קראתי  דעות  בנושא מיסוי הגז ותמיכה רחבה ב"דו"ח ששינסקי",

השאלה האם "דו"ח ששינסקי" נערך באובייקטיביות?

למען הנושא נחלק ל 2 גישות עיקריות

- גישה 1. "המטרה מקדשת את האמצעים"

-גישה  2. "הדרך מקדשת את המטרה"

" הבדל משמעותי בין הגישות בגישה 1. אין צורך בלימוד ובחינת הנושא על כל הבטים אלא השמת המטרה ועיקרה וכל האמצעים כשרים....בגישה 2. בוחנים ומנתחים את מכלול העובדות ומסיקים מה הדרך הנאותה להגשמת המטרה...המלצות ששינסקי הוכתבו לפי גישה 1.  המטרה הגדלת מיסוי לרווחים גבוהים וצודקים למדינת ישראל הועלה בדו"ח תומך בן 77 עמודים כולל 4 ניספחים חשובים ביותר המלמדים על דרך בניית המודלים ב"דו"ח ששינסקי",  הסתירות בהשוואת המודלים לבין העובדות  מעוררות תחושה לא נוחה  שהדו"ח נערך באופן לא אובייקטיבי ונועד לרצות את מזמין הדו"ח כלומר ג.1 "המטרה מקדשת את האמצעים"

1. האם המדיניות הפיסיקאלית נתמכת בהשוואה למדינות דמוקרטיות נאורות?

ועדת ששינסקי הוסמכה לבדוק את המדיניות הפיסקלית של משאבי נפט וגז בישראל "בהשוואה למערכות פיסקליות במדינות שונות בעולם המערבי-דמוקרטי".

מאז פרסום מסקנות הביניים של הוועדה, שב ומדגיש שר האוצר, יובל שטייניץ, כי מדינות ה- OECD כמו קנדה, אוסטרליה, ארה"ב וניו זילנד - הן אלה ששימשו בסיס להשוואה,

ואולם, ניתוח מאגר המדינות ששימש בפועל את ועדת ששינסקי כקבוצת התייחסות מעלה תמונה שונה: רק שלוש מבין 16 המדינות בקבוצה עומדות בקריטריונים עליהם הכריז שר האוצר: קנדה, בריטניה ואוסטרליה. לעומתן נמצאות בקבוצת ההתייחסות 12 דיקטטורות, שחלקן שייכות לקבוצת הכלכלות הנחשלות ביותר בעולם,

ביחס ל- 3 המדינות הנאורות שהוזכרו המשויכים ל"עולם המערבי הדמוקרטי"

המלצת ששינסקי גבוה לאין שיעור

בריטניה סה"כ המיסוי 50% תגמולים 0

אוסטרליה סה"כ מיסוי 54% תגמולים 0

המלצת ששינסקי

סה"כ מיסוי 66% תגמולים 12.5%

 בדומה למדינות העולם השלישי  (ראו טבלה מייצגת בדו"ח)

2. המלצות ששינסקי אינן עומדות במבחן אמנת המיסוי הבינלאומי

כשבוחנים את המלצות ששינסקי לעומק, מגלים כי לא רק חברות מרוויחות ישלמו שיעור היטל גבוה יותר מהנהוג היום, אלא גם המפסידות

■ חלקה של המדינה בהיטל המס עלול להגיע ליותר מ-70% מההכנסות: בבסיס המלצות הוועדה, עומד מדד הקובע את שיעור ההיטל שיחול על המאגר מדי שנה. יחד עם מס החברות והתמלוגים שגובה המדינה, צפוי ההיטל, בהתאם להמלצות הוועדה, להגיע ל-70% מהכנסות המאגר.

אלא שהמדד מופעל על בסיס מזומן ולא על בסיס מצטבר, כנהוג בשותפויות הנפט והגז. בנוסף, המדד אינו לוקח בחשבון כלל את הוצאות המימון של הפרויקט. מכאן חלקה של המדינה עשוי להיות גבוה מאותם 70% שהוועדה ראתה לנגד עיניה.

■ גם שותפויות מפסידות עלולות לשלם היטל בשיעור של עד 60%: בהתאם למסקנות הוועדה, לא ניתן יהיה לקזז הפסדים בין קידוחים שונים שנעשו על-פי רישיונות שונים של אותו גוף עצמו, מכאן ניתן להסיק כי גם שותפויות מפסידות עלולות לשלם את ההיטל הגבוה, בשיעור של עד 60%, על חלק מהכנסותיהן.

הדבר נובע מהעובדה שהוועדה ממליצה למסות כל מאגר בנפרד, בהתאם לשטר הרישיון שניתן לו. לפיכך, אם לשותפות אחת מספר רישיונות חיפוש, שאחד מהם צלח ועשרה מהם לא, ייתכן מצב שלמרות שהשותפות מפסידה בהתאם לדו"חותיה הכספיים, היא עדיין תיאלץ לשלם מס על הפרויקט שהצליח.

פיזור ההשקעות לא מאפשר קיזוז: בנספח המימון של הוועדה נטען כי הסיכון בחיפוש מאגרי גז ונפט ניתן בחלקו לפיזור ולהורדת סיכונים, מדובר בסתירה חישובית.

לפי מסקנות הוועדה יבוטלו ניכויים בגין פחת קרקע וניכוי שוטף של הפסד הון במקורו בקידוח שלא נשא פרי. ביטולם של הניכויים הללו מעלה את שיעור המס האפקטיבי ומפחית את ההשקעה בחיפושי גז ונפט שהיא בכל מקרה בעלת סיכון גבוה.

הוועדה טוענת כי חברה יכולה לפזר את הסיכונים שלה על-ידי ביצוע מספר רב של קידוחים באתרים שונים, והמשקיעים בחברה יכולים לפזר את השקעותיהם על החזקה בתיק ני"ע מגוון. אלא יש לשאול איזו משמעות מיסוי יש לפיזור השקעות, כאשר המלצות הוועדה מונעות קיזוז בין ההשקעות השונות.

■ המלצות לביטול ניכויים נוספים מעבר לניכוי האזילה: הוועדה ממליצה לבטל תקנות נוספות המעניקות ניכוי שוטף של הוצאות החיפוש והפיתוח בנוסף לביטול ניכוי האזילה.

3. השלכות המלצות ששינסקי באספקט כלכלי ושיווקי "עלות תועלת"  לא נבחן

קיטון משמעותי בהכנסה יאלץ את הזכיין לעלות מחיר הגז בשוק תחרותי ובכך יאלץ להתמודד מול חברות עם מרווח רווחים גבוה יותר כמו ENG הפטורה מתשלום מס הן בישראל והן במצרים מלבד מס חברות 20% (החברה הוקמה במצרים באזור סחר החופשי הפטור ממס ) ובכך מעמיד את הזכיין בעמדה נחותה והדרך לזכייה במכרזים כמעט בלתי אפשרית,

השקעה בסדר גודל עצום מול צפי באין הכנסות "עלות תועלת" מזמן השקעה לא כדאית,

מדינתנו השואפת להכנסה 70% מהקופה תשאר לבסוף ללא הכנסה ממס מחד ותלות בספק גז שלא משלם מיסים מאידך,  בד בבד לא ניתן לגייס מימון ללא הוכחת תזרים מזומנים בגובה המימון.

הצהרת ששינסקי שהיטל המס יחול לאחר תום קיזוז הוצאות השקעה ולאחר רווח פי 1.5 מגובה ההוצאה אינו רלוונטי מאחר והסכמי הספקה הם לטווח ארוך המחייב שיערוך מחיר הגז לכל תקופת הספקה, בהתחשב בשנות קיזוז הוצאת השקעה שגם כך הזכיין בתקופה זו לא מרוויח, מעמיד את הזכיין בעמדה נחותה מול ספקי הגז שהגזרות לא חלות עליהם.

לסיכום

דו"ח ששינסקי הינו המלצה, לא סופי ולא החלטה, בהתחשב בסתירות הרבות בדו"ח נראה שהדו"ח לא נערך באופן אובייקטיבי ונועד לשרת את צרכי מזמין הדו"ח, מאחר ומדובר בהחלטות חשובות למדינת ישראל מוטב ורוה"מ ימנה צוות אובייקטיבי שיבחן את תכלית דו"ח ששינסקי ואת טענות ספקי הגז בראייה כלכלית רחבה ומקצועית לקביעת גובה המיסוי שהמדינה תהנה ממנו מבלי לפגוע בתהליך צמיחה ל- "מעצמת גז" 

סרטון סאטירי חד ביותר על ששינסקי:
http://vimeo.com/17161633
מסביר בדיוק את הבעיה שלו