-

אדם טבע ודין לשר האוצר:

"לבחון את התמלוגים שמשלמת כיל במסגרת ועדת ששינסקי"

20.09.10, רויטל חובל, כלכליסט

שיעור התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח עומד כיום על 5% לעומת רווחים של מיליארדי שקלים. בעמותה הסביבתית טוענים כי יש להעלות את שיעור התמלוגים באופן שיבטא את הרווחים ויפצה על הנזקים הסביבתיים שגורמת כיל לים המלח

עמותת אדם טבע ודין פנתה אתמול (א') לשר האוצר יובל שטייניץ בדרישה להעלות את התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח של קונצרן כיל (5,319.00.45%)שבבעלות משפחת עופר בתמורה לשימוש במשאב הטבע הלאומי. בעמותה דורשים כי מדיניות זו תיבחן במסגרת ועדת ששינסקי שהוקמה אך ורק כדי לבחון את מדיניות תמלוגי הגז, בעקבות גילוי מרבצי הגז הגדולים מול חופי הים התיכון.

בעמותה פירטו את הסיבות שהביאו להקמת ועדת ששינסקי - חוק הנפט הישן מ־1952 והרווחיות של הענף - ומציינים כי שתי סיבות אלה תקפות גם במקרה של ים המלח. לכן, לדעת אדם טבע ודין, אין סיבה שהוועדה לא תדון גם בכך.

לפני כחודש פורסם ב"כלכליסט" תחקיר על מדיניות התמלוגים הנמוכה שמשלמים גורמים פרטיים עבור שימוש במשאבי טבע כגון מים מינרליים, ים המלח והפוספטים. כך נחשף ששיעור התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח הוא 5% בלבד מההכנסות (לעומת 12.5% בגז).

במכתב שנשלח לשטייניץ חושפת העמותה כי חלק בלתי נפרד של חוק זיכיון ים המלח, שנחקק ב־1961, קובע כי על מפעלי ים המלח לשלם תמלוגים בשיעור של 10%: "אם הייצור והמכירה של האשלג בשנה מסוימת יעלו על מיליון טונות, תוכל הממשלה לתבוע דיון מחדש לגבי התמלוגים ובלבד שהתמלוגים לא יעלו בשום פנים על 10% ממחיר המכירות". לא ברור מלשון החוק אם גם המכירות אמורות לעבור את מיליון הטונות.

לפי תשובת משרד האוצר והדו"חות הכספיים של כיל, עולה כי כיל שילמה עד עתה תמלוגים בשיעור של 5% בלבד, כאמור. אולם בדו"ח השנתי של החברה לשנת 2009 נכתב כי ייצור האשלג השנתי עומד על 4.1 מיליון טונות, אם כי לא צוין מהי הכמות שנמכרה.

"עולה השאלה, אם מדינת ישראל יישמה את החוק במלואו, או בעצם למה לא יישמה", אומרת מנהלת המחלקה המשפטית באדם טבע ודין, עו"ד נעמה אלעד. "נוסף על כך, יש להעלות את התמלוגים כדי לגלם את הנזק הסביבתי שגורמים המפעלים, שבין השאר אחראים ל־20% מירידת מפלס ים המלח ולהיווצרות בולענים. מעבר לשימוש במשאב טבע לאומי, יש פה גם גרימת נזק".

עוד נחשף בתחקיר "כלכליסט" כי מלבד שיעור התמלוגים הנמוך, כיל זוכה להטבות מס משמעותיות. במשרד האוצר פועלים לשינוי החוק לעידוד השקעות הון כך שחברות העושות שימוש במשאבי טבע לא יזכו להטבות ולמענקים, ובעניין זה כבר מתנהלת מלחמה בין הצדדים.

האשלג, המשמש בעיקר לדישון בחקלאות, מכונה "הזהב הלבן" וצריכתו העולמית עלתה בין 2002–2007 ב־25%; רווחי כיל זינקו בהתאם. בשנת 2007 העביר החשב הכללי לשעבר ד"ר ירון זליכה מכתב לכיל, שלפיו ישנו חוסר המוערך ב־20 מיליון דולר בתשלום התמלוגים של כיל לשנים 1999–2005, אך עדיין לא ידוע מה עלה בגורל טענה זו.

ממשרד האוצר נמסר: "אין תגובה".

מכיל נמסר: "תשלום התמלוגים למדינה נעשה על פי החוק והדין".

וכתבה נוספת מ"כלכליסט" באותו עניין:

באוצר "שכחו" סעיף קטן והמדינה הפסידה 180 מיליון דולר שהלכו לכימיקלים לישראל

21.09.10, רויטל חובל

סעיף נשכח בחוק קובע כי על מכירות אשלג בהיקף של יותר ממיליון טונה בשנה רשאית המדינה לגבות תמלוגים מוגדלים. אלא שהאוצר לא אכף את הסעיף ולא גבה ממפעלי ים המלח את התמלוגים. בדיקת "כלכליסט מגלה כמה כסף הפסיד הציבור

מדינת ישראל יכולה היתה לגבות ממפעלי ים המלח תמלוגים בהיקף משוער של כ־180 מיליון דולר עבור מכירות של אשלג המיוצר במקום - כך עולה מבדיקת "כלכליסט" שבוצעה על רקע מכתב ששלחה בנושא עמותת אדם, טבע ודין לשר האוצר יובל שטייניץ.

במסגרת המכתב, שנחשף אתמול ב"כלכליסט", דרשה העמותה לקבל משטייניץ הבהרות בעקבות סעיף נשכח בחוק זיכיון ים המלח שלא נאכף על ידי המדינה ואשר קובע כי המדינה זכאית לתגמולים מוגדלים עבור מכירות אשלג בהיקפים מסוימים.

על פי אותו סעיף, רשאית היתה המדינה לגבות מכיל (5,319.00.45%), הנמצאת בשליטת האחים עופר, תמלוגים בהיקף של 10% ממכירות האשלג שיוצרו בים המלח - ועלו על מיליון טונות בשנה - אולם משום מה ויתרה על אפשרות זאת והסתפקה בגביית שיעור צנוע בהרבה של כ־5% מן התמלוגים.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מכירות האשלג של מפעלי ים המלח, הנובעות מהייצור במקום, עולות על מיליון טונות בשנה. כאמור, על פי החוק, מעבר למכסה זו, שעד אליה נדרש היצרן לשלם 5% תמלוגים, יכולה היתה המדינה לדרוש מהמפעלים 5% תמלוגים נוספים, שהסתכמו לפי בדיקת "כלכליסט" בכ־180 מיליון דולר בשמונה השנים האחרונות.

כיל אינה מפרסמת כמה אשלג היא מוכרת מהמפעלים, והנחה שמרנית שנלקחה לצורך החישוב הנה כי מקורן של לפחות 60% מסך מכירות האשלג שלה בים המלח. מחיר האשלג הממוצע שמובא בחשבון התקבל מחלוקת ההכנסות ממכירת האשלג בכמויות המכירה.

בתגובה ל"כלכליסט" בעניין היקף התמלוגים שמשלמת כיל נמסר ממשרד האוצר באוגוסט כי "בימים אלו מתקיימים דיונים עם מפעלי ים המלח בכל נושא התמלוגים המשולמים למדינה על כלל ההיבטים הכרוכים בכך". בתשובה לשאלה מדוע ועדת ששינסקי, הבוחנת את המדיניות הפיסקאלית של הגז והנפט, אינה בוחנת את המדיניות לגבי שאר משאבי הטבע בישראל - כמו האשלג - נמסר מהאוצר כי "ועדת ששינסקי הוקמה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא חיפוש גז ונפט טבעי בישראל, ועל כן היא עוסקת בנושא זה בלבד".

אתמול נמסר ממשרד האוצר כי "הנושא נמצא בבחינה". ממפעלי ים המלח חזרו על התגובה שמסרו שלשום ל"כלכליסט" והשיבו כי "תשלום התמלוגים למדינה נעשה על פי הדין".

בתוך כך, במכתב ששלחה אדם, טבע ודין לשטייניץ, היא דרשה להרחיב את סמכויותיה של ועדת ששינסקי, כך שתבחן את העלאת שיעור התמלוגים המשולמים על ידי מפעלי ים המלח, או לבחון דרך אחרת להשיג זאת.

ואם לא די בשיעור התמלוגים שאותו לא גובה המדינה מהאחים עופר, מתברר כי במקביל מקבלת כיל גם הטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון. בתגובה לעניין זה מסר האוצר כי "במסגרת הרפורמה הצפויה בחוק החליטה הממשלה לתקנו, כך שלא יינתנו הטבות מס בגין פעילות של הפקת מחצבים"

על השקשוקה הזו לא חתומים האחים עופר. הפעם מדובר בשקשוקה של המליונר המנוח שאול אייזנברג. לדידי מדובר באם כל השקשוקות שלמרות שעברו כבר 40 שנה ניחוחותיה העזים מסרבים לדעוך.

כיל קיבלה הטבות גם במסגרת חוק אייזנברג

מאז חקיקתו, כיל זוכה להטבות מס שנאמדות על ידי משרד האוצר ב־600-800 מיליון שקל בשנה

רויטל חובל

26.09.10, 06:57 לינק למאמר

יש העסקים היהודי גרמני שאול אייזנברג נחשף לראשונה לכלכלה הישראלית עקב התכנסותה של ועדת המיליונרים, שמינפה את הניצחון במלחמת ששת הימים להגדלת ההשקעות הזרות במדינה. אז הכיר לראשונה את שר האוצר דאז פנחס ספיר. ב־1968 הקים ספיר את החברה לישראל, שהיוותה הזדמנות עסקית עבור אייזנברג.

כדי לשכנע את אייזנברג להעתיק את עסקיו לישראל, חוקק ספיר את חוק החברה לישראל. לימים החוק זכה לכינוי "חוק אייזנברג", שהיה למעשה סעיף נוסף בחוק עידוד השקעות הון מ־1959, ועיקרו אי־תשלום מס על עסקים שמקורם מעבר לים.

החוק העניק פטור ל־30 שנה מתשלום מס הכנסה על רווחים, מס חברות מופחת ופטור ממס רווחי הון על מכירת מניות. המשקיעים הראשונים בחברה לישראל היו הברון רוטשילד, צ'רלס קלור, ויקטור קארטר ושאול אייזנברג.

בשנת 1984 השתלט אייזנברג על החברה לישראל. ביולי 1999 הספיק בנו ויורשו של אייזנברג האב, ארווין, למכור את החברה לכיל של האחים עופר ממש לפני שפקע תוקף החוק, כך שלא נדרש במס עבור העסקה.

אותו חוק עידוד השקעות הון נמצא במוקד גם היום. מאז חקיקתו, כיל זוכה להטבות מס שנאמדות על ידי משרד האוצר ב־600-800 מיליון שקל בשנה. באוצר יזמו רפורמה במסגרת חוק ההסדרים החדש, כך שלא יינתנו הטבות מס בגין הפקת מחצבים.