בתקופה האחרונה התקבלו ציוצים ממקורות שונים על מו"מ ובדיקות נאותות של גזפרום על עסקים שונים בתחום הגז המתפתח במהירות בארצינו.

הידיעות דלפו לעיתונות הכלכלית, והפרשנים הכלכליים וכן גברת כהן מחדרה פירשנו את הדבר כאירוע חיובי.

ולמה הם חושבים ככה, אותם פרשנים אמרו לעצמם אם גזפרום ששוויה הוא מעל 120 מיליארד $ (לפני המשבר היא היתה שווה מעל ל-340 מיליארד $) והיא מספקת מעל 17% מתצרוכת הגז העולמיות, הרי שאם היא חושבת על כניסה לרשיונות בארץ אין דבר טוב מכך למחזיקות הרשיונות.

עד כאן ההנחה הדי פשוטה  וברורה..

אבל נשאלת השאלה

מה לחברה בשליטת ממשלת רוסיה (50%), אשר הינה חברה כ"כ עוצמתית אשר מלבד היותה מחברות הגז הגדולות בעולם היא שולטת גם בחברת סיבנפט אשר הינה בעלת עתודות הנפט השלישיים בגודלם בעולם, ובנוסף למאגר האחזקות הפיננסיות שברשותה.

מה לחברה הממשלתית הזאת להכניס את ראשה בהשקעות מינאטוריות בישראל, ובשביל זה להפסיד הרבה הרבה מן היחסים החמים בינה לבין העולם הערבי, ועם איראן שבאחרונה החליטה למפות את איזורי הגז שבשליטת לבנון.

וכל זאת בשביל מה בשביל איזה מיליארד $

מי שחושב שאכן גזפרום נכנסת לתחום בארצינו בשביל הכסף הוא פשוט חולם בהקיץ.

אז למה גזפרום בודקת את הרשיונות בארץ

למרות הפגיעה ביחסי רוסיה עם הערבים

התשובה הברורה והמסוכנת היא כדלהלן

 כיום גזפרום לבדה מספקת מעל 25 % מהתצרוכת של האיחוד האירופי לגז (מלבד עוד כמה חברות רוסיות שמספקות אחוזים נוספים, ומלבד כמה חברות במדינות בריה"מ לשעבר אשר לרוסיה השפעה רבה על הנעשה בהם שגם הם מספקות חלק מן הגז), המצב האמור יוצר תלות בלתי נפרדת של אירופה מן הגז הרוסי. ומי שלא הפנים זאת מספיק, קלט את זה כאשר רוסיה (גזפרום) סגרה לזמן מה את צינורות הגז שלה (80% מכלל הצנרת) אשר עוברים מאוקראינה לרחבי אירופה (בשנות המאבק בינה לבין אוקראינה בשנים 06-08), ואירופה פשוט קפאה למוות.

נזכיר בדרך אגב שהמאבק בגרמניה סביב פרוייקט "זרם הגז הצפוני" (הנחת צינור גז ישיר בינה לבין רוסיה שיעבור במדינות הסקנדנביות (גזפרום) כדי למנוע תקריות נוסח אוקראינה בשנית), מובילי הנגד בראשות שר החוץ לשעבר יושקה פישר התנגדו מחמת מה שנראה בעיניהם כיצירת מונפול של הגז הרוסי בגרמניה.

ואם תלות כזו כמובן שרוסיה מקבלת דיבידנדים מדיניים מלאי תשורה, וכך אירופה מתנהגת לא פעם לפי דרישותיה של אמא רוסיה,

וכן הקשר המחייב בין העולם הערבי לאירופה חלקו עובר דרך המונופול של גזפרום באירופה, וכך רוסיה מתנהגת כמעצמה ועושה ככל העולה על רוחה בתחום המדיני.

ואז בא לו גמד קטן והורס את התוכניות

פתאום משום מקום צץ לו גמד הנושא את השם "ישראל" ומתחיל לאיים על ההגמוניה הרוסית, אותו גמד התחיל לחפור ביער וימצא גז ועוד גז ועוד גז, וזה לבינתיים רק ההתחלה. כל כמות הגז הזאת שכפי הנראה חלק הארי שבה ילך לאירופה, תוביל למצב שבו למדינות באירופה תהיינה אלטרנטיבה זמנית בת כמה שנים לאספקת גז חילופי מרוסיה.

נו אז הדוב לא יהיה כ"כ מאיים וכך הוא יאבד חלק ניכר מן עוצמתו.

אז מה הפתרון הרוסי למצב החדש

"לאכול אותם כשהם קטנים"

באה רוסיה (גזפרום) ובודקת אפשרויות כניסה לתחום הגז בארץ.  כמובן שכל העוסקים בתחום בארץ נפלו מרוב התרגשות, סוף סוף העסק פה הופך לבינלאומי, וכמובן שהם חולמים על אקזיטים בנוסח ההייטק, וכך גזפרום תעמיק את הקשר עם המדינה וחברות הגז ע"י רכישה ושליטה של חלק ניכר מן הרשיונות.

כמובן שלגזפרום יהיה שווה לשלם פרמיה גבוהה על ההשקעה, מחמת שכך בעלת השליטה בה "ממשלת רוסיה" תחזיק שוב במונופול על שוק הגז האירופאי.

וכך גזפרום עם השם האדיר שלה הפילה את כל הגורמים הרלבנטיים בפח והם כמובן הלכו מדושני עונג בחושבם על הצ'קים שיגזרו בעתיד.

והמצב הזה הוא מסוכן הן לחברות והן למדינה כאשר רשיונות הגז בארץ יהפכו אף הם לאמצעי שליטה של רוסיה באירופה, וכפיה מדינית של דעותיה.

בואו ונראה את ישראל ורציו נאבקים מול המעצמה הסובייטית כאשר האחרונה תחליט להפסיק את אספקת הגז הכוללת שלה לאירופה.

הלא כל החברות ובעליהן יעמדו דום לנוכח דרישותיה, וזאת מלבד מה שרוסיה תוכל לכפות את המדיניות הערבית על הממשלה עקב התלות הכלכלית מהנפקת הגז שתהיה למדינה.

מי יהין לעמוד מולה?

מי?