מאיפה להתחיל? לרוב מילים באות לי בקלות, ופתאום הן תקועות, בתוכי ...
בשבת האחרונה הרהרתי לי ביני לבין עצמי על השנה שחלפה, על העשייה והצמיחה.
מן הסתם כשיש צמיחה – יש גם כאבי צמיחה !
במישור המקצועי - היום בדיוק לפני כשנה, האדמה תחתי רעדה. החלטות אסטרטגיות הביאו לשינויי, בתחילה נראה כי השמים נפלו עליי. באותו היום בשיחה עם חברה אמרתי לה ש"אני מרשה לעצמי לכאוב וצריכה את הבכי", לשמחתי הרבה, את הבכי מיציתי עוד באותו היום והבנתי את "המתנה" שנפלה בחלקי – שינויי.
אחרי שלושה חודשים קיבלתי תפקיד חדש, בתחום שונה, בו ניתנה לי האפשרות להוכיח את היכולות שלי, אם לומר את האמת – אוהבת מאוד את אשר עושה.
במישור המשפחתי – כמו הים כך גם הגלים, לפעמים סוער ורוגש ולפעמים שקט ורגוע, לא מתייאשת לא מוותרת עליהם, לומדת לקבל אותם כמו שהם, לזרום עם השינויים שלהם – ביחד אנחנו מוצאים את האיזון הנכון לנו.
במישור האישי – היתה לי אהבה שמילאה ועטפה, והיא הסתיימה ! הדלת נסגרה ואני שוב עם הפנים קדימה. לא פוחדת לומר שאני פוחדת, זה אומר שאני פחדנית או אמיצה?
יש מצבים שקל הרבה יותר לפחד ביחד, ויש מצבים שפחד של אחד מעצים את הפחד של השני ויוצר מפלצת שקשה מאד להרוג, אלא אם מאוד רוצים. הפחד שאולי ניתקף בפחד, הוא זה שמביא אותו אל חיינו.
אבל [תמיד יש אבל] יש אהבה בעולם, והיא לגמרי שם, אין לי ספק !
נשית יותר, רכה יותר, עגולה הרבה יותר [אבל רזה כתמיד] קצת פחות אימפולסיבית [יש דברים שקשה לשנות] והחיוך.. אותו חיוך...
בשיטת ניסוי וטעיה, עם הרבה תהיה, ובלי לעשות הנחות התקדמתי מעלה ועודני ...
כשדלת אחת נסגרת, אחרת נפתחת. פותחת את הדלת לשנת 2011
הוספת תגובה על "דלתות מסתובבות, שנת 2010 – סיכום "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה