האם תיק ההשקעות ל-2007 צריך לכלול גם את מניות הבנקים הגדולים?

ב- 2006 היו מניות הבנקים חלשות במיוחדות. מניות אלו השיגו תשואה ממוצעת של 3.6% בלבד. תשואה עגומה בשנה בו שוק ההון משגשג, זאת לעומת 2005, בו הניבו מניות הבנקים תשואה ממוצעת של 55%.

בשנה הקרובה הבנקים צפויים להניב תשואות גבוהות. זאת בזכות הכנסות גדלות והולכות בתחום המוצרים הפיננסיים (מהפצת מוצרים פנסיוניים לא צפויות הכנסות משמעותיות ב- 2007, אם בכלל), הרחבת פעילותם של הבנקים בחו"ל וייקור העמלות.

כל אלה אמורים לקזז את ההפסדים הנובעים ממכירת הקרנות והקופות.

עם זאת, הרגולטור הופך לשחקן דרמטי בשוק ולעשות את החיים לקשים עבור מנהלי הבנקים, תוך מגמה מסתמנת של נסיון לצמצום הריכוזיות ופיקוח על העמלות.

הגדלה או הקטנה של האשראי למגזר העיסקי תלויה רבות בשוק ההון: שוק הון חיובי, ימשיך לשלוח חברות לגייס אשראי מהציבור וממשקיעים מוסדיים בבורסה ומחוץ לבורסה, דבר שיקטין את האשראי בבבנקים.

מניות הבנקים אהובות על ידי משקיעים זרים המהווים שחקנים ראשיים בשוק ההון

עם זאת, בעת חשש (מהרגולציה הכבדה לדוגמה) או אכזבה הם הראשונים למשוך את כספי השקעה, מה שפגם בביצועי הבנקים לאחרונה.

אז כדאי או לא?

הבנקים ידעו להרוויח כסף בעבר ויעשו את זה טוב יותר בעתיד.

ביחס לבנקים אחרים בעולם המערבי מכפילי ההון והרווח בהם נסחרים הבנקים הינם נמוכים ויש מקום לצפות לעליית ערך.

לאחר שאכזבו את המשקיעים בשנת 2006 מניות הבנקים לא יספקו הפתעות מרעישות ב-2007. גם המגמות במשק אינן פועלות לטובת הבנקים. אז מה הפלא שהבנקים מחפשים ישועה בחו"ל

אין ספק, מניות הבנקים אכזבו את המשקיעים בשנת 2006. לאחר עליות השערים המרשימות ב-2005, בשיעור דו-ספרתי, מדד מניות הבנקים עלה בשנה שעברה כ- 3.6% בלבד, לעומת עליית של 12.5% שרשם מדד המעו"ף ועליות של 13.9% שנרשמו במדד ת"א-100. ברזולוציה יותר חדה מגלים כי מניית בנק הפועלים רשמה ירידה של 2.6% ומניית בנק לאומי רשמה עליה קטנה של 1.5% בלבד.

הבנקים או ליתר דיוק בנק פועלים,

כמי מתבונן מהצד נראה כי בנק אשר יוצר ROE בשיעור של כ-16% ונסחר במכפיל הון של 1.3 יוצר תשואה של כ-12.3% במונחים שנתיים...לא רע..כאשר יש קופון שנתי (דרך אגב כמה עושים נכסי הנדל"ן ה"טרנדים")...נשאלת השאלה האם זה פרמננטי

בנוסף הבנק צפוי לרשום רווחים חד פעמים עודפים ולחלק דיב'

לגבי התחרות ושינוי כללי המשחק חדשות לבקרים אכן צרה לבעלי המניות, אבל אני בספק אם הרגולטור ישנה משהו לגבי הסקטור הקמעונאי (הרגולטור צריך לפעול להגברת התחרות ולא לחוקק ולקבוע מגבלות). האג"ח הקונצרני יגרום לבנקים לומר אמרתי לכם, כך שבסופו של דבר הם רק יהנו מזה בטווח הבינוני

לגבי כניסת בנקים זרים למימון פרויקטים וכו' אין לי משהו חכם להגיד - אז אני אשתוק

היעוץ הפנסיוני עוד יתן את אותותיו בשנים הקרובות ואילו הרחבת הפעילות בחו"ל היא UP-SIDE למשקיע

צריך לזכור כי הנהלת בנק הפועלים ואופן התנהלותה שונה מהמתחרים

אחד ששמע..

בנק הפועלים

לעניות דעתי מדובר בבנק החזק בישראל, לא בגלל הגודל אלא בגלל הניהול.

הבנק הוא הראשון להבין את רפורמת בכר, מערכת הייעוץ שלו היא המתקדמת ביותר. מרשימה אותי העובדה שהוא שהמחשבה שם היא ארוכת טווח והרווחים הם ממגוון פעילויות ולא רק הפעילות הבנקאית הקלאסית.

כוונתי היא לסיגניצ'ר, כניסה לשווקיםחדשים בשווקים מתעוררים וכן פעילות ענפה בשווקים מפותחים.

לדעתי, המפתח העיקרי להבדל הוא בכך שתפיסת המחשבה בבנק הפועליםהיא שונה מכל הבנקים בישראל. אולי ישראל כבר ממש קטנה עליו.

אני נוטה להסכים עם עדי בנושא,

אני לא רואה בשינויים הקורים בבנק הפועלים כל סימן חיובי, השקעותיהם בשווקים מתפתחים נראים כניסיון נואש להשיג צמיחה ועל פניהם נראים לי מסוכנים מאוד ובעלי תוחלת נמוכה, ביחוד על רקע מצב הכלכלה האמריקאית (ועל כן העולמית).

לא רק שאין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה בני'ע אלא מטרתי המוצהרת היא להזהיר אותכם מפני השקעה כזאת ללא השכלה מתאימה ו/או עיצה מגורם מוסמך, יש לי החזקות גדולות (לונג ושורט) בני"ע שונים ואני מתכוון להמשיך לסחור בהם כחלק מעבודתי השוטפת.

גיא, בתחילת השבוע הוספתי כאן סקירה של דוחות בנק הפועלים.

אני פסימי יותר בנוגע לביצועי הבנק ואני בספק רב אם הוא יעמוד השנה ביעד של 16% על ההון.

אבל גם עמידה דו שנתית ביעד של 14% על ההון יקנו מכפיל רווח תפעולי נקי 10 על מחיר הבנק.

וכאן השאלה המהותית - אם זה פרמננטי זה מכפיל רווח מעולה.  

אבל הבנק רגיש ביותר לאפשרות של מיתון שיכולה לאפס את רוחי הבנק בעקבות חובות מסופקים (ראה שנת 2002) ובתמחור הבנק יש לקחת בחשבון גם את ההסתברות למיתון כפול הנזק שיגרם ממנו.

ועדיין - לדעתי בנק הפועלים מהווה כרגע, עבור משקיע שמניח שלא יתגלו סימני מיתון בשנתיים הקרובות, אפשרות השקעה טובה.

לגבי תזמון הכניסה -כיוון והמניה מושפעת מאוד ממגמת השוק ומהזרים, יתכן וכדאי להמתין אל אחרי פרסום ועדת וינוגרד שיכול לנדנד את הממשלה הנוכחית (ואני לא יודע אם ז חדשות טובות או רעות לשוק ההון המקומי).

הקישור לסקירת הדוחות:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=15636

מסכים לגמרי עם גיא.

הפער בין מכפילי הרווח של הבנקים בישראל לבנקים בארה"ב הוא גדול.

פער זה יסגר. אין זה בלתי הגיוני שמכפילי הרווח כאן אף יהיו גבוהים יותר (בטח שלא בבנקים המובילים השולטים כדואופול בשוק).

לראיה ניתן להבחין במה שקורה בבנרים בימים האחרונים.

מעניין לראות מה יקבע המחוקק לעניין דחיית הכניסה לייעוץ הפנסיוני בבנקים הגדולים (לאומי ופועלים). במצב כאמור יווצר פתח לשינוי מפת הבנקאות בישראל. דיסקונט ומזרחי ינצלו אותו.

מסכים לגמרי עם גיא.

הפער בין מכפילי הרווח של הבנקים בישראל לבנקים בארה"ב הוא גדול.

פער זה יסגר. אין זה בלתי הגיוני שמכפילי הרווח כאן אף יהיו גבוהים יותר (בטח שלא בבנקים המובילים השולטים כדואופול בשוק).

לראיה ניתן להבחין במה שקורה בבנרים בימים האחרונים.

מעניין לראות מה יקבע המחוקק לעניין דחיית הכניסה לייעוץ הפנסיוני בבנקים הגדולים (לאומי ופועלים). במצב כאמור יווצר פתח לשינוי מפת הבנקאות בישראל. דיסקונט ומזרחי ינצלו אותו.