כשאומרים "התערבות המדינה בכלכלה" חושבים בד"כ על התערבות שנועדה להעלות את הרווחה הכוללת של האוכלוסיה או כזו שנועדה לצמצום הפערים, הגברת התחרות החופשית וכו'. אבל לפעמים התערבות יכולה לגרום ההיפך מכך, ולא פעם מתוך מודעות של המחוקק או גורם אחר מטעם המדינה לתוצאות השליליות. ולפעמים יש בכלכלה גם דברים שהם מעל ומעבר לכל ויכוח בין סוציאליזם לקפיטליזם: למשל, אם אנשים לא יעבדו לא יהיה תוצר: לא בקפיטליזם ולא בסוציאליזם (שההבדל ביניהם הוא רק איך לחלק בין האנשים את פירות התוצר). ובאופן דומה ישנן התנהגויות של המדינה (כגון חקיקה, פסיקה, הזרמת תקציבים, מדיניות ממשלתית ועוד) או היעדר עשייה (למשל שבקושי מטפלים בהתפלת המים) שהם מעל ומעבר לכל ספק פגיעה בכלכלה, בין אם הכלכלה סוציאליסטית ובין אם קפיטליסטית, כגון היעדר הכשרה ברוב החינוך החרדי להתמודדות עם העולם בכלכלי המודרני (דבר שיפגע בכלכלה, בין אם סוציאליסטית ובין אם קפיטליסטית).

כבר דיברתי על העלאת המס על הדלק שהיא פגיעה מיותרת בכלכלה, אבל לא רק בתחום המיסוי על הדלק יש פגיעה מיותרת של המדינה בכלכלה. בקושי משהו זז עם נושא התפלת המים למרות שכבר שנים סובלים ממחסור בגשמים ולא נראה שהשנים הבאות יפצו על המחסור- כבר סביר יותר שהאקלים בארץ רק יהיה יבש יותר, כשבינתיים האוכלוסיה וצריכת המים רק גדלים. וגם סבסוד מספר מוגזם של בחורי ישיבות (נכון, יש גם גופים מוצצי כספים בעולם החילוני...) והיעדרם של לימודים חיוניים להשתלבות בעולם הכלכלי המודרני במוסדות לימוד חרדיים הם פגיעה מודעת עכשווית וגם עתידית בכלכלה של ישראל- אצל חלק מהאחראים לכך מתוך זדון ואצל חלק מסתם רשלנות ושיקולים קואליציוניים.

ולפגיעה המיותרת בכלכלה מצטרף גם חוק התקשורת שלפי התיקון שלו מ-01/12/2008  , עסק מסחרי אינו יכול לשלוח מייל פרסומי לנמען אלא אם האחרון נתן הסכמה מפורשת לכך. הנפגעים הם כמובן העסקים הקטנים וגם חלק מהבינוניים שאינם יכולים לפרסם את עצמם כמו החברות הגדולות באופן שהם יגיעו תוך זמן קצר יחסית לידיעת הציבור הרחב, כולל אגב יכולת להגיע למקומות הראשונים בתוצאות החיפוש באינטרנט.  טוב, הם יכולים עדיין לחלק עלונים (על כך בהמשך)..... כדי להוכיח שמישהו הסכים מלכתחילה להיות נמען על העסקים הקטנים לרכוש ציוד יקר יחסית שישמור את ההוכחות כגון מערכות הקלטה. כל אלו פוגעים בתחרות החופשית במשק שהיא מאבני היסוד של כלכלה מודרנית וחופשית באמת, ברווחה כוללת של המשק (רווחי בעלי החברות + הרווח לכיס הצרכן), בתעסוקה  ואפילו בערכים של דמוקרטיה והגינות – אחרת, לשם מה קיים הממונה על ההגבלים העסקיים? אפשר היה להמשיך במצב הקודם שאם נמען מבקש שיפסיקו לשלוח אליו חומר פרסומי, יש לכבד את בקשתו... מה עוד שרוב פרסומות הזבל מגיעים מחו"ל.... כמובן שכיאה למדינה שלא חושבת לטווח ארוך מותר, במקביל לחוק התקשורת, לחלק עלונים בדואר, למרות הפגיעה הברורה באיכות הסביבה והעובדה שחלוקת דואר דורשת מהעסק יותר משאבים משליחת מיילים.

ובנוסף לאותה פגיעה באיכות הסביבה קיים החוק המטיל על בעלי החנויות, כולל המכולות, להחזיר את מיכלי המשקאות כשכאשר הצרכן מחזיר לחנות את מיכל המשקה הוא מקבל חזרה את דמי הפקדון. לחוק הזה יש 2 תוצאות שליליות: קודם כל השתלטות של משפחות הפשע על ענף המחזור ומה שקשור בדמי חסות. וחוץ מזה, האזרח אינו מחונך למחזר בעצמו . בכלל, בארץ יש מקומות שאין מספיק מקומות למחזר פלסטיקים וניירות, אבל חסרים בעיקר מקומות מחזור למתכות וזכוכיות. כל אלו עוד יעלו ביוקר לכלכלה.