בכתבת יחצנות בהארץ, מסופר הנוהג של עו"ד שי ניצן לבקר ולבלות בחדרי השופטים כאשר הוא מגיע לבית המשפט העליון;  ומנגד מסופר על נצחונותיו הרבים כפרקליט בבית המשפט העליון (שאינם מפתיעים לאור כך שהוא נוהג לשוחח לבדו עם השופטים לאחר הדיונים).

כמו כן מסופר, על התקדמותו המטאורית תחת כהונתה של עדנה ארבל- חברתה הטובה ביותר של ביניש, שאהבה אותו "כבנה", לדברי כתב הארץ. 

בפוסט שלי, אני שואלת, האם איבדו את הבושה? האם קיימת מדינה מתוקנת שבה פרקליט מבלה ללא נוכחות הצד השני בלשכות השופטים?

ניצן, שהיה בעבר מתמחה אצל ברק, ועוזר במשך 5 שנים של ביניש, "משוויץ" ביחסיו האישיים ובביקוריו בלשכות השופטים בבית המשפט העליון.

 איפה השאלות הקשות (או הקלות)  על כך שבן טיפוחים מופיע כפרקליט מול האנשים שלו בבית המשפט?

 אחרי שהציעה, וניצחה על ישיבה שבה בחרה בנאוה בן אור לשופטת מחוזית, עוברת ביניש למועמדים הבאים שהיא מעוניינת להכניס לעמדות מפתח. בן אור, למי שזוכר "התפוטרה" מהפרקליטות לאחר מספר תיקים בעייתים, אבל הודות לביניש- קיבלה בן אור- קידום לשיפוט.

למי שלא מעודכן, מתנהל כעת קמפיין מטעם אנשי הנשיאה, לקידום המועמד מטעמה- שי ניצן.

אפרופו בושה, יש לציין למי שאינו מעודכן, שביניש היתה המאמנת של נאוה בן אור, ואילו נאוה בן אור היתה המאמנת של בתה של ביניש- דניאלה, שלאחר מכן, נאוה גם הכניסה כפרקליטה מן המנין למחלקה הפלילית שהיתה דאז תחת הנהלתה.

להזכירכם, כל המשרות שהוזכרו ממומנות מכספי משלם המיסים הישראלי וכפופות לנורמות המשפט הציבורי.