צטט: שפנדוזה מרדימון 2010-11-09 11:01:25
צטט: אלעזר. 2010-11-09 10:39:18
זאב היקר,
צר לי אך אני נאלץ שלא להסכים אתך!
פירגון נעשה באופן אישי/ בפומבי ע"י תגובות וכוכבים/ על מעשה ספציפי.
כאשר הפרגון הוא רשימת מכולת בהן כל אחד (גם אם המחשבה רבה וצרופת כוונות טובות) בוחר את הנאים יותר בעייניו, הזרקור מופנה באופן טבעי אל... אלו שלא ברשימה.
בקהילה כמו בחיים, אתה נתקל בהמון אנשים ובהמון התנהגויות התבטאויות, ואתה יכול שלא לאהוב את כולם. מאחר וזהו שטח "פנאי", ולא הכרח אתה יכול לבחור להתעלם מחלק, להגיב לאחרים או כלל לא להיות (והופ, חזרנו לדיון שהתחיל נפלא והפך איך לא לזירת התגוששות...)
אין כל מקום ליצירת קהילות סגורות, אין כל מקום להדרת אנשים רק כי יש להם חיוך שנראה כמו סמיילי צוחק או כי הם מטפסים על עצים.
יש מקום לקבוע כללי כבוד בסיסיים בין בני אדם.
נ.ב. על אף היותי ברשימה יש לי ציון 55 בספרות בבגרות . . .אז בקשה בקשה לא להכפיש את כל כותבי הליריקה כאליטיסטים משכילים...
וזה בעצם מה שכל כך מדהים בעיני אתה בוחר לציין את החיוב וכבר אנשים יזכירו לך את השלילה. שמע- יותר מ35 שנה מחיי עברו בגישת הכוס הריקה הנוראית הזאת. אבל לא עוד! היום אני באמת אופטימי חסר תקנה ומתעקש לראות רק את הטוב בחיים ואת הטוב באדם. וגם מאמין שאם רק נרצה באמת יהיה לנו טוב. אין שום ספק שהפסימיות השתלטה על הקהילה הזו ואולי על המדינה הזו...אולי על העולם כולו וכשאתה רואה את החדשות ושומע על מה כולם מדברים אתה מבין שתכל'ס אנשים הפכו פשוט מזוכיסטים ובמקום לחפש את האור בחייהם הם מחפשים רק את החושך. אז זה לקח לי קצת זמן אבל החלטתי שאני לא משחק את המשחק הזה "משחק האיכסה". סתם לקטר קצת בשביל הכיף זה מנהג שהיה קיים עוד מהעיירה וזה סבבה כשזה נעשה ברוח טובה והומור אבל כשזה מגיע לזה שזה פוגע ביחסי אנוש נדמה לי ששם נחצה הקו האדום. אז אגיד לך מה שעניתי גם לגמבה. מבחינתי הדיון הזה נכתב ממקום חיובי והוא כולו חיובי. רציתי לפרגן לאנשים שאני יכול ומרגיש שאני רוצה לפרגן להם מכל הלב(גם לך) ועשיתי זאת. העובדה שלא פרגנתי לאנשים אחרים לא אומרת דבר וחצי דבר על יחסי אליהם וזה גם לא רלוונטי. היא רק אומרת שמכל מיני סיבות הם לא ברשימה הזו ואתה כן. בכלל לא מעניין אותי להתעסק בסיבות שאנשים לא נמצאים ברשימה גם אם ברור שבחלק קטן מהמקרים אכן יש לי קצת סלידה מכתיבה של אנשים מסויימים אבל ברוב המקרים אני פשוט לא מכיר מספיק טוב את האנשים וכתיבתם מכדי שאוכל להתייחס אליהם. כאמור כל זה לחלוטין לא מעניין. הזרקור של הדיון הזה לפחות מצידי הוא על היופי הזה של כתיבה של האנשים והיכולת שלנו לפרגן על כך. מי שירצה לתפוס על זה טרמפ ולזרום איתי לאותו כיוון אני אשמח ומי שלא מוזמן לשבת ולהמשיך בהתמרמרויות שלו. אין לי כוונה לעמוד בדרכו של איש בזמן שהוא עסוק בצלילה אל תהומות הדכאון שלו אבל לפעמים פשוט בא לי להראות שאפשר גם אחרת. זה הכל!
איש יקר,
קבוצת אנשים מתארגנת למשחק כדורגל.
שניים נבחרים לקפטנים - שמחתם גדולה, השאר שואלים, למה לא אני?
ואז אחד אחד הם בוחרים חבר לקבוצה, כל אחד שמח על שנבחר, אבל למה נבחרתי שני/ שלישי וכן הלאה ולא ראשון?
עכשיו, תאר לעצמך מה מרגיש ההוא שנשאר בחוץ, מחליף/ צופה/ שופט.
בסה"כ, הקפטנים נבחרו כמחמאה על מנהיגותם, שאר השחקנים נבחרו לפי סדר יורד כמחמאה ליכולתם, ועדיין מכל המחמאות...
דינמיקה בסיסית של קבוצה, כל קבוצה, והתעלמות מכך היא בפירוש התעלמות דווקא מהפגיעה בחלש, ולא מתן חיזוק לחזק.
אין פה כוס ריקה וכוס מלאה, יש פה טעות בבחירת האמצעי - הזרקור.
בשלב שחשוב לי מה חושבים עליי חיפשתי את שמי ...ראיתי ...נרגעתי...ואז עלה לי האם לא ראית את ההשלכות האפשריות של דיון מהסוג הזה? האם לא חשבת על האפשרות של פגיעה באנשים? מי חשבת שישתף פעולה באופן גורף עם תהליך שכזה? 
/null/text_64k_1#