מה זה ממשל זמין? זה בעיקר קשור לשקיפות פעולות הממשלה כלפי הציבור ולבירוקרטיה הממשלתית. אז מה אנחנו צריכים לעשות כשהפורום הכלכלי העולמי פירסם לפני כחודש את מדד התחרות הגלובלי שלו ולפי המדד הזה אנחנו בולטים לרעה .

 

במדד השקיפות הממשלתית , אנחנו במקום ה 90 בעולם מתוך 134 מדינות ובמדד הבירוקרטיה אנחנו  במקום ה 104 בעולם ,במדד הזה  נמדד זמן ההקמה הממוצע של עסק חדש. כך למשל בשביל לבנות מחסן בישראל לוקח 270 יום בממוצע , בעוד שבארה"ב זה לוקח 70 יום בלבד.

 

השבוע התקיים הכנס השנתי של ממשל זמין. בכנס הוצגו לנו עמדות ממוחשבות של ממשל זמין אבל גם של משרד התחבורה. העלות הבסיסית לעמדה היא כ 15000 שקלים, לא כולל דמי שכירות על שטח ההקמה, תחזוקה ובלאי. 

 

הפילוט המתנהל כעת להצבת שלש עמדות עלה 400 אלף שקל וחברת טלדור זכתה במכרז של 11 מיליון שקל לתפעול העמדות בשלב הבא.  במקביל משרד התחבורה מציב עמדות משלו.

 

אני לא יודע כמה אנשים ישתתמשו בעמדות ומה העלות למשתמש, אבל אני בטוח שאיקון של ממשל זמין על מאות אלפי האיפונים שנמצאים בשימוש בישראל, עוד כמה מאות אלפי טלפונים חכמים מסוגים אחרים והנוטבוקים והטאבלאטים,  יעשו עבודה טובה יותר לטובת ממשל זמין ועלותם אפסית, לעומת הקיוסקים הממוחשבים שמטה ממשל זמין והנהלת  משרד התחבורה כה גאים בהם.

 

צדק השר מיקי איתן שהביא פליאה על ריבוי הקיוסקים וצדק מנכ"ל האוצר שדיבר על מנמ"ר ממשלתי ועל ראיה כוללת של המחשוב הממשלתי, אך שניהם לא עסקו בבעיית התשתית החסרה,  שמונעת  את הבאת הטכנולוגיה המתקדמת לציבור. קיוסקי מידע לאלו שאין ברשותם מחשבים וגאדג'טים חכמים -כן, אך לא פרויקט דגל שכשיגיע לאזרח כבר יהיה מיושן. זה מצטלם אולי טוב עם השר, אבל זה מתיישן עוד לפני שהשר מתחלף.

 

לי הקיוסקים האלו הזכירו את עמדות המידע שהוצבו לפני יותר מעשרים שנה על ידי חברת " מסכי זהב".  לשגריר הצרפתי שהיה אורח הכבוד באירוע,זה הזכיר בוודאי את מסופוני המיניטל, שהיו מתקדמים מאוד בשנות התשעים, אבל נעלמו עם הופעת הטלפונים הסלולארים ורשתות האינטרנט.

 

מסוף המיניטל הצרפתי מתחילת שנות התשעים.

 

 

 

בנושא התשתיות עסקו  דווקא בכירי חברת  סיסקו ובין השאר הוא הועלה על ידם בכנס שהתקיים בנושא השרות לאזרח, ממש באותו זמן שבכירי המחשוב הממשלתי צפו בהדגמת קיוסקי המידע ושמעו על תכניות המחשוב הממשלתיות .

 

בועז מעוז מנכ"ל סיסקו ישראל הזהיר מאובדן התחרותיות בישראל: "הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס מפרסם מדד תחרותיות למדינה שבודק הרבה פרמטרים – חינוך, תשתיות, יציבות, וישראל ירדה מהמקום 15 ל-27 במידת התחרותיות שלה. הפורום גם בדק את הקשר בין תחרותיות לתשתיות התקשורת –הן מנוע הצמיחה והן מחברות את הפריפריה למרכז. חברת היי-טק לא תעבור לפריפריה אם אין לה רוחבי פס שעונים על מה שהיא צריכה".

 

בועז מעוז מתוסכל מתשתית התקשורת הישראלית: "בלי העברת וידיאו בקצב מהיר לבתים לא ייסגרו הפערים בארץ", הוא מזהיר, ומציע להקים רשת חברתית שתשלב בין הורים, מורים וילדים.

  

מה שממשלת ישראל צריכה לעשות זה  לבנות  "אג'נדה דיגיטלית" למדינת ישראל אומר מנכ"ל סיסקו ישראל.  מסמך חזון שיסביר כיצד המדינה תתן שירותים טובים יותר לאזרח ; קישור הפריפריה למרכז על ידי חיזוק תשתית התקשורת; השקעה ושימוש בטכנולוגית לקירוב הפריפריה למרכז; תקצוב ערים ורשויות מקומיות לבניית "ערים חכמות"; ויצירת ענן מיחשוב ממשלתי.

 

סיסקו פיתחה חזון בשם קהילות מחוברות וחכמות, שמאפשר מצד אחד לחבר בין כל הרעיונות שיש לאזרחים בקהילה, ומצד שני נותנת שירותים טובים יותר לאזרח על גבי תשתית של רשת חכמה.

 
מדובר בשילוב בין הפן הכלכלי - גידול מתמיד של מקומות עבודה ופעילות עסקית, לצד הפן החברתי - שיפור רמת ואיכות החיים לתושבים, והכל תוך כדי הגנה על הסביבה.

 

בתוך 10 שנים, עיר בת 250,000 תושבים יכולה להיות מחוברת במלואה.התוצאה תהיה 30% חסכון באנרגיה, 10,000 מקומות עבודה חדשים, גידול של 9.5% בתוצר גולמי והכנסות של 500 מיליון ש"ח לעיר

 

 "החזון של חברת סיסקו הוא להביא שינוי בדרך בה אנחנו עובדים, חיים, משחקים ולומדים. חברות יכולות להביא היום שינוי גדול למדינה יד ביד עם הממשלה."מעוז קורא לממשלה לשתף פעולה עם חברת סיסקו ולהתרשם משיתופי הפעולה שלה עם מדינות אחרות בעולם

 

"כשאתה מסתכל על מדינות בעולם, אתה רואה ממשלות שמשקיעות לא רק בתשתיות של דרכים או חינוך, אלא גם בתשתיות של תקשורת. וכשמסתכלים על תשתית התקשורת בישראל, אפשר להבין מדוע ירדנו 20 מקומות במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי".

 

חוסר היכולת להעביר מידע בנפחים גבוהים ובמהירות ממקום למקום אינו משפיע רק על מי שמורידים בבית קבצים וזוללים רוחבי פס, אלא יש לו השלכות מרחיקות לכת גם על חינוך ועל שירותים ממשלתיים הניתנים לאזרח. "אם אני כספק טכנולוגיה לא יכול לאפשר דחיפה של וידיאו בקצבים מהירים הביתה, לא כי הטכנולוגיה לא קיימת אלא כי אין תשתית, אתקשה בקירוב הפריפריה למרכז. אתקשה בסגירת פערים בחברה הישראלית", מסביר מעוז. 

 

"הייתי רוצה, למשל, להקים קבוצת פיתוח בנצרת אומר מנכ"ל סיסקו ישראל בראיון , אבל אין לי שם תשתית תקשורת ראויה. קח לדוגמה את האקדמיה לרפואה שיבנו בצפת. האם נראה מרצים שנוסעים כל יום לצפת לתת הרצאות? הרי ללא רשתות תקשורת אי אפשר יהיה לבצע הרצאות מרחוק. הייתי רוצה לאפשר למידע ושירותים רפואיים לעבור במהירות לפריפריה, אבל אי אפשר לעשות זאת. כל הדיבורים על קירוב המרכז לפריפריה לא ייעשו ללא השקעות בתחבורה, בחינוך ובתשתיות תקשורת, שם אנחנו מפגרים מאוד ביחס למדינות העולם".

חברת היי-טק לא תעבור לפריפריה אם אין לה רוחבי פס שעונים על מה שהיא צריכה.

 

סיסקו מעוניינת מאוד להביא לישראל את מה שמפותח בימים אלה בקוריאה, בפורטוגל ובספרד: עיר דיגיטלית מרושתת מהיסוד, שבה כל השירותים הממשלתיים ניתנים על גבי הרשת. הוא אף תולה תקווה בנצרת ובנצרת עילית כגרסה הישראלית של סונגדו הקוריאנית.

  

הערים החכמות יודעות מה מחובר לשקע שלך. פנסים שנדלקים רק אם מישהו צועד ברחוב ומערכות שמתריעות מפני פקק תנועה עוד לפני שהנהג נכנס אליו: הערים החכמות הן עסק של מיליארדי דולרים, וחברות הטכנולוגיה עומדות בתור כדי להיות מעורבות.

 

בכל בסיס של עיר חכמה עומד שינוי תשתיתי. "צריך להתחיל מלמטה, בפריסת סיבים אופטיים, וכך לחבר לרשת עיר שלמה: מהבניינים, דרך הרמזורים וכלה במצלמות האבטחה. כך ראשי עיריות מקבלים מערכת חכמה שמאפשרת להם לשלוט ולעקוב אחר כל פעולה.

 

 

יש לנו ראש עיר בירושלים שבא מההיטק ויש לנו מנכ"ל אוצר שמבין בתשתיות תקשורת , אז למה הממשלה והעיריות לא מקדמות את הטכנולוגיה לאזרחים, כמו שזה נעשה בעולם המפותח והמתחדש כאחד.  

 

 

אני גם סבור שהדור הבא של האיפונים יכלול את רוב מרכיבי הזיהוי החכם ויאפשר פעולות מורכבות כמו גם מצלמה ומסך תלת מימד, עוד לפני שמשרד הפנים יתחיל לחלק לאזרחי ישראל את תעודות הזהות החכמות והביומטריות. המכשיר ידרוש רחבי פס גבוהים ואני מקווה שלא ניתקל במחסור ברחבי פס שיקשו על יישום הטכנולוגיות החדשות

  

אפשר להתחיל בכך שכל אתרי הממשלה יתמכו בעוד דפדפנים חוץ מאקספלורר שעובד אך ורק על המערכת הקניינית של חברת מיקרוסופט. למעשה, הממשלה מחייבת אותי לשלם לחברת מיקרוסופט כדי לקבל ממנה שרות דרך האינטרנט. נשמע הגיוני?

צטט: zvikico 2010-10-21 10:07:50

אפשר להתחיל בכך שכל אתרי הממשלה יתמכו בעוד דפדפנים חוץ מאקספלורר שעובד אך ורק על המערכת הקניינית של חברת מיקרוסופט. למעשה, הממשלה מחייבת אותי לשלם לחברת מיקרוסופט כדי לקבל ממנה שרות דרך האינטרנט. נשמע הגיוני?

 

העלית נושא חשוב.

חבל, כי הכותב לא היה ער לדעתי לבלבול בין מספר נושאים שהקשר בינהם קלוש.

 

נתחיל מהסוף: החזון של "עיר מרושתת" הוא חלום של אנשי טכנולוגיה, הוא אמצעי ולא מטרה. רמת החדירה של אינטרנט מהיר בישראל היא מספקת די והותר כבר כיום, ולפני שתתנפלו עלי, אומר ש-"מהיר" הוא מבחינתי גם 2Mbit/sec. לא צריך יותר מזה כדי לתקשר במייל, לגלוש לאתרי מידע או לבצע פעולות. סיסקו ודומותיה רוצות להיניק, זה ברור, אנחנו לא חייבים לינוק הכל.

 

קיוסקים: אני מסכימה. הבלאי וההתיישנות והתחזוקה (מישהו מוכן למצוא את ה-Total Cost of Ownership של הדבר זה?) נשמעים לי גבוהים. צריך להתבסס על אינטרנט רגיל וסלולארי.

 

ממשל זמין: זה צוואר הבקבוק האמיתי, לא הטכנולוגיה. נכון שהתורים במשרד הרישוי כבר לא מה שהיו, אבל אני לא מדברת רק על ביצוע פעולות. יש המון אספקטים שניתן לקרב בהם את הממשל לאזרח, ובזה ניתן ללמוד ממערכות ה-Call Center של ארגוני הסקטור הפרטי: ניהול תיק לקוח אחוד, ניהול תיקי תלונה עם עדכונים במייל, מחוייבות למענה עם שינוי תיעדוף אוטומטי במקרה של איחור, ועוד המון דברים קטנים שהשקעתם זניחה לעומת תועלתם הכלכלית והתפיסתית.

צטט: knowly planet 2010-10-23 18:24:49

חבל, כי הכותב לא היה ער לדעתי לבלבול בין מספר נושאים שהקשר בינהם קלוש.

 

נתחיל מהסוף: החזון של "עיר מרושתת" הוא חלום של אנשי טכנולוגיה, הוא אמצעי ולא מטרה. רמת החדירה של אינטרנט מהיר בישראל היא מספקת די והותר כבר כיום, ולפני שתתנפלו עלי, אומר ש-"מהיר" הוא מבחינתי גם 2Mbit/sec. לא צריך יותר מזה כדי לתקשר במייל, לגלוש לאתרי מידע או לבצע פעולות. סיסקו ודומותיה רוצות להיניק, זה ברור, אנחנו לא חייבים לינוק הכל.

 

קיוסקים: אני מסכימה. הבלאי וההתיישנות והתחזוקה (מישהו מוכן למצוא את ה-Total Cost of Ownership של הדבר זה?) נשמעים לי גבוהים. צריך להתבסס על אינטרנט רגיל וסלולארי.

 

ממשל זמין: זה צוואר הבקבוק האמיתי, לא הטכנולוגיה. נכון שהתורים במשרד הרישוי כבר לא מה שהיו, אבל אני לא מדברת רק על ביצוע פעולות. יש המון אספקטים שניתן לקרב בהם את הממשל לאזרח, ובזה ניתן ללמוד ממערכות ה-Call Center של ארגוני הסקטור הפרטי: ניהול תיק לקוח אחוד, ניהול תיקי תלונה עם עדכונים במייל, מחוייבות למענה עם שינוי תיעדוף אוטומטי במקרה של איחור, ועוד המון דברים קטנים שהשקעתם זניחה לעומת תועלתם הכלכלית והתפיסתית.

 

 

לפני 15 צינור של 2 מגה  חיבר  בחוט נחושת 30 טלפונים בשיחות קוליות בלבד ואותו חוט נחושת שימש חיבור לתחנת בסיס סלולארית

היום הממוצע בעולם (לא בישראל ) זה 10-20 מגה לכל טלפון המעביר קול , וידאו ודטה ותחנת בסיס סלולארית מחוברת באמצעות סיבים אופטיים לגיגה ביטים .

גוגל מתחילה לחבר את קהילת אוניברסיטת סטנפורד לאחד גיגביט. ביפאן זה כבר שרות שנצרך על ידי אלפי לקוחות ובקרוב גם בקוריאה. מצלמת תלת ממד כבר נזקקת למאות מגה סימטרי ופי עשר יותר מצריכת הHD שרק החלה.

למה ? כי זה טבעה של הטכנולוגיה וזה טבע האנושות . אנחנו תמיד נדע  למצא שימושים לטכנולוגיות מתקדמות ותמיד נשאף לפתח טכנולוגיות מתקדמות יותר. וכל מי שחושב שהוא זה שיודע מהי הטכנולוגיה האופטימלית לאנושות מוזמן לעשות חשבון נפש.