סוכנויות הידיעות מפרסמות כתבה קטנה, אבל חשובה:

הסלמה במשבר סביב החלטת סין להגביל יצוא מתכות חיוניות למגזר ההיי-טק העולמי

הביקורת על החלטת ממשלת סין להגביל את היצוא של מתכות נדירות שמקורן במכרות במדינה, ואשר חיוניים למגוון מגזרי טכנולוגיות מתקדמות בשאר העולם, רשמה הסלמה בסוף השבוע ומאיימת להפוך למשבר דיפלומטי ומחלוקת סחר חריפה בין ארה"ב, יפן וכלכלות גדולות נוספות לבין סין, דיווח אתמול העיתון הבריטי "טלגרף".

שר החוץ של יפן, קטסויה אוקדה, הגיש בסוף השבוע מחאה רשמית לסין במהלך פגישתו עם גורמים בכירים בממשלת סין בסוף השבוע, ואמר כי ההפסקה הפתאומית של יצוא המתכות "משפיעה על שרשרת הייצור הגלובלית".

דבריו היו הסימן האחרון ללחץ הגובר על סין לנוכח הזעם של חברות מחוץ לסין התלויות ב-17 המתכות שבהן מדובר, אשר משמשות לייצור רכבי היבריד, טלפונים סלולרים, מוליכי-על, מערכות ניווט ושלל מוצרים אחרים במגזר הטכנולוגיה.

שר המסחר של סין, שן דמינג, אמר כי סין אינה מתכוונת לסגת מהחלטתה לקבוע מכסות לייצוא של המתכות האמורות. "הפקה רחבת היקף של מתכות נדירות תגרום נשק כבד לסביבה, וזו הסיבה שסין מגבילה את היצוא", אמר, וחזר בכך על העמדה הרשמית של סין.

סין הדהימה את העולם בתחילת חודש יולי כאשר הודיעה על צמצום של 72% בהיקף יצוא מתכות נדירות במחצית השנייה של השנה. סין מהווה כיום מונופול בייצור של המתכות האמורות, ואחראית על 97% מהתפוקה העולמית שלהן. ההחלטה הפתאומית על צמצום היצוא בחודש יולי גרמה למחסור חמור בהיצע בשאר העולם.

המתכות הנדירות שבהן מדובר משמשות לייצור מכשירי אייפד, בלאקברי, מסכי פלאזה, ציוד לייזר, טורבינות רוח, מנועים של רכבים היברידים ופצצות חכמות. יתר על כן, קשה למצוא למתכות הללו תחליף. למעשה, המתכות שבהן מדובר אינן נדירות, אלא הן אינן מרוכזות במקום אחד, ועלות הפקתן יקרה. יש עתודות גדולות של המתכות הללו באוסטרליה, קנדה, רוסיה וגרינלנד, ומספר חברות כבר החלו בהפעלה מחדש של מכרות שנסגרו, אולם הללו לא יגיעו לתפוקה משמעותית עד אמצע העשור. כך למשל, בארה"ב נסגר המכרה האחרון של מתכות אלו לפני 14 שנים עקב תקנות סביבתיות חמורות יותר, ולפי ההערכות יידרשו עד 15 שנים בטרם תוכל ארה"ב להקים מחדש את שרשרת הייצור וההפצה של המתכות.

ארה"ב בוחנת אפשרות להתלונן נגד סין בפני ארגון הסחר העולמי (WTO), על בסיס הטענה כי החלטת סין על הגבלת היצוא מעניקה יתרון לא הוגן לחברות סיניות. מנגד, סין טוענת כי היא זקוקה לנתח גדל והולך מהמתכות האמורות לתעשיה המקומית שלה, אולם גורמים בארה"ב וביפן טענו בשיחות פרטיות כי התנהלות סין מנוגדת לרוח ארגון הסחר העולמי.

מה חדש?

מדינות אופ"ק בשיתוף חברות הדלק הגדולות עשו זאת עם הנפט ב-1973. אז עכשיו תור הסינים.

העולם הגיב אז בייעול השימוש בדלק ובאינפלציה שאיזנה את המחיר.

נראה מה יהיה עכשיו.

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 00:56:15

מה חדש?

מדינות אופ"ק בשיתוף חברות הדלק הגדולות עשו זאת עם הנפט ב-1973. אז עכשיו תור הסינים.

העולם הגיב אז בייעול השימוש בדלק ובאינפלציה שאיזנה את המחיר.

נראה מה יהיה עכשיו.

אריאל,

בוודאי חדש, יש הבדל מהותי בין שני המקרים:

מדינות אופ"ק יצרו משבר מלאכותי בייצור ואספקת הנפט. לא היתה להם בעית מחסור. למעשה, איראן רק החלה בשנים ההן בהפקת נפט..

כל הרעיון ביצירת המשבר היה בהפיכתו של הנפט לכוח פוליטי וכלכלי גדול בהרבה ממה שהיה, וכך קרה.

בעקבות משבר הנפט ב- 1973, עלה מחיר הנפט מ-2 דולר לחבית עד ל-40!  

גם היום אנחנו מדברים על סוף מאגרי בנפט (גם לפני שיחרורו של המאגר האדיר על ידי BP), אבל יש עדיין כמויות אדירות של נפט בעולם.

הכתבה שהבאתי פה מסמנת עידן חדש. 

נכון לעכשיו, אנחנו כורים חומרים נדירים מהקרקע, תוך כדי שיחרור חומרים מסוכנים אחרים, במקומות שונים ומשונים בעולם.

חלק מהחומרים האלו משמשים אותנו לייצור מוצרים שהפכו חלק בלתי נפרד מחיינו: מכשירי סלולר, מסכי פלסמה, וכו'. אנחנו נהנים להשתמש בהם והחברות דוחקות בנו לרכוש עוד ועוד..

אחרי השימוש, רוב החומרים מגיעים למטמנות. במקום לתכנן, לעצב ולייצר את המוצרים מראש על מנת לשמור את החומרים כחומרי גלם של התעשיה, אנחנו מתכננים, מייצרים ומשתמשים בהם בטיפשות ומאבדים את חומרי הגלם הנדירים.

בחוגים מקצועיים מסויימים (שלי, למשל) עוסקים בנושא הזה כבר זמן רב ומתריעים בפני התעשייה וההנהגה המדינית על הרגע בו יפסיקו מדינות (כמו סין) לייצא חומרי גלם נחוצים בגלל המחסור הצפוי בהם, ולא דווקא בגלל מניפולציה כלכלית - מדינית. 

 זה נוגע גם לחומרים המיוצרים בישראל: פוספטים למשל. 

התגובות החריפות למהלך הסיני הידוע מראש אומרות בעיקר דבר אחד: למרות האזהרות והצורך הידוע לעבור לשיטות ודרכי ייצור וניהול חומרים אחראיות  - חגגו התעשיינים כל הקיץ ולא טרחו על שמירת חומרי הגלם שלהם, והנה מגיע החורף!

:-)

צטט: אנגל 2010-09-10 09:43:50

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 00:56:15

מה חדש?

מדינות אופ"ק בשיתוף חברות הדלק הגדולות עשו זאת עם הנפט ב-1973. אז עכשיו תור הסינים.

העולם הגיב אז בייעול השימוש בדלק ובאינפלציה שאיזנה את המחיר.

נראה מה יהיה עכשיו.

 

אריאל,

בוודאי חדש, יש הבדל מהותי בין שני המקרים:

מדינות אופ"ק יצרו משבר מלאכותי בייצור ואספקת הנפט. לא היתה להם בעית מחסור. למעשה, איראן רק החלה בשנים ההן בהפקת נפט..

כל הרעיון ביצירת המשבר היה בהפיכתו של הנפט לכוח פוליטי וכלכלי גדול בהרבה ממה שהיה, וכך קרה.

בעקבות משבר הנפט ב- 1973, עלה מחיר הנפט מ-2 דולר לחבית עד ל-40!  

גם היום אנחנו מדברים על סוף מאגרי בנפט (גם לפני שיחרורו של המאגר האדיר על ידי BP), אבל יש עדיין כמויות אדירות של נפט בעולם.

הכתבה שהבאתי פה מסמנת עידן חדש. 

נכון לעכשיו, אנחנו כורים חומרים נדירים מהקרקע, תוך כדי שיחרור חומרים מסוכנים אחרים, במקומות שונים ומשונים בעולם.

חלק מהחומרים האלו משמשים אותנו לייצור מוצרים שהפכו חלק בלתי נפרד מחיינו: מכשירי סלולר, מסכי פלסמה, וכו'. אנחנו נהנים להשתמש בהם והחברות דוחקות בנו לרכוש עוד ועוד..

אחרי השימוש, רוב החומרים מגיעים למטמנות. במקום לתכנן, לעצב ולייצר את המוצרים מראש על מנת לשמור את החומרים כחומרי גלם של התעשיה, אנחנו מתכננים, מייצרים ומשתמשים בהם בטיפשות ומאבדים את חומרי הגלם הנדירים.

בחוגים מקצועיים מסויימים (שלי, למשל) עוסקים בנושא הזה כבר זמן רב ומתריעים בפני התעשייה וההנהגה המדינית על הרגע בו יפסיקו מדינות (כמו סין) לייצא חומרי גלם נחוצים בגלל המחסור הצפוי בהם, ולא דווקא בגלל מניפולציה כלכלית - מדינית. 

 זה נוגע גם לחומרים המיוצרים בישראל: פוספטים למשל. 

התגובות החריפות למהלך הסיני הידוע מראש אומרות בעיקר דבר אחד: למרות האזהרות והצורך הידוע לעבור לשיטות ודרכי ייצור וניהול חומרים אחראיות  - חגגו התעשיינים כל הקיץ ולא טרחו על שמירת חומרי הגלם שלהם, והנה מגיע החורף!

:-)

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 09:58:47

צטט: אנגל 2010-09-10 09:43:50

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 00:56:15

מה חדש?

מדינות אופ"ק בשיתוף חברות הדלק הגדולות עשו זאת עם הנפט ב-1973. אז עכשיו תור הסינים.

העולם הגיב אז בייעול השימוש בדלק ובאינפלציה שאיזנה את המחיר.

נראה מה יהיה עכשיו.

 

אריאל,

בוודאי חדש, יש הבדל מהותי בין שני המקרים:

מדינות אופ"ק יצרו משבר מלאכותי בייצור ואספקת הנפט. לא היתה להם בעית מחסור. למעשה, איראן רק החלה בשנים ההן בהפקת נפט..

כל הרעיון ביצירת המשבר היה בהפיכתו של הנפט לכוח פוליטי וכלכלי גדול בהרבה ממה שהיה, וכך קרה.

בעקבות משבר הנפט ב- 1973, עלה מחיר הנפט מ-2 דולר לחבית עד ל-40!  

גם היום אנחנו מדברים על סוף מאגרי בנפט (גם לפני שיחרורו של המאגר האדיר על ידי BP), אבל יש עדיין כמויות אדירות של נפט בעולם.

הכתבה שהבאתי פה מסמנת עידן חדש. 

נכון לעכשיו, אנחנו כורים חומרים נדירים מהקרקע, תוך כדי שיחרור חומרים מסוכנים אחרים, במקומות שונים ומשונים בעולם.

חלק מהחומרים האלו משמשים אותנו לייצור מוצרים שהפכו חלק בלתי נפרד מחיינו: מכשירי סלולר, מסכי פלסמה, וכו'. אנחנו נהנים להשתמש בהם והחברות דוחקות בנו לרכוש עוד ועוד..

אחרי השימוש, רוב החומרים מגיעים למטמנות. במקום לתכנן, לעצב ולייצר את המוצרים מראש על מנת לשמור את החומרים כחומרי גלם של התעשיה, אנחנו מתכננים, מייצרים ומשתמשים בהם בטיפשות ומאבדים את חומרי הגלם הנדירים.

בחוגים מקצועיים מסויימים (שלי, למשל) עוסקים בנושא הזה כבר זמן רב ומתריעים בפני התעשייה וההנהגה המדינית על הרגע בו יפסיקו מדינות (כמו סין) לייצא חומרי גלם נחוצים בגלל המחסור הצפוי בהם, ולא דווקא בגלל מניפולציה כלכלית - מדינית. 

 זה נוגע גם לחומרים המיוצרים בישראל: פוספטים למשל. 

התגובות החריפות למהלך הסיני הידוע מראש אומרות בעיקר דבר אחד: למרות האזהרות והצורך הידוע לעבור לשיטות ודרכי ייצור וניהול חומרים אחראיות  - חגגו התעשיינים כל הקיץ ולא טרחו על שמירת חומרי הגלם שלהם, והנה מגיע החורף!

:-)

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

איך בדיוק הגעת למסקנה כי תכנון ועיצוב נכון של מוצרים ותהליכי ייצור מייקר את המוצר?

אולי מוזיל?

ימצא תחליף. החוסר ברירה מוליד ברירה.

צטט: אנגל 2010-09-10 11:24:11

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 09:58:47

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

 

איך בדיוק הגעת למסקנה כי תכנון ועיצוב נכון של מוצרים ותהליכי ייצור מייקר את המוצר?

אולי מוזיל?

משום שלו היה מוזיל - היו כבר מזמן נוקטים אמצעים אלה. וכל שינוי דורש משאבים.

לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים, הדרך להרוויח היא עדיין:

לקנות (במקרה שלנו - לייצר) בזול - למכור ביוקר.

צטט: Ezer 2010-09-10 11:35:35

ימצא תחליף. החוסר ברירה מוליד ברירה.

ואולי (וזה מה שאני מאחל לקראת השנה החדשה לכולנו) האילוץ וחוסר הברירה יוליד שינוי ולא רק תחליף.

מכיוון שזה כבר קורה בחלק מהתעשיות בעולם, אולי זה יקרה אפילו כאן - במזרח התיכון החם והמיוזע.

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 11:57:10

צטט: אנגל 2010-09-10 11:24:11

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 09:58:47

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

 

איך בדיוק הגעת למסקנה כי תכנון ועיצוב נכון של מוצרים ותהליכי ייצור מייקר את המוצר?

אולי מוזיל?

 

משום שלו היה מוזיל - היו כבר מזמן נוקטים אמצעים אלה. וכל שינוי דורש משאבים.

לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים, הדרך להרוויח היא עדיין:

לקנות (במקרה שלנו - לייצר) בזול - למכור ביוקר.

ידידי,

אני מניח שלא קראת את כל מחקרי השוק, ואתה בוודאי מבין שיש אינטרס גדול להמשיך וללמד את השיטה הקיימת בייחוד בלימודי מינהל עסקים (שנועדו להכשיר במהירות הגדולה ביותר מנהלים זוטרים למערכות הקיימות).

אבל הפלא ופלא!

יש מחקרים המוכיחים כי הרעיון שאני מציע הינו תכנית כלכלית טובה מאשר שיטת הייצור הזול וכו',  ולשמחתי כי גדולה - יש גם פתרונות יישומיים שמיושמים כבר כמה וכמה שנים בתעשייה העולמית.

חלק מהחברות הגדולות כבר הבינו שיש צורך בשינוי המהלכים ומחשבה על מעגלי החומרים. ומכיוון שניסו והצליחו- ממשכים להטמיע.

כמדומני, כבר הוכחת את הפטליזם בדיון קודם שהיה כאן. אולי בפרוש השנה החדשה תציע משהו חיובי במקום לספר את שוב את בנבואה הנושנה של חוסר האפשרות לשינוי וההתרסקות הידועה מראש?

צטט: אנגל 2010-09-10 12:17:26

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 11:57:10

צטט: אנגל 2010-09-10 11:24:11

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 09:58:47

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

 

איך בדיוק הגעת למסקנה כי תכנון ועיצוב נכון של מוצרים ותהליכי ייצור מייקר את המוצר?

אולי מוזיל?

 

משום שלו היה מוזיל - היו כבר מזמן נוקטים אמצעים אלה. וכל שינוי דורש משאבים.

לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים, הדרך להרוויח היא עדיין:

לקנות (במקרה שלנו - לייצר) בזול - למכור ביוקר.

 

ידידי,

אני מניח שלא קראת את כל מחקרי השוק, ואתה בוודאי מבין שיש אינטרס גדול להמשיך וללמד את השיטה הקיימת בייחוד בלימודי מינהל עסקים (שנועדו להכשיר במהירות הגדולה ביותר מנהלים זוטרים למערכות הקיימות).

אבל הפלא ופלא!

יש מחקרים כאלו ואף פתרונות יישומיים שמיושמים כבר שנים בתעשייה העולמית.

חלק מהחברות הגדולות כבר הבינו שיש צורך בשינוי המהלכים ומחשבה על מעגלי החומרים. ומכיוון שניסו והצליחו- ממשכים להטמיע.

כמדומני, כבר הוכחת את הפטליזם בדיון קודם שהיה כאן. אולי בפרוש השנה החדשה תציע משהו חיובי במקום לספר את הסיפור הנושן של ההתרסקות הידועה מראש?

1. גם סיפורים ישנים נכונים לא פעם.

2. לא נעים לי לחזור על עצמי, אז אחזור על דבריך:

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 12:47:50

צטט: אנגל 2010-09-10 12:17:26

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 11:57:10

צטט: אנגל 2010-09-10 11:24:11

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 09:58:47

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

 

איך בדיוק הגעת למסקנה כי תכנון ועיצוב נכון של מוצרים ותהליכי ייצור מייקר את המוצר?

אולי מוזיל?

 

משום שלו היה מוזיל - היו כבר מזמן נוקטים אמצעים אלה. וכל שינוי דורש משאבים.

לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים, הדרך להרוויח היא עדיין:

לקנות (במקרה שלנו - לייצר) בזול - למכור ביוקר.

 

ידידי,

אני מניח שלא קראת את כל מחקרי השוק, ואתה בוודאי מבין שיש אינטרס גדול להמשיך וללמד את השיטה הקיימת בייחוד בלימודי מינהל עסקים (שנועדו להכשיר במהירות הגדולה ביותר מנהלים זוטרים למערכות הקיימות).

אבל הפלא ופלא!

יש מחקרים כאלו ואף פתרונות יישומיים שמיושמים כבר שנים בתעשייה העולמית.

חלק מהחברות הגדולות כבר הבינו שיש צורך בשינוי המהלכים ומחשבה על מעגלי החומרים. ומכיוון שניסו והצליחו- ממשכים להטמיע.

כמדומני, כבר הוכחת את הפטליזם בדיון קודם שהיה כאן. אולי בפרוש השנה החדשה תציע משהו חיובי במקום לספר את הסיפור הנושן של ההתרסקות הידועה מראש?

1. גם סיפורים ישנים נכונים לא פעם.

2. לא נעים לי לחזור על עצמי, אז אחזור על דבריך:

למרות האזהרות והצורך הידוע לעבור לשיטות ודרכי ייצור וניהול חומרים אחראיות  - חגגו התעשיינים כל הקיץ ולא טרחו על שמירת חומרי הגלם שלהם, והנה מגיע החורף!

:-)

אז מה אתה רוצה ממני?

1. סיפורים ישנים נכונים הרבה פעמים. כדאי ללמוד מהם, אבל לא לבטל את האופציות הנפלאות הטמונות בסיפורים חדשים.

2. תודה על הציטוט המצוין מדבריי.

3. אני לא רוצה ממך, אלא מאחל לך ומייחל ממך ל:

4. הצעות במקום נבואות איוב המתבססות על סיפורים ישנים.

5. רעיונות חדשניים, במקום ניחושים מבאסים.

6. התחדשות, לקראת השנה החדשה. אתה כותב על סמך המחקר העולמי, עלאק: "לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים". אולי במקרה יש מחקר שעדיין לא קראת? 

צטט: אנגל 2010-09-11 10:52:25

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 12:47:50

צטט: אנגל 2010-09-10 12:17:26

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 11:57:10

צטט: אנגל 2010-09-10 11:24:11

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 09:58:47

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

 

איך בדיוק הגעת למסקנה כי תכנון ועיצוב נכון של מוצרים ותהליכי ייצור מייקר את המוצר?

אולי מוזיל?

 

משום שלו היה מוזיל - היו כבר מזמן נוקטים אמצעים אלה. וכל שינוי דורש משאבים.

לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים, הדרך להרוויח היא עדיין:

לקנות (במקרה שלנו - לייצר) בזול - למכור ביוקר.

 

ידידי,

אני מניח שלא קראת את כל מחקרי השוק, ואתה בוודאי מבין שיש אינטרס גדול להמשיך וללמד את השיטה הקיימת בייחוד בלימודי מינהל עסקים (שנועדו להכשיר במהירות הגדולה ביותר מנהלים זוטרים למערכות הקיימות).

אבל הפלא ופלא!

יש מחקרים כאלו ואף פתרונות יישומיים שמיושמים כבר שנים בתעשייה העולמית.

חלק מהחברות הגדולות כבר הבינו שיש צורך בשינוי המהלכים ומחשבה על מעגלי החומרים. ומכיוון שניסו והצליחו- ממשכים להטמיע.

כמדומני, כבר הוכחת את הפטליזם בדיון קודם שהיה כאן. אולי בפרוש השנה החדשה תציע משהו חיובי במקום לספר את הסיפור הנושן של ההתרסקות הידועה מראש?

1. גם סיפורים ישנים נכונים לא פעם.

2. לא נעים לי לחזור על עצמי, אז אחזור על דבריך:

למרות האזהרות והצורך הידוע לעבור לשיטות ודרכי ייצור וניהול חומרים אחראיות  - חגגו התעשיינים כל הקיץ ולא טרחו על שמירת חומרי הגלם שלהם, והנה מגיע החורף!

:-)

אז מה אתה רוצה ממני?

 

1. סיפורים ישנים נכונים הרבה פעמים. כדאי ללמוד מהם, אבל לא לבטל את האופציות הנפלאות הטמונות בסיפורים חדשים.

2. תודה על הציטוט המצוין מדבריי.

3. אני לא רוצה ממך, אלא מאחל לך ומייחל ממך ל:

4. הצעות במקום נבואות איוב המתבססות על סיפורים ישנים.

5. רעיונות חדשניים, במקום ניחושים מבאסים.

6. התחדשות, לקראת השנה החדשה. אתה כותב על סמך המחקר העולמי, עלאק: "לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים". אולי במקרה יש מחקר שעדיין לא קראת? 

יש המון מחקרים שעוד לא קראתי.

אני אדם פשוט עם רעיונות פשוטים.

אז הנה רעיון פשוט:

רוצה התנהגות סביבתית נכונה? מניעת זיהום? שימוש מושכל בחמרים?

 - קבע תקנים טובים בחוק, ואכוף אותם בפיקוח הדוק וענישה מרתיעה.

התוצאות החיוביות מובטחות לטווח הקצר, הבינוני והארוך.

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-11 14:03:06

צטט: אנגל 2010-09-11 10:52:25

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 12:47:50

צטט: אנגל 2010-09-10 12:17:26

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 11:57:10

צטט: אנגל 2010-09-10 11:24:11

צטט: אריאל, חיפה 2010-09-10 09:58:47

מנהלי מדינות ותאגידים על לאומיים אינם נוקטים את הצעד הנכון לפני שניסו כל דבר אחר. הדוגמא של סיפור פרעה ביציאת מצרים נכונה עד היום.

לכן התעשיות לא יפעלו כל עוד לא יוכרחו. כי פעולה תייקר את המוצר שלהם, כי אף אחד לא ישלם פרמית מיחזור על מוצר, ולכן פוליטיקאים לא יריבו על כך עם התאגידים (שהרי אם החוק יחייב ייקור מוצר במדינה אחת - הייצור יעבור לאחרת, ראה מעבר תעשיות מארה"ב למקסיקו וכו').

וסין אינה שונה.

כשהיא בולמת את היצוא, היא קודם כל פוגעת בייצור במדינות אחרות. התוצאה המיידית תהיה ייקור המוצרים שם, ומתן יתרון מסויים לסין, והשניה, ייעול בשמוש בחמרים, אולי גם יועתק לסין, שתחסוך לעצמה את כל הוצאות המחקר והפיתוח.

גם אין לנו מושג אם אכן צפוי מחסור בחמרים אלה בתקופה הנראית לעין. אין לי מושג מה הנתונים, וגם לו הייתי קורא נתונים שמקורם בסין - היו נותרים בי ספקות באשר לאמינותם.

 

איך בדיוק הגעת למסקנה כי תכנון ועיצוב נכון של מוצרים ותהליכי ייצור מייקר את המוצר?

אולי מוזיל?

 

משום שלו היה מוזיל - היו כבר מזמן נוקטים אמצעים אלה. וכל שינוי דורש משאבים.

לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים, הדרך להרוויח היא עדיין:

לקנות (במקרה שלנו - לייצר) בזול - למכור ביוקר.

 

ידידי,

אני מניח שלא קראת את כל מחקרי השוק, ואתה בוודאי מבין שיש אינטרס גדול להמשיך וללמד את השיטה הקיימת בייחוד בלימודי מינהל עסקים (שנועדו להכשיר במהירות הגדולה ביותר מנהלים זוטרים למערכות הקיימות).

אבל הפלא ופלא!

יש מחקרים כאלו ואף פתרונות יישומיים שמיושמים כבר שנים בתעשייה העולמית.

חלק מהחברות הגדולות כבר הבינו שיש צורך בשינוי המהלכים ומחשבה על מעגלי החומרים. ומכיוון שניסו והצליחו- ממשכים להטמיע.

כמדומני, כבר הוכחת את הפטליזם בדיון קודם שהיה כאן. אולי בפרוש השנה החדשה תציע משהו חיובי במקום לספר את הסיפור הנושן של ההתרסקות הידועה מראש?

1. גם סיפורים ישנים נכונים לא פעם.

2. לא נעים לי לחזור על עצמי, אז אחזור על דבריך:

למרות האזהרות והצורך הידוע לעבור לשיטות ודרכי ייצור וניהול חומרים אחראיות  - חגגו התעשיינים כל הקיץ ולא טרחו על שמירת חומרי הגלם שלהם, והנה מגיע החורף!

:-)

אז מה אתה רוצה ממני?

 

1. סיפורים ישנים נכונים הרבה פעמים. כדאי ללמוד מהם, אבל לא לבטל את האופציות הנפלאות הטמונות בסיפורים חדשים.

2. תודה על הציטוט המצוין מדבריי.

3. אני לא רוצה ממך, אלא מאחל לך ומייחל ממך ל:

4. הצעות במקום נבואות איוב המתבססות על סיפורים ישנים.

5. רעיונות חדשניים, במקום ניחושים מבאסים.

6. התחדשות, לקראת השנה החדשה. אתה כותב על סמך המחקר העולמי, עלאק: "לאחר כל מחקרי השוק ולימודי מינהל עסקים". אולי במקרה יש מחקר שעדיין לא קראת? 

 

יש המון מחקרים שעוד לא קראתי.

אני אדם פשוט עם רעיונות פשוטים.

אז הנה רעיון פשוט:

רוצה התנהגות סביבתית נכונה? מניעת זיהום? שימוש מושכל בחמרים?

 - קבע תקנים טובים בחוק, ואכוף אותם בפיקוח הדוק וענישה מרתיעה.

התוצאות החיוביות מובטחות לטווח הקצר, הבינוני והארוך.

תקינה ואכיפה = לא מספיק טוב.

זה לאט מדי ומעט מדי.

צריך משהו מעבר למקל ולגזר.