85% מהחברות הציבוריות לא עברו את מבחן האתיקה של פסגות

אורה קורן, היום בדהמרקר:

  בית ההשקעות בחן 48 מהחברות הציבוריות הגדולות בהיבטים של קוד אתי, שמירה על זכויות אדם וניצול עובדים ■ התוצאות עגומות - חברות רבות חשופות לסיכונים בתחומים שנבדקו, אך מרביתן אינן מנהלות אותם כראוי ■ רק שבע חברות השיגו ציון גבוה מ-50

בית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, מרחיב את שיקולי ההשקעה שלו בחברות ציבוריות לתחום האתי של בדיקת איכות הממשל התאגידי. מדובר בבדיקת היבטים כמו מדיניות שמירה על הסביבה ועל זכויות אדם לאורך שרשרת הייצור והאספקה (ניצול עובדים, בטיחות וגהות), התנהלות מול בעלי עניין וממשל תאגידי - כולל נטרול שימוש בכספי שוחד, הנהגת קוד אתי וביסוס אחריות הדירקטורים.

בפסגות בחנו 48 חברות הנכללות במדד ת"א 100, והתמונה שהתגלתה עגומה: רק שבע חברות עברו את הציון 50 (מתוך 100) והחברה ה"טובה" ביותר הגיעה למקטע 70-80 נקודות - מה שאומר כי הרוב המכריע של החברות הישראליות נכשלו במבדקי הממשל התאגידי המקובלים במדינות המפותחות. לצורך ביצוע המחקר שכר פסגות את שירותיה של חברת גרינאיי (Greeneye), העוסקת במחקר וייעוץ להשקעות אחראיות. מדובר בהשקעות הנבחנות במדדים שנחשבו עד לא מזמן כלקוחים מהעולם המוסרי, אלא שמשקיעים רבים הגיעו למסקנה כי יש להם גם השפעות כלכליות. גרינאיי היא השותפה הישראלית של EIRiS, חברת מחקר בינלאומית המתמחה בתחומים האמורים והבוחנת בין השאר קשרי המשפחה בין מנהלים, מספר בני המשפחה בדירקטוריון, שיעור חברי הדירקטוריון העצמאים, הליכי הבקרה של רואי החשבון בחברה ומדיניות החברה בכל הקשור לעסקות בעלי עניין.

התוצאות ישמשו את האנליסטים לבחינת החברות ויהוו היבט נוסף במכלול שיקולי ההשקעה. מטרת הניתוח היא להגביר את המודעות בקרב החברות והמשקיעים לעניין הממשל התאגידי, שמירה על הסביבה ואחריות חברתית.

פסגות מתכנן ליידע את החברות שבדק, כדי להבהיר להן כי שיקולי ההשקעה בהן הורחבו ועל מנת לאפשר להן לשפר את התנהלותן. ההערכה היא כי הדרך שבה מתנהלת חברה מול עובדים, ספקים, סביבה וחברה משפיעה בסופו של דבר גם על תוצאותיה הכספיות.

בתחום האחריות הסביבתית אותרו 20 חברות עם חשיפה גבוהה לסיכוני סביבה, בהן חברות ממגזר הכימיה. בבדיקה נמצא כי ל-13 מהחברות אין כל מדיניות "סביבתית". בשבע מהחברות נמצאה מדיניות טובה. מתוך 20 החברות 11 קיבלו ציון "לא מספיק" בניהול סיכוני סביבה ותשע הוערכו כמנהלות נכון את סיכוני הסביבה שלהן.

סעיף נוסף שנבדק בתחום הסביבתי היה ביצוע פעילויות, כמו איסוף נתונים על צריכת אנרגיה ופליטות חומרים מזהמים לאוויר, לקרקע ולמים. חברות רבות בעולם החלו לבדוק עצמן בהיבטים אלה על ציר הזמן ולפעול לצמצום פליטת הזיהומים. גם ישראל מחויבת לתהליך מתוקף הצטרפותה לארגון המדינות המפותחות (OECD). מתוך 20 החברות עם חשיפה גבוהה לסיכוני סביבה 16 לא מספקות כל מידע על ביצוע פעולות לניטור מזהמים. מכאן, שהן לא פועלות לצמצום הזיהום, שהרי אין להן נתונים לבחון אם הן משתפרות.

בתחום החברתי נבחנו בעיקר היבטים של שמירה על זכויות אדם. הבדיקה העלתה כי 12 מתוך 48 החברות חשופות לסיכונים של פגיעה בזכויות אדם, וכי לאף אחת מהן אין מדיניות בתחום.

בתחום הממשל התאגידי נבחנו סוגיות כמו שוחד, קוד אתי ואחריות דירקטורים בתחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי. בין השאר נבחן הגמול לדירקטורים ונמצא כי 23 מ-48 החברות מדווחות על הגמול לחברי הדירקטוריון.

בנוגע לאימוץ המלצות ועדת גושן לגבי אישור עסקות בעלי שליטה נמצא כי חמש מ-48 החברות אימצו את ההמלצות, הדורשות תמיכה של רוב בעלי המניות שאין להם עניין בעסקה. בתחום הגדרת אמות מידה למענקי בכירים נמצא כי שמונה חברות קובעות מראש את אמות המידה למענקים. בעניין הדיווח על הקריטריונים לחלוקת מענקים לבכירים נמצא כי שבע מהחברות מדווחות על הקריטריונים לחלוקת המענקים.

מהמחקר עולה כי נדרש שיפור משמעותי בחברות הכלולות במדד ת"א 100 בכל הקשור לסוגיות ערכיות. על אף שחברות רבות חשופות לסיכונים בתחומים שנבדקו, מרביתן אינן מנהלות אותם כראוי. לפחות לא כלפי חוץ.

אכן הקפיטליזם "במיטבו".

לידיעתך מר שטרסלר ודומיו. העצוב והאבסורדי בנידון הוא, כי שיפור גדול ביותר בכל הנושאים שלמעלה לא רק שלא יפגע בריוחיותן לטווח ארוך אלא סביר מאד שישפרה.

היחידים (בד"כ) שעלולים להיפגע הם הבכירים ומשרדי עורכי הדין,והרי לכם מתכון לאיטיות השיפור במגמות הסביבתיות למינהן.

צטט: שחום 2010-09-27 10:44:03

אכן הקפיטליזם "במיטבו".

לידיעתך מר שטרסלר ודומיו. העצוב והאבסורדי בנידון הוא, כי שיפור גדול ביותר בכל הנושאים שלמעלה לא רק שלא יפגע בריוחיותן לטווח ארוך אלא סביר מאד שישפרה.

היחידים (בד"כ) שעלולים להיפגע הם הבכירים ומשרדי עורכי הדין, והרי לכם מתכון לאיטיות השיפור במגמות הסביבתיות למינהן.

נראה שלמרות האיטיות המשוועת, מתחילה הבנה באשר לרווחים הטמונים בהשקעה סביבתית.

האם שבע חברות עם ציון טוב הוא דבר של מה שכך?

ואגב, מה קשור שטרסלר? 

עושה רושם שגם לפסגות יש איזה דבר או שניים ללמוד על אתיקה.

תיק פסגות הועבר לפרקליטות: חשד למעורבות רועי ורמוס ושי ירון 

 09:33 | 19.9.2010 ואדים סבידרסקי

רשות ניירות ערך סיימה את החקירה בפרשת פסגות והעבירה בימים אלו את תיק החקירה לידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), כדי שזו תחליט לגבי המשך הטיפול בו. המעורבים בפרשה זו חשודים בעבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.

במרכז החקירה עומד חשד לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות שבוצעה באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות ניירות ערך על ידי סמנכ"ל הברוקראז' דוד אדרי ומנהל חדר המסחר שי בן דוד. כמו כן נמצאו ראיות לפעילות תרמיתית של השניים במכרז הנפקת אג"ח ממשלתיות של משרד האוצר, אשר בוצעה יחד עם אהרון נבון, ששימש אז כמנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל; ועם סער וינטראוב, ששימש כברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל.

ממצאי החקירה הצביעו גם על ראיות למעורבותם של רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות בית השקעות, ושל שי ירון, מנכ"ל פסגות ניירות ערך בעבירות שבוצעו על ידי אדרי ובן דוד. על פי ממצאי החקירה הפעילות התרמיתית בוצעה על פני כמה שנים.

בבית השקעות פסגות מגיבים הבוקר: "אנו משוכנעים כי אנשינו פעלו על פי חוק וכי חפותם מלאה. כפי שציין משרד האוצר, לחקירה זו אין קשר לכספי הלקוחות והיא אינה נוגעת בשום היבט לנושא זה. אנו ממשיכים להעניק את השירות הטוב ביותר ללקוחותינו, במסירות, באחריות ובמקצוענות, אשר תוצאתו הישירה היא המשך אמון הלקוחות בנו".

כל מה שצריך לדעת על פרשת פסגות