אחת התיאוריות האזוטריות ביותר בפיסיקה (ללא שום אישור נסיוני) היא זו המדברת על כך שאנו חיים באחד מתוך יקומים מקבילים רבים (באחת הגרסאות - אינסוף). יש תאוריות רבות על Multiverse (בניגוד ל-Universe, הכולל את המילה אוני - יחיד). בסיי הזה אנסה לתאר בפשטות אחת מהגרסאות של התיאוריה, זו האמורה לפתור את הפרדוקסים של תורת הקוונטים, כמו החתול שרדינגר.

היקומים המקבילים של תורת הקוונטים

מי שלא זוכר את הבעיות הקונצפטואליות של תורת הקוונטים מוזמן לעיין ב-
[לקישור]
הפתרון שמציעה תיאוריית היקומים המקבילים הרבים נשמע פשוט מאוד. בזמן הביג-בנג נוצר לא יקום אחד, כי אם כמות אדירה (פרקטית אינסופית) של יקומים מקבילים. לגבי גופים גדולים, כמוני וכמוך - אין בעיה, יש לנו העתק בכל יקום שהוא זהה לחלוטין לזה שביקומנו. אולם גופים מיקרוסקופיים, אלה שמקיימים את תורת הקוונטים הם במצב אחר בכל יקום. לכל יקום יש הסתברות אחרת וכך בזמן המדידה אנו "קופצים" לאחד היקומים, בהתאם להסתברות.

אני מודה שזה עלול לגרום לסחרחורת. באנגלית יש ביטוי מוצלח יותר -mind boggling. מבחינת פיסיקה נטו (זיכרו, זה מדע נסיוני) התיאוריות האלה הם "משחקים מחשבתיים". תודו שזה מעניין יותר מהקומבינות של ביבי-שטייניץ-ליברמן-ישי (למה אי אפשר לזרוק אותם לאיזה יקום עלום, בעל הסתברות קרובה לאפס?)

http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaajmr