במשך כשנתיים לפני פרוץ המשבר (2006)

דיבר כלכלן ומשקיע בשם פיטר שיף על "קריסת הדולר" - סופו של הדולר כמטבע רזרבה עקב איבוד ערך, וכמובן בהתאם לזאת טיסה במחירי הסחורות ובמיוחד הזהב.

אנו עומדים בפני בעיה – שהיא אינה בעיה של צמיחה כלכלית, היא בעיית חוב. החוב האמריקאי היום הוא מנופח בצורה מטורפת, והאוצר האמריקאי ממחזר אותו בעיקר בצד הקצר  (אגחים לטווח קצר). למה דווקא לטווח הקצר? כי בטווח הארוך כולם יודעים שארה"ב לא תוכל להחזיר את החוב, שעומד על 13 טריליון דולר כבר היום.

אי לכך ובהתאם לזאת – אנו רואים בשבועות האחרונים טיסה חזקה בתשואות כשהאגחים שסובלים הכי הרבה מזה הם האג"חים הארוכים ל30 שנה ו10 שנים, בעוד הקצרים מחזיקים מעמד.

בשוק האמריקאי תשואות האג"ח הארוכות קובעות גם את הריבית במקומות שונים במשק, המקום הכי בולט הוא הריבית על משכנתאות.

תוכנית ה"הקלה הכמותית" מספר 2 של ברננקי – היא התוכנית ששינתה את המומנטום,  כי ברננקי וחבריו בפדרל ריזרב עקפו את סין, וכיום הפד הוא המחזיק הגדול ביותר של חוב אמריקאי,

מה שאומר במילים אחרות – שאין מי שיקנה. יכולת מחזור החוב במיוחד לטווח הארוך לא קיימת ומכיוון שכך הפדרל ריזרב קונה את החוב בעצמו ע"י הדפסת כסף.

אין שוני מהותי בין תרמית הפירמידה של האג"ח הממשלתי של ארה"ב לבין תרמית הפירמידה של מיידוף – בשני המקרים כל עוד יש פראיירים חדשים (הפד ואלה שעוד מוכנים לקנות) בהנפקות, אפשר לשלם ריבית ואולי אפילו קרן למחזיקים הישנים. אבל ברגע שגם אלה כבר לא ירצו לקנות אנחנו נתקל בבעיות רציניות.

לדעתי לטווח הקצר אנחנו יכולים לראות המשך עליות בדולר, כשזה הולך להיות התיקון האחרון למעלה לפני נפילה רצינית מאוד. לדעתי בהתחלה הציבור יראה את האגחים יורדים והתשואות עולות ויסיק שעליית התשואות (והריביות) היא שורית לדולר, ולכן ירים את הדולר.

אך עם הזמן כשהתשואות יעלו עוד ועוד במקום לקנות עוד דולרים המגמה תתהפך ותתחיל יציאה מאסיבית מהדולר מה שיגרור טיסה במחירי סחורות ובעיקר במתכות היקרות שהן גידור לאינפלציה או לנפילת ערכו של הדולר.

החוב האמריקאי:

http://www.usdebtclock.org/

פיטר שיף ב2007 על הדולר:

http://www.youtube.com/watch?v=WVDzQU311tc

דולר אינדקס, גרף של השנים האחרונות:

http://stockcharts.com/h-sc/ui?s=$USD&p=D&yr=3&mn=0&dy=0&id=p85904870400

השאלה הכי חשובה לגבי עתיד הדולר בעולם כמטבע רזרבה היא איזה בעל עסק בעולם יסרב לקבל דולרים מתיירים. בינתיים לא נראה לי שזה קורה או הולך לקרות.

גרינספן מתאר את התהליך שבו התשואות בקצה הארוך של שוק האגח עולות חזק יחסית לקצה הקצר,

וזו ההתחלה של התהליך..... מדהים.

הי תומר. קטע מרתק.

אבל גרינספאן אמר זאת במרץ 2010.

התשואה של אגח 10 שנים היתה אז 3.6%.

מאז היא ירדה ל 2.4% (לפני 6 שבועות) ומאז עלתה ל 2.8% . עדיין עקום התשואה שטוח למדי !!

אז עדיין הקנרית נושמת :)

מה שנראה לי מדאיג כרגע זה לא השיפוע אלא תגובת השוק הלא צפויה להכרזת ה QE2 של ברננקי.

אם הפד מכריז על רכישת אגח בהיקף של 600 מיליארד (ובפועל 900)  בחודשים הקרובים אז היית מצפה שכל השחקנים דווקא ירצו לחגוג על חשבון הפד, יקדימו אותו , ירכשו ויורידו את התשואה.

אבל מה קרה בשוק בשישה שבועות האחרונים? דווקא הפוך !!!

הי

אני מבין את כוונתך לכך שהקדימו אותו.
אבל בן לא שפך את כל הכסף בנובמבר. הוא התחייב למספר רב של חודשים. אז כל מי שרוצה לחגוג על חשבון הפד עדיין יכול לעשות זאת !! והיום האגח זול יותר מאשר מלפני שישה שבועות. אז מדוע הוא לא מתייקר בחזרה ? יש פה בכל זאת משהו לא מובן.

העיתונות של וול סטריט נימקה את עליית התשואות בארוכות בכך שבן הפתיע והודיע שחלק מהחבילה יופנה גם למחמים קצרים יותר ( 3-5 שנים). אולי. כל העניין נראה לי פישי.