אוננות מסכים- תוכניתה של דנה וייס אתמול הדגימה היטב עד כמה קשה לשלב קריירה בשוק ההון עם חיי משפחה: אין זמן לבניית זוגיות בריאה, אין זמן לדאגה וטיפול בילדים. ובאמת איך אפשר לנהל קשר זוגי וחיי משפחה- כשאתה עסוק כל היום ב"מרוץ אחר המליון" ובקשר מסביב לשעון עם הלקוחות? איך אפשר לספק באון את האישה, כשאתה עסוק כל היום בלרצות את הבוס התובעני בביצועך בשוק ההון?

--

רחוק ממצויין- האנליסטים והברוקרים המחוייטים של  "אקסלנס נשואה", בית ההשקעות הגדול בעולם, רצים כל היום אחרי הלקוחות ואחרי עוד מליון אחד ועוד מליון - ובינתיים החיים בורחים להם בין הידיים, האישה מתקררת והילדים סובלים ונדפקים נפשית לכל החיים. מה שווה כל העושר עם חיים כאלה?

--

קורא גם לאמא אבא- ככה זה כשאת מנהלת שיווק בכירה באקסלנס - הילד שלך משלם את מחירה הכבד ההצלחה. בתוכנית הופיעה דלית, מנהלת שיווק בכירה באקסלנס, שהילד שלה, רני בן השנתיים עדיין אינו מדבר, חוץ ממילה אחת שהוא אומר כל הזמן: "אבא". כן, גם לאמא שלו שעובדת באקסלנס, הוא קורא "אבא". כי רק לאבא שלו יש זמן בשבילו. טוב, הוא לא עובד בבית השקעות, יש לו כולה מפעל לחומרי ניקוי.

--

הגיע לנחלה אבל לא הביתה - או, קחו למשל, את אבנר מנהל תעודות הסל באקסנלס, שאמנם מגלגל מאות מליונים ביום, אבל זה לא עושה אותו יותר מאושר. אז, נכון, אבנר הגיע וילה מפוארת במקום הכי יקר ויוקרתי שיש, במושב בני ציון, 100 מטר מהוילה של שרי אריסון - אבל בעודש אשתו בונה את הבית ברגש ובאהבה, הוא רק מממן אותו; וכשאבנר הציע להגיע יום בשבוע אחר הצהרים  כדי להיות עם הילדים - מסתבר שאף אחד, לא האישה ולא הילדים באמת רוצים אותו איתם באמצע השבוע, "בנינו לנו שגרה בלעדיו", מסבירה האישה, "עדיף שישאר בעבודה ויביא את המיליונים".

--

חותמים חוזה- או קחו את אמנון, אחד מהסוחרים הצעירים והמוצלחים במחלקת תעודות הסל של אבנר -  שאשתו נכנסה להרייון - והוא מציע לה מעין "חוזה" - את תטפלי בכל מה שקשור בילד ובבית - ואני אביא את הכסף. בקיצור, אין בעל בבית, אין אבא לילד - אבל יש מממן.

--

שימור בעל- כך גם אצל רינת, מנהלת מחלקת שימור לקוחות, שבקושי מצליחה למצוא זמן להכנות לחתונה עם החבר. אפילו זמן לקנות שמלת כלה היא לא מוצאת. אז שרינת לא תתפלא, שאולי את הלקוחות היא תצליח לשמר - אבל ספק אם תצליח לשמר את בעלה לעתיד, שנראה מיואש לגמרי מהלו"ז הבלתי אפשרי של אשתו לעתיד.

--

טסים לחולון- ואכן כשאתה מול המסך כל היום, אי אפשר להוציא את הילד מהגן; וכשצריך להתעדכן בפתיחה בוול-סטריט - אז בטח שאי אפשר להוציא את האישה לסרט; ובטח ובטח שאי אף אשר לחלום אפילו על שבוע של נופש בחו"ל - אפילו כשמדובר ב"ירח דבש" של אחרי החתונה, שהרי תוך שבוע הבועה יכולה להתפוצץ, שאז גם לא יהיה לך לאן לחזור.

--

חיים בבועה. רגשית-  על פי התוכנית של דנה וייס ששודרה אתמול בערוץ 2 - השגת משרה מבוקשת בשוק ההון - שלצידה הכנסה גבוהה - כרוכה במחיר משפחתי, רגשי ונפשי גבוה מאוד. אנשי שוק ההון שמעדיפים את הקריירה על חיי המשפחה - חיים למעשה בבועה רגשית, מנותקים כמו "רובוטים מתוכנתים" - ללא שום יכולת ואפשרות לנהל זוגיות בריאה, לגדל את הילדים כמו שצריך כשעל בילויים ויציאות - אפשר רק לחלום.

-

בעיטה בתחת - ה"סופר נאני" אותה יועצת ארגונית אקדמאית ומלומדת שהוצמדה לעובדים - כופה על אבנר לאפשר לעובדיו לצאת מ"סיר הלחץ" יום אחד בשבוע בארבע אחר הצהרים. אשכרא גן עדן ממש. סוף סוף רינת תוכל לקנות שמלה לחתונה, ואמנון יוכל לראות את העובר שלו באולטרסאונד  - אלא שלכולם ברור, שהכל זה חרטא ברטא לטלוויזיה, וששבבוקר שאחרי, אחרי שהמצלמות ודנה וייס יעזבו את השטח - הסופר נאני תקבל בעיטה בתחת, והעובדים יחזרו ל"שוק העבדים" שבשוק ההון?

--

מה דעתכם?

האם בכלל אפשרי - בזמנים של היום, של תחרות רצחנית, מיתון והאטה - שינוי בדפוסי העבודה הבלתי אפשריים שבשוק ההון - בהם הקריירה קודמת למשפחה ולילדים?

--

מומחים בניהול השקעות, גרועים בניהול משפחות

אז מה שווה הכסף? אם אתה אפילו לא מאושר ממנו. למה אי אפשר לשלב בין השניים?. מתי יבינו המעבידים שעבודה מסביב לשעון רק הורגת את המשפחתיות של העובד וזה אומר שהעובד אינו שמח בחלקו, כי כידוע לא רק הכסף חשוב, גם שלמות המשפחה חשובה שבעתיים..

ראשית כמו כל דבר בחיים, זו החלטה אישית של כל אחד כיצד לחלק את חייו בין קריירה למשפחה ובוודאי שזה בא אחד על חשבון השני בדרך כלל.

 

ספציפית, לדעתי אין משהו ששונה משמעותית בין עבודה בשוק ההון למקצועות רבים אחרים והינה 2 דוגמאות:

 

1) רופאי בתי-חולים - בעיקר ב-10-15 שנים הראשונות ממש לא רואים בית ועושים משמרות של יומיים שלושה ברצף.

 

2) אנשי היי-טק - כמי שהיה בתחום, תמיד יש סיבה לעשות שעות מסביב לשעון שלא נדבר על נסיעות לחול תקופות.

 

אני בטוח שאפשר לתת עוד 50.