כן חברים, להחרים, לתוב מכתבים- הכל הולך (ותודה רבה, גל)
מדוע צריך להיות לנו אכפת?
גם אם נתנתק רגע מהנושא החשוב של התארגנות עובדים לעמוד על זכויותיהם כדרך לריסון שוק עבודה שהופך להיות יותר ויותר ציני ואכזרי. הרי שתביעה אסטרטגית כנגד פעילים צריכה להדאיג את כל מי שרוצה כאן חברה טובה יותר.
השימוש בתביעה משפטית אזרחית ככלי אלים של דיכוי חופש הביטוי וההתארגנות (פרשנות שלי כמובן) מוכר בארץ ובעולם כאמצעי נפוץ להרתיע פעילי סביבה, זכויות אדם ופעילים חברתיים. הדבר חמור בהרבה כאשר הוא מופנה כלפי אנשים הנאבקים מתוך חולשה שלהם עצמם ביחסי הכוח ביום יום- כמו עובדים המתארגנים לסכסוך עבודה.
חשבו מה הייתם אומרים אם ממשלת סודן הייתה תובעת תביעת לשון הרע את הפליטים מדראפור על כך שהם מספרים את סיפורם לעולם?
אני אישית זכיתי לא פעם למכתבי איום כאלו כשעסקתי בהסברה ומאבק כנגד מפעלים מזהמים ורשויות שאינן פועלות כראוי בנושאי סביבה. לא נעים, אבל אם היו (ואני חושב שהיו מקרים כאלו גם בארץ) תובעים חולה סרטן למשל, הפועל כנגד מפעל מזהם שייתכן שגרם לו למחלה- זה היה חמור יותר לא?
הוספת תגובה על "נבלות! על הדרך מחיפה לתל אביב והעסקים של עלית שטראוס"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה