כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    יהדות

    ~* אין להעלות תוכן שאינו שייך במישרין לנושא בו הקהילה עוסקת. ~*אין לעקוף זאת ע"י "התאמת" תוכן הדיון (בעזרת כותרת, מס' שורות, ציטוט וכו') ~* נושאים פוליטיים - יעלו אך ורק בקהילת אקטואליה! ~* יוצאים מהכלל הם דיונים הקשורים למשל בהחלטת ממשלה לגבי תחום מסויים  בו עוסקת הקהילה במיישרין. ( בקהילת יהדות רק בנושאי דת! ).

    חברה וקהילה

    פורום

    כללי

    הפורום לענייני יהדות בכללותם, הודעות מערכת, חוקי קהילה, עדכונים ושאר דעות שקשה למיין לשאר הפורומים בקהילה.

    חברים בקהילה (1357)

    רז מוסטנג
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוהידן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ששת שצ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אס לב אדום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yang9600
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הלוח העברי והלוח הלועזי (חלק 1)

    19/12/10 08:10
    0
    דרג את התוכן:
    2010-12-21 09:24:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין

    לא ניתן לתאר חיים תרבותיים כלשהם בלי לוח שנה המשמש למדידת הזמן. ולצד השימושים המעשיים של לוחות שנה, לוחות שנה היו גם ביטוי לשייכות דתית או הבעת עמדה בעניני דת. כל דת יצרה לוח שנה משלה וגם שינויים שקשורים בעניני דת היו קשורים ללוחות שנה כמו החלפת הלוח של תורכיה בלוח הנוצרי (במקום המוסלמי) במהפכת אתא- טורק שהביאה לתורכיה את החילוניות והמערביות. קיום תפקיד שימושי ומעשי ללוח השנה לצד תפקיד דתי יכול ליצור לא פעם ויכוחים ובימינו גם בישראל הנושא מתעורר מדי פעם. נושא לוח השנה עולה בארץ בנוסף לתקופת ראש השנה גם ובעיקר לקראת סיום השנה האזרחית , אז מתעוררים ויכוחים לגבי מידת השימוש בלוח העברי ומידת השימוש בלוח הלועזי. העובדה שהלוח הלועזי מזוהה עם הנצרות למרות שגם הפך ללוח אזרחי המשמש בכל העולם גם לצרכים חילוניים גורמת לא פעם לויכוחים בקשר למידת השימוש בו לעומת השימוש בלוח העברי.

     

    תחילה כמה עובדות: הלוח העברי שמשמש את היהודים, בפרט בקביעת חגים ומועדים, מבוסס על תנועת הירח סביב כדור הארץ למרות שהוא מנסה ע"י עיבור שנים להתאים את עצמו לאורך זמן לתנועת כדור הארץ סביב השמש (שהיא זו שקובעת את עונות השנה). ואילו לוח השנה הלועזי , המכונה גם האזרחי, מבוסס על תנועת כדור הארץ סביב השמש שקובעת את עונות השנה. בלוח העברי נקבע כי בכל מחזור של 19 שנים רצופות, 7 מתוכן יהיו מעוברות ואז במקום 12 חודשים כמו בשנה פשוטה ישנם 13 חודשים כשבמקום חודש אדר בשנה פשוטה יש בשנה מעוברת אדר א' ואדר ב'. כמו כן, לפעמים החודשים חשוון וכסלו יכולים להיות בשנה מסוימת  29 יום שניהם, לפעמים בני 30 יום שניהם באותה שנה ויש שנים שבהן חשוון בן 29 יום ואחריו כסלו בן 30 יום. בהתאם לכך אורכה של שנה עברית יכול להיות בשנה פשוטה 353 או 354 או 355 יום ואילו בשנה מעוברת יכול להיות 383 או 384 או 385 יום.

     

    לעומת זאת: הלוח הגרגוריאני  שהוא הלוח המכונה "לועזי" וגם"אזרחי" ומשמש כמעט בכל העולם במידה זו או אחרת, יש בו תמיד 12 חודשים. אורך הזמן המדויק של שנה טרופית שהוא הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שהיא נצפית שוב באותה נקודה בדיוק –- הוא 365 יום, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות. השנה הטרופית היא שקובעת את אורך המחזוריות של עונות השנה. כדי שהלוח הגרגוריאני יתאים את עצמו כמה שיותר לשנה הטרופית, ברוב השנים הלועזיות יש בחודש פברואר 28 שנים ואז אורך השנה הוא 365 יום ואילו פעם ב-4 שנים חודש פברואר הוא בן 29 יום ואז אורך השנה הוא 366 יום, כשלכך יש סייג ששנים המתחלקות ב-400 עם שאריות של 100, 200 ו-300 תהיינה גם כן בנות 365 יום. יצוין גם קיומה מדי פעם של דקה מעוברת.  ע"י כך סך אורכם של שנים גרגוריאניות לעומת אותו מספר של שנים טרופיות מצטבר ליום נוסף רק פעם ב-3215 שנה.

     

    בלוח העברי, לעומת זאת, בגלל קביעת עיבורי השנים והימים בהם יתחיל כל חודש כל שנה- קביעה שנשארה בעינה מאז שנת ד'קי"ט לפי הלוח העברי (או 359 לספירת הנוצרים) - נוצרה מחזוריות של 247 שנה: שנה עברית מסוימת תהיה פשוטה אם השנה שהיתה 247 שנים לפניה הייתה פשוטה וכנ"ל גם במקרה של שנה מעוברת שנה  וגם כל תאריך עברי בשנה מסוימת יהיה באותו יום בשבוע שבו הוא חל בשנה שהייתה 247 שנה לפניה ושאורכה היה זהה בגלל אותה מחזוריות. ע"י כך קורה שבממוצע סך אורכן של שנים עבריות מצטבר ליום נוסף לעומת סך אורכן של שנים טרופיות, כל 216 שנה בערך. כלומר, אם היום פסח חל הכי מאוחר 35 יום בערך אחרי תחילת האביב, אז לפני 1300 שנה  פסח היה חל הכי מאוחר לפי כללי הלוח העברי רק 29 יום בערך אחרי תחילת האביב. עד כאן העובדות.

     

    דעתי היא שלכל  אחד מ-2 הלוחות : העבריח והלועזי צריכים להיות תפקידים משלהם במדינת ישראל ולעיתים שילוב של שניהם. כך, למשל, במערכת החינוך יש ללמד גם על הלוח העברי המשמש כחלק מזהותינו היהודית וגם על הלוח הלועזי שהוא הרבה יותר מדויק מדעית ובלעדיו לא ניתן להסתדר בעולם ויש לדאוג שתלמידים ידעו כל יום מהו התאריך העברי ומהו התאריך הלועזי. אי אפשר לגדל, כמו שקורה אולי בבתי ספר חרדיים, ילדים שלא יוכלו להסתדר בעולם ואפילו בדבר בסיסי כמו התמצאות בלוח השנה. די אם נזכיר את המחשבים שבהם, מסיבות ברורות, לא ניתן לבצע פעולות שונות ורבות המבוססות על התאריך העברי ומי שרוצה לבוא במגע עסקי או אחר עם העולם חייב לדעת גם להשתמש בלוח הלועזי. גם במסמכים רשמיים של המדינה אני חושב שצריך לציין את 2 התאריכים. בקביעת תאריכים ספציפיים בשנה יש להשתמש בלוח העברי אם אין לאותם תאריכים משמעות מיוחדת שקשורה בתאריכים לועזיים. בלוח העברי יש להשתמש לקביעת ימי זכרון ומועדים אחרים שקבעה מדינת ישראל (כמו יום העצמאות) וכמובן בחוקים שקשורים בחגים ומועדים ושבתות. כמו כן, אני בעד המשך פעילות גופים כמו הבורסה בישראל בימים ראשון עד חמישי (במקום שני עד שישי) כיאה למדינה יהודית למרות אי הסנכרון עם חו"ל שהדבר יוצר.

     

    לעומת זאת, בקביעת מחזורי שנים לצרכים אדמיניסטרטיביים יש להשתמש בלוח הלועזי. למשל, לא הגיוני שחברות יתחילו להגיש דו"חות שנתיים לפי שנים עבריות במקום שימשיכו להגיש, כמו עכשיו, דו"חות שנתיים לפי שנים לועזיות כל זה בגלל שלא הגיוני לערוך השוואות כלכליות (על סמך הדו"חות) בין 2 שנים עבריות שהבדלים ביניהן יכולים להגיע ל-30 יום בערך (או 8.3% הבדלי אורך  בערך) , אבל הרבה יותר הגיוני לערוך השוואה בין 2 שנים עבריות שההבדל ביניהן יכול להגיע לכל היותר ליום אחד (בערך 0.27% הבדלי אורך). ולמרות שאינני קשור למערכת החינוך וגילי כיום כפול מגיל סיום התיכון אציין כי גם לא הגיונית הצעתו של ד"ר רון בריימן ששנת לימודים תתחיל בא' באלול ותסתים בל' בסיוון במקום שתתחיל, כמו היום, ב-1 בספטמבר ותסתים ביוני. במצב היום שנות לימודים זהות באורכן , אולי עם הבדלים של יום יומיים לכאן או לכאן ואילו בהצעתו של בריימן שנות לימודים יכולות להיות שונות זו מזו באורכן ב-30 יום בערך. וכמובן, גם לא הגיוני אם במקום דו"חות רבעוניים על בסיס הלוח האזרחי שקל להשוות ביניהם יהיו לנו פתאום דו"חות רבעוניים כשלפעמים, ברבעון החורף של שנה מעוברת, הרבעון יכלול חודש רביעי- מה שייצור אי נוחות בהשוואת רבעונים. המשך בדיון הבא

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הלוח העברי והלוח הלועזי (חלק 1)"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    19/12/10 11:32
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-12-19 11:32:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אשמח אם למישהוא יש מאמר עדיף בעיברית על הלוח ההודי, להבנתי הוא מבוסס ירח + שמש כמו היהודי, למישהוא יש פרטים?
    19/12/10 11:35
    0
    דרג את התוכן:
    2010-12-19 11:44:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין

    צטט: shby 2010-12-19 11:32:34

    אשמח אם למישהוא יש מאמר עדיף בעיברית על הלוח ההודי, להבנתי הוא מבוסס ירח + שמש כמו היהודי, למישהוא יש פרטים?

     

    לפי הערך על הלוח ההודי  בויקיפדיה האנגלית, שהוא יותר מפורט מבעברית וכנראה יותר מדויק, נראה לי שמדובר על לוח שמשי שבדומה ללוח הפרסי שגם מבוסס על השמש, מתחיל באביב ויש בו 12 חודשים. הערך הוא על הלוח המשמש בימינו בהודו לצד הלוח הגרגוריאני, אז אולי אתה מתכוון ללוחת שבעבר שימשו בהודו.

    19/12/10 17:39
    0
    דרג את התוכן:
    2010-12-19 19:16:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני לא בקיא בלוח הזה , אבל אני יודע שחלק מהחגים שלהם הם תמיד בליל ירח מלא, ואני יודע שחג ה "הולי" די יוצא בפורים,
    אני מניח שהלוח שצרפת פשוט תרגום של הלוח הכללי לשמות חודשים הודיים
    בנתיים מצאתי את זה 

    http://en.wikipedia.org/wiki/Hindu_calendar

    נראה די דומה בגישה ללוח היהודי 

    רק שיותר מסובך, 

    מצד שני - בלוח היהודי הצטברו איזה 15 יום של סטיה באלפי השנים שדורשים תיקון למיטב ידיעתי,

     

    מעניין לראות פה בסוף את ההקף של הלוח ההודי- 

    http://sites.google.com/site/senthilvssc/Home/hinduism-and-hindu-customs/hindu-calendar

    1 קאלפה - יום החיי ברהמה , 4.3 מיארד שנים! 

    לוח שמתחיל במפץ הגדול ומסתיים כנראה עם קץ היקום, 

    וזה מביא אותנו לשאלה מעניינת - 

    האם 7 ימי הבריאה מחושבים לפי "ימים" של ברהאמה? 

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הלוח העברי והלוח הלועזי (חלק 1)"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה