימן של עריכה, הנייר עם העיפרון, את לוחצת עליו ואז יכולה לערוך את הטקסט.

איך שזה מופיע כרגע זה לא כל כך קריא.

למשה כהן, כמו שאמרתי לאלנלי, גם אליך - כבר למדנו כאן בקהילה, שדיונים שהועלו במלואם כאן, 

זכו להרבה יותר התיחסות מאשר כאלו שהוסיפו "כנסו ל + לינק".