האם עסק הוא רק המקום בו אתם עובדים בכדי לייצר כסף?

או שהוא העולם שלכם כולו המתחלק לכמה עסקים קטנים?

עסק לטעמי הוא העולם שלכם המחולק לעסקים קטנים.

העסק הילדים/מתבגרים שלכם, בעיות, צרכים, התמודדות זמן איכות

העסק הזוגי- זמן איכות, שיחות, בילוי משותף,

העסק המשפחתי- הורים, אחים, אירוח, ביקור..

העסק החברתי- בילויים, חברים,טיולים

הבית- מרוצה ממה שקיים, רוצה לשנות? האנרגיות בבית טובות?

העסק הכלכלי- שעות עבודה, הספקים, תוצאות, לקוחות

עסק הבריאותי- ספורט, תזונה, שינה

העסק האישי/הפרטי- זמן איכות לעצמכם

כאשר אחד מהעסקים האלה אינם עובדים לשביעות רצונכם, עובדה זאת משפיעה

משמעותית גם על תפקוד העסקים האחרים.

איזון זה שם המשחק.

מה צריך לקרות בכדי שהעסקים בחייכם יהיו מאוזנים?

קחו דף ועט ורשמו ליד כל עסק מ 1-5 איפה הוא עומד.

1 = הכי נמוך

5 = הכי גבוה

לאחר שראיתם היכן אתם עומדים, עצרו והוקירו את עצמכם על שעשיתם זאת

והסכמתם להתבונן למציאות בעיניים.

אל תתפתו להתחיל בהאשמות וכעסים עצמיים, כי הם מיותרים ולא מקדמים

לשום מקום.

בחרו אחד מהתחומים וחשבו איך לקדם אותו.

לפעמים אולי תצטרכו עזרה ולא תוכלו לבד:

הינה מספר מומחים בתחומם שיוכלו לבוא לעזרתכם:

בעסק הכלכלי http://www.ayelet-hashachar.com/site/default.asp

בעסק הפרטי- הילדים, המשפחה ההורות http://www.focuscoaching.co.il/props.php?id=8

בעסק הביתי, הכלכלי, הזוגי והבריאותי- http://www.galitfengshui.com/page36.asp?catnum=30

בעסק הבריאותי http://www.ayahod.com/

שיהיה איזון והצלחה.

רקפת

רקפת שלום אכן דיון ראוי בעיני. יום אחד שאלתי אם ל2 ילדים כמה ילדים יש לה, היא השיבה 3 איך יתכן (אני ידעתי רק על 2) ואז היא נקבה בשם העסק שפתחה כשם הילד השלישי. אהבתי מאד את הגישה הזו. לכן הוספתי לשאול איזה מהילדים שלך את אוהבת הכי הרבה. התשובה שהשיבה היתה את כולם במידה שווה. כאן אני חשבתי אחרת, וטענתי אצלי את העסק, אני אוהב הכי הרבה ומחוייב לו ביותר. מדוע ? כיון שכאשר העסק ירוויח , התלויים בו (הילדים ) יוכלו להנות מחיי רווחה.

עפר, הינה לך סיפור אמיתי. ישבתי פעם עם אדם שפגשתי בענייני עבודה ונכנסנו לשיחה מאוד אישית ובה הוא סיפר לי ששבוע קודם לכן, יצא לו לשבת עם בנו העומד להתגייס לשיחת גברים, שלא עשו מעולם קודם לכן, כי הוא היה עסוק בלבנות את העסק, ולפרנס את הבית.... ובאותה שיחה נוכח אותו אדם לדעת שהוא אינו מכיר את בנו כלל, אין לו מושג, אם אהב פעם, מה הוא מרגיש, איפה הוא מתקשה, בפעם הראשונה בחייו הוא הבין שכל השנים שבהם ה"תירוץ" (כדבריו) של לפרנס והעסק... הוא הפסיד את גידול הילד שלו. הגבר החסון הזה ישב מולי בוכה ומתנצל שמעולם לא קרה לו דבר כזה שהוא פורץ ככה בבכי ולא ידע מה לעשות מכאן והלאה. הרגעתי אותו ואמרתי לו שאת הנעשה אין להשיב ולשמחתו יש לו את האפשרות מפה להתחיל לקחת אחריות על היחסים ולהתקדם צעד אחר צעד. עפר, אני מקווה עבורך שלא תמצא את עצמך באותה הסיטואציה.אם הילד שלך היה שומע שאתה אוהב את העסק יותר ממנו, איך היה מתייחס/מגיב? עד כמה ההורות באה לידי ביטוי בחייך מלבד הפרנסה ובאילו דרכים? שאל את עצמך, אם תרצה להגיב, כמובן שאשמח.

פעם פעם למדתי לימודי תעודה במנהל עסקים ואני חייב לומר שהמשפט המנחה אותי בחיים מאז הוא "עם עסק לא מתחתנים כי הוא לא אישתך " עסק זה משהו שיש לו מטרה אחת , יצירת הון לבעליו . חברים בניגוד לילדים ואישה , הם נוצרו לדברים אחרים . הילדים שלנו הם ההמשך שלנו לטוב ולרע הם לא אמצעי ליצירת הון הם משהו חשוב יותר מזה . לכן להתאהב בעסק ניראה לי פאתטי . להתאהב מתאהבים באישה שלך או בבן הזוג שלך (אם את אישה) . ואל תקפצו כל אלו שהם חד מיניים על ההכללה.

זה נפלא להתאהב בעסק ואפילו חשוב לאהוב את מה שאתה עושה.כי זה אחת מהסיבות הנפלאות לקום כל בקר עם חיוך ולצאת ליום של הנאה, אתגר ושמחה. כל עוד כמובן שאתה שומר על איזון. אבי, שהיה וורקוהוליק תמיד היה אומר לנו שהיינו קטנים "בשביל מי אני עובד כל כך קשה, בשבילי? אני לא צריך כל כך הרבה, זה בשבילכם..." .

כשהייתי בת 16 העזתי יום אחד ואמרתי לו שיפסיק כל הזמן להגיד לנו שזה בשבילנו.

אנחנו לא ביקשנו ממנו להביא אותנו לעולם ואם הוא בחר לעשות זאת, שלא יאשים אותנו שהוא עובד ועובד בלי סוף.

אז לא הבנתי מספיק שזאת היתה הבחירה שלו, לברוח מכל המחויבויות האבהיות שלו מלבד הפרנסה,

שאותן נאלצה לקחת אימי לבדה. ויחד עם כל אלה, אני מעריכה מאוד את המחוייבות הכלכלית שלו למשפחה.

צר לי שאבי לא ידע ליצור את האיזון ואנחנו הילדים הפסדנו, גם הוא.