באחד מן הבקרים האחרונים אני מדפדף באתרים הכלכליים ולפתע צדה את עיני הידיעה שחברת אפריקה-ישראל בניהול הקונסול הראשי של המשבר העולמי בישראל מר לבייב, ובכן אפריקה מכרה דירת פנטהאוז בבניין האפתרו'פ המפורסם במחיר של 228 אלף $ כאשר דירות מקבילות נמכרו  בראשית 2008 במחיר של  2 מיליון $.

אז ברור לכולנו שדירה באפתרו'פ שווה הרבה יותר ממקבילתה בראשל"צ, ובכל אופן גינדי מוכרת בלוד במחיר יותר יקר ובמהירות רבה יותר.

אז מה השתגענו?

לא.

אבל קיבלנו שיתוק מוחין.

"משבר האשראי" שנולד ביסודו מבועת הנדל"ן בארה"ב שבהתנפצותה גררה אחריה את כל תחום הנגזרים להתרסקות טוטאלית, ואיתם כמה מהבנקים הגדולים בעולם שמתו על קידוש קומבינות הדירוג, אותו משבר שעדיין נותן את אותותיו התקבל בקרב הציבור הרחב ובצדק כ"משבר הנדל"ן", וזאת מחמת העובדה הברורה שעליית התשואה המטורפת בנדל"ן בשנים שקדמו למשבר גרמה להתחלות בניה בקצב מטורף, מה שגרם לבסוף לעודף היצע משמעותי שהתפוצץ בסופו של יום לכל המשקיעים.

אמנם שיסוד החטא היה באשראי הזול ובאחוזי המשכנתא, אבל לך תסביר את זה לאזרח הקטן. ולא נדבר על נסיון להסביר לו איך עבדו הנגזרים ומכירת האג"ח מגובי המשכנתא, וכמה הם אחראים לנפילה הגדולה של המערכת הפיננסית.

וכך בעולם התקבלה כעובדה גמורה שהנדל"ן הוא יעד לבריחה ולא להשקעה.

העולם הקטן שלנו לא השתחרר מהתפיסה הזאת, וגם כיום כאשר מחיר הזהב עומד על 1400$ לאונקיה, משקיעים מעדיפים את האונקיה במחיר המנופח, מאשר את הנדל"ן במחירי סוף עונה, וזאת למרות שלמעלה מ-60% מהזהב העולמי מיועד וקיים להשקעות בלבד מה שמעיד על בועתיות ובעייתיות במחיר הגבוה של המתכת היקרה.

ההסבר היחיד לתופעה מלבד שיגעון.

זהו הפחד המשתק מהנדל"ן.

"אוי" כמה שראשי התיבות "נדל"ן" גורמות לרבים לחזור לתחושות המצמררות של הקריסה הכלכלית של בנייני התאומים.

ונשאלת השאלה עד מתי?

ישנם שני מרכיבים לתשובה על השאלה הקשה.

א. מתי המשקיעים ישוכנעו באופן ודאי בכך שהנדל"ן נסחר מתחת לשוויו ההוגן.

ב. האם הכסף יתועל אל הנדל"ן במהלך ההתאוששות, או למחוזות אחרים.

המרכיב הראשון כמובן תלוי בעוצמת ההתאוששות שיחוו המשקיעים באופן אישי, ולכך יש שלשה גורמים שישפיעו על שחרור הפחדים.

א. הבורסה עולה לאורך זמן ובתנודתיות סבירה.

ב. התרגשות נמוכה משינויים כלכליים בתחום המאקרו והמיקרו גם אם הם לטובה.

ג. הבנה תודעתית שרווחי החברות יגיעו בסופו של דבר לציבור הכללי.

כמובן שיש את האפשרות לרכישת אג"ח של ארה"ב בתשואת מינוס (ולכן לא נרחיב את הדיבור על האפשרות הנ"ל).

הגורם הראשון מחזיק מעמד ממרץ 2009 ובורסות העולם חוו תיקון אדיר ומתמשך כלפי מעלה באופן שאין עליו עוררין, הדבר בא כמובן בשילוב התייעלות במירב החברות והתחזקותם מבחינה ארגונית ופיננסית במהלך המשבר, ובנוסף לדוחו"ת שהעידו על התאוששות ניכרת ברוב התחומים.

אמנם שביחס לתנודתיות היו עוד כמה בומים שנוצרו ממשברים צפויים שפתאום תפסו את המשקיעים כבלתי מוכנים אליהם, ונזכיר את משבר החובות האירופאי שעדיין מרחף מעל ראשינו. כאשר המשבר האירופאי התחיל לצבור תאוצה במציעת השנה, הבורסות קרסו בתוך שבועייים, ומדד ה-VIX זינק למרומים. כמובן שכבכל דבר שהיה צפוי כמו כן הפתרונות היו צפויים, ומי שלא התרגש עבר את הצונאמי בקלות.

בקרוב כנראה לא נזכה עוד לגלים קיצוניים שכאלו, עקב שאת הסיכונים הגדולים הציבור הבין היטב, והפתעות גדולות בקרוב אין.

הגורם השני והוא ההתרגשות הקיצונית שלוותה לכל איזה שביב של הודעת מאקרו, ההתרגשות הזאת העידה שהציבור לא מאמין לחלוטין בהתאוששות, והוא חסר ביטחון לגבי העתיד, ולכן כל הודעה כזאת העלתה לו את לחץ הדם באחוזים מקבילים למדד ה-VIX.

כפי שאנו עדים כבר מראשית 2010 הציבור אמנם מייחס חשיבות לנתוני המאקרו, אבל אנו כבר לא רואים את תופעת ההשתוללות וזריקת הסחורה. בנקודה זו המצב עד כדי כך הבריא שישנם ימים שלמרות נתוני מאקרו חיוביים השוק יורד, או במקרה ההפוך והשוק עולה, בקיצור ציבור המשקיעים צבר ביטחון ביציבות וההתאוששות הכלכלית הגלובלית.

הגורם השלישי והוא רווחי החברות, מצב החברות בוול סטריט הוא הטוב והיציב מזה שנים, רוב החברו מעלות תחזיות ומנפצות את תחזיות האנליסטים. בקרב המגזר הטכנולוגי שהוא המגזר המוביל בשנים האחרונות אף ישנם לא מעט חברות שהוציאו את הדוחו"ת הטובים ביותר בכל שנות קיומם.

וזה קורה כבר כמה רבעונים ברציפות, וכל פעם מזהירים מחדש לגבי הידרדרות ברבעון הבא, אבל הנה הרבעון השלישי של 2010 שהיה הרבעון המושמץ ביותר בשנה האחרונה, לבינתיים הוא מנפץ את כל התחזיות.

הכסף הרב שהתקבל אצל החברות ונוזל בחשבונותיהם, יורד ונכנס לשכלם של האנשים, והם קולטים שלמרות המשבר האדיר, העולם הרוויח הרבה הרבה כסף בזמן הזה, והכסף הזה בסופו של יום יתועל לטובת הציבור, הן ע"י יצירת מקומות עבודה חדשים, והן ע"י השקעות של יתרות המזומנים.

כל שלושת הגורמים המדוברים נקלטו היטב היטב בציבור, והשאלה שנשאלת כעת להיכן ילכו אותם חסכונות של הפנסיונר מפלורידה וג'ו השרברב מדקוטה.

אז לאן ילך הכסף ?

לכסף יש שלשה אפשרויות לאן לזרום.

א. להשקעות בבורסה ובחברות.

ב. להשקעה בסחורות.

ג. להשקעה בנדל"ן.

בנוסף ישנה את האפשרות להשקעה באג"ח של ארה"ב בתשואת מינוס (ולכן לא נרחיב על האפשרות הזו).

מבין שלושת האפשרויות התחושה הרווחת היא שהאפשרות הראשונה כמעט ומיצתה את עצמה, למרות שאני לא חושב כך, אבל רוב הכותרות מתארות את המצב כבחינת שיאים, וכיום אנו חיים בעידן "תרבות הכותרות".

מצב הסחורות מתנדנד כמו תמיד, ישנם כאלו שמחכים לגאולה ובפרט הגז והכסף, וישנם שמחכים להתממשות ובפרט הזהב והחיטה, במצב הזה ועם הבנת שוק מאוד קטנה של רוב רובם של המשקיעים, לא מסתבר שהכסף יזרום לאפיק הסחורות בקלות.

האפשרות השלישית

הנדל"ן

כן הנדל"ן המושמץ שלא ספג עדיין כי הוא זה מן ההתאוששות, הוא הוא היעד הבא להתפוצצות החסכונות.

באיזה יום ובאיזה שעה זה יקרה? לא יודע.

אבל כיום ברור ששוק הנדל"ן שספג מכת מוות, הוא היעד הקרוב והנוח עבור הטריליונים שנאגרו מתחת לבלטות בעת המשבר ולפניו. (ונוסיף לכך את גזירות הממשל הסיני, מה שאמור לתעל עוד כסף לנדל"ן בעולם).

אמנם נסייג זאת לעת עתה בנדל"ן למגורים ולא בנדל"ן המסחרי שמצבו מחד איתן יותר, ומאידך הוא תלוי בירידת האבטלה שתוביל לעליה במכירות במרכזים המסחריים. 

אז חבר'ה לכו ותקנו אבל לא לעקוף יש תור!