אז דני יתום הוציא ספר חביב, בתיזמון מדוייק עם הקמפיין של אהוד ברק. בספר, ראש המוסד לשעבר מאשים את כל העולם, ובמיוחד הפקודים שלו לשעבר במוסד, כולל ציון שמותיהם בפשלה שלו כראש המוסד בפרשת משעל. בזמן שהחוק והצנזורה הבטחונית חלה על כל המושמצים באותה פרשה- דני יתום מרשה לעצמו לדבר. העובדים שלו לשעבר, אנשים שהוא שלח לסכן את חייהם- כל המושמצים על ידיו- לא יכולים להגיב, אחרת יאבדו את עבודתם ויסתכנו במשפט פלילי. אבל דני יתום מדבר.

בפוסט שלי אני מעלה את הבעיה התרבותית והמוסרית של ישראלים שמגיעים רחוק עם לקיחת אחריות. דני יתום מדבר כשהאנשים היחידים שיכולים להגיב על ההשמצות שלו- מנועים מכך. חלקם אולי עדין במערכת. חלקם צריכים לחשוב פעמיים לפני שיקחו את האישה והילדים לחופשה בחו"ל כי עכשיו השמות שלהם חשופים לציבור ולאוייב.

מה שמעניין הוא שראש המוסד דאז, לא חושב לרגע אחד שהאחריות היא כולה שלו. הוא ראש המוסד, הוא נהנה מהיוקרה, הוא זכה למרות הפשלה ההיא להמשיך לקריירה ולהיות חבר כנסת- אבל כל קשר בינו לבין הפשלה ההיא- מקרי בהחלט. נראה כי כל העולם אחראי לפשלה אבל לא הראש- הגורם המקצועי הבכיר ביותר שעומד מאחורי המבצע. לא דני יתום.

לאהוד ברק היתה בעיה- ה"חור" שלו בקמפיין היה שיש לו את אסון צאלים על הגב, וששם משפחתו מתחרז עם המילה "ברח" שזה גם להזכיר פשלה גדולה שאנשים שילמו עליה בחייהם וזה גם להזכיר תכונת אופי לא כל כך נערצת כמו פאניקה ובריחה מלקיחת אחריות כשמשהו לא טוב קורה.

אז דני יתום והחברה מהקמפיין מצאו פתרון: להפיל על ביבי את הפשלה של המוסד עם משעל. ככה יש פרשה סקסית בטחונית שאף אחד לא באמת יודע איך הדברים קרו, מי שיודע מה קרה- אסור לו לדבר (חוץ מדני יתום שכנראה מעל החוק ומעל הבטחון במדינת ישראל). ככה גם אהוד ברק יוצא מורווח וגם דני יתום יכול להפיל את הפשלות שלו על העובדים שלו מחד ועל ביבי מאידך גיסא.