שלום, אני מסעודה ואני  גרה בפריפרייה.

לפני כמה שנים איזה מומחה לטלויזיה שקראו אותו אלכס גלעדי ,גילה אותי והוציא עלי פטנט.

אלכס אמר לי שבגלל שאני אישה מזרחית,מבוגרת יחסית, גרה בעיירת פיתוח, עובדת במשק בית בלי קבלות, בקושי גמרתי 10 שנים יסודי אני הכי מתאים לי שיקראו לי "מסעודה משדרות", ואני בכלל קוראים לי ציונה וגרה בקריית שמונה.

  

כל היום דיברו בעיתונים על "המסעודה משדרות", אפילו כשהזמינו אותי לבראנ'ץ צ'וסי אצל האליטה של  האשכנזים - גדעון עמיחי, שלמור, באומן בר, אלה שקוראים אותם ברנז'ה של עולם הפרסום לא הרגשתי שהם מתנשאים עלי, באמת הרגשתי כמו אשכנזייה תרבותית  בין אשכנזים.

  עכשיו יש איזה מסעודה חדש, אחד עם מבטא אמריקאי, לא עבד  במשק בית יום אחד בחיים שלו וכולם  עושים סביבו עוונטות!  איזה צוציק בכלל לא גר בישראל ( לפחות  יהודי , עשה ברית מילה )קוראים אותו בעל הבית אדון מרק צוקרברג .

הצוקר הזה  מחזיק איזו מסעודה פרטית שקוראים אותה פייסבוק. וביחד הם עושים מלא מלא ילדים שקוראים אותם- "לייקים". אשכרה חגיגה בסנוקר .

.אני לא מבינה – למה כפתור הלייק שווה יותר מהפה של הבן אדם?

למה הם חשובים שאם הגולשים לוחצים לייק  אז זה סימן שהם אוהבים את המותג שלהם על אמת,?

תקשיבו טוב למסעודה משדרות-

 הלייק הזה צריך לקרוא לו כפתור " הצבוע". .

אפשר לשלם עליו, לקנות אותו בזול, ללחוץ עליו בלי חשבון והעיקר שהלקוח יהיה מרוצה.

 אבל אני- אני מסעודה, אותי לא קונים בכפתור, אני אומרת את מה שיש לי להגיד דוך לפנים, לא עושה חשבון, אני מסעודה משדרות אני הדבר האמיתי ולא איזה כף יד עם אגו נפוח באגודל !

כשתבינו שהכל פלסטיק ותרצו את הדבר האמיתי, תתקשרו אלי-

אני אדבר איתכם דוגרי, פנים אל פנים. כפתור "הצבוע "ממילא לא יודע לדבר, יש לו רק לשון , הוא אוהב רק ללקק, חתיכת פרווה.

רוני פרידמן

המרכז הבינתחומי לאינטרנט

לימודי שווק ופרסום באינטרנט סדנאות והרצאות , מדיה חברתית בתוך הארגון.

WWW.IIC.ORG.IL

כל הזכויות שמורות לרוני פרידמן

הערה חשובה: ייתכן ופתק זה מכיל תוכן פוגעני, אם מישה רואה עצמו נפגע מדבריי, הנני מתנצלת מראש. מומלץ להתייחס לכתוב ברוח הומוריסטית ,קלילה  וידידותית