מרביתנו כותבים בלוג (לפחות פה בקפה). כולנו טיפוסים אתיים ומוסריים (אהבנו לחברנו כמונו). האם אנחנו מכוונים את עצמנו בכתיבת הבלוג באמצעות הקווים האתים שמנהלים אותנו הבחיי היום-יום?

 

האינטרנט אינה מהווה "מציאות מדומה" ופעמים רבות אנחנו רואים שהיקום המקוון מהווה השתקפות, חדה או מטושטשת, לפי העניין, של "העולם האמיתי". כך גם בלוגים יכולים להשפיע על המתרחש בעולם שאינו מקוון מעל ומעבר לנחזה במבט ראשון. ראו לדוגמא את סיפורה העצוב של ראפונזל, היא מירב קנר ז"ל ולהבדיל אלפי הבדלות את פרשת אורן פרנק ופיטוריו (לריכוז קישורים רלוונטיים בקפה דה מארקר).

האם להשפעה זו יש משמעות? האם אנחנו צריכים להתחשב בעולם האמיתי בעת כתיבת הבלוג? בקוראים שלונ ובאישיותם?

 

טים אוריילי היה זה שהציע לאמץ קוד אתי לבלוגרים. משמעות הדבר היא יצירת מעין רגולציה פנימית (אחרים יקראו לכך - צנזורה).

הקוד של אוריילי כפי שפותח גם על ידי אחרים כלל מספר נקודות עיקריות כשהבסיסית בהן היא קחו אחריות, ולא רק לדבריכם אלא גם לתכנים שאחרים מפרסמים בבלוג שלכם. אחריות לאו דווקא במובן של אחריות משפטית אלא במובן של מניעת פגיעה באחר, כמי שמנהלים את הבלוג.

הגדירו מה מותר ומה אסור ואיכפו זאת (איסרו פעולות לדוגמא של לשון הרע, הפרת זכויות יוצרים, פגיעה או איום על אחרים, הפרת התחייבויות לסודיות וכיוב'). מחיקת תגובות בוטות אינה צנזורה אלא כיבוד הקוראים והקוד האתי.

בהתאם הקוד של אוריילי כולל את הציוויים הבאים:

1. הבהירו מראש עד כמה תתירו הודעות ותגובות פוגעות ומתלהמות. פעלו בשקיפות מול הקוראים.

2. שיקלו האם אתם מתירים תגובות אנונימיות. האנונימיות מגבירה את התוקפנות והעדר הנימוס כמו גם את התחושה של חוסר אחריות לדברים שנכתבים. כך למשל מומלץ לדרוש כתובת מייל פעילה, שאמנם אינה פותרת את הבעיה אך מקילה במעט.

3. התעלמו מטרולים, כלשון הפתגם - "Never wrestle with a pig. You both get dirty, but the pig likes it.".

4. שוחחו גם מחוץ לרשת (ואני אומר, אולי לא מחוץ לרשת אבל מחוץ לבלוג). השיחה הישירה, בלי מתווכים ובפורום שמאפשר להעביר יותר רגשות ומחשבות מאשר האינטרנט מסייעת פעמים רבות לנטרל מתחים.

5. הבהירו למי שאינם מתנהגים יפה את אופי התנהגותם ותוצאותיה, הסבירו להם ונסו לגרום להם לחזור בהם.

6. אל תאמרו ברשת מה שלא תאמרו מחוץ לה.

 

הצעות ישראליות שונות שיכללו את הקוד וכללו את הסעיפים הבאים שאמנם כולם נראים ברורים אבל אין כמעט בלוג אחד בארץ שעומד בכולם, ובגלל שכל כך אהבתי אני כמעט מצטט (את הבלוג של אורי קציר):

 

פרופ' בירנהק מאונ' חיפה הגדיר את הקוד האתי במשפט אחד - את ששנוא עליך אל תעשה לחברך. מילים כדורבנות.

 

אז נכון. אין דבר מה שמחייב אותנו לאמץ כללים אלו, אבל מרביתנו כותבים את הבלוג שלנו בין היתר גם במטרה לשנות משהו אצל קוראינו, ואם כך הדבר, אולי נתחיל בשינוי קודם כל של דרכינו אנו ונאמץ את ההנחיות שהוזכרו מעלה?

 

לתשומת ליבכם, מעצם טיבו המוגבל, מדריך זה הינו חלקי בלבד, אינו מתיימר להציג את כל הבעיות ובוודאי שאינו מציג את כל הפתרונות. בכל מקרה בו מתעוררת בעיה, אין תחליף להתייעצות ספציפית עם עורך דין מומחה בתחום הרלוונטי. אין להסתמך על האמור במדריך זה אלא להבנת הרקע בלבד, והוא אינו מעודכן או חופשי מטעויות.

כל הזכויות שמורות לכותב.

הח"מ הינו עורך דין המתמחה בתחומי משפט האינטרנט, זכויות יוצרים וקניין רוחני. (האתר שלי בשיפוץ. איתכם הסליחה על התקלות הרבות והתוכן החסר. בקרוב יתוקן ואתם מוזמנים)

 

לפרקים נוספים בסידרה:

מבוא - מה הוא בלוג.

איך לכתוב בלוג ולא לפגוע במקום העבודה.

כתיבת בלוגים ולשון הרע.

איך לא להכוות בזכויות יוצרים בבלוג שלכם?

הבלוג וסימני מסחר

בלוג כמתן עיצה מקצועית

הבלוגר כעיתונאי.

האם לבלוגרים יש אתיקה?