תאר לעצמך שכל בנק, חברת סלולר, עיתון, ואוניברסיטה, הופכים לרשת חברתית כמו דה מרקר קפה! ברוך בואך לאנטרפרייס 2.0, שפירושו שימוש בכלי ווב 2.0 להשגת יתרון תחרותי בחלון הזדמנויות קצר שיימשך עד 2010, בעלות נמוכה ובהחזר מאוד גבוה על ההשקעה ROI. להלן הטיפים שידריכו אותך בשינוי. לאחר מכן ניתן את עשרת העקרונות של ווב 2.0 בעסקים, נביא ענפים לדוגמה וסיים בהצגת הכלים המרכזיים.

 

ד"ר אשר עידן, מנהל אקדמי של תוכנית "ניהול העתיד" בלה"ב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב http://www.lahav.ac.il/?CategoryID=159&ArticleID=437&Page=1 .

 

פרק 1. עשרת הטיפים

 

א.      זהה את הצעירים גילאי 20-30 שכבר משתמשים בארגונך בכלי ווב 2.0 באישורו או באי אישורו של מנהלי מערכות המידע. ראשית, התחל את הפיילוט מהם. שנית, בצע תהליך מעמיק של למידה והפקת לקחים מהפיילוט. שלישית, היעזר בהם כאוואנגליסטים של השינוי.

ב.      התחל מפרוייקט פנימי המיועד ל20-40 עובדים. אפשר להתחיל מרשת חברתית פנימית כמו http://www.ning.com/, ואפשר להסתפק בבלוג או בויקי לקבוצה זו.

ג.       לאחר כחודשיים היכרות פנימית עם הכלים, עבור למגזין המיועד ללקוחות והנכתב על ידי הלקוחות והעובדים. רצוי להתחיל מבלוגר מעניין שימשוך טוקבקים מקרב העובדים והלקוחות. את הבלוג והטוקבקים שמור כויקי השומר את החוכמה הארגונית.

ד.      הרחב את הפרוייקט לרשת חברתית כוללת ושואבת כמו דה מרקר קפה, תחילה לעובדים ואחר כך גם ללקוחות. זה יעלה לך בין 4,000 ל10,000 דולר לחודש. גרושים. ROI - החזר גבוה ומהיר מאוד על ההשקעה.

ה.     חוכמה ארגונית זו היא בסיס ידע חשוב למחלקות השיווק, המכירה והשירות. היא בו זמנית גם הדור השני של הCRM וגם הדור השני של הBI.

ו.         לכן לאחר כמה חודשים, החל לחשוב במונחי ארכיטקטורה כלל ארגונית ואינטגרציה כלל ארגונית המשרתת את האסטרטגיה התחרותית של ארגונך. בארכיטקטורה כלל ארגונית אתה יכול הליעזר בכלים קיימים כמו מש-אפים ווידג'טים.

ז.       שלב את כלי ווב 2.0 בכלי ווב 1.0, תוך כדי שדרוג הERP והCRM של ווב 1.0.

ח.     השתמש בכלי אינטליגנציה קולקטיבית של לקוחות ושל עובדים כדי לתעדף את יעדי השינוי וההטמעה.

ט.      תגמל כספית ויוקרתית את החלוצים בשינוי ובהטמעה.

י.         זכור, יהיו התנגדויות, יהיו סכנות. הטרייד-אוף כאן הוא חלון הזדמנויות של יתרון תחרותי. החלון ייסגר ב2010.

 

סאפ ואורקל הכריזו בשבועות האחרונים על הפיתוחים החדשים שלהם בתחום הווב 2.0 לארגונים. תארו לעצמכם שכל ארגון מתקין לעצמו רשת אינטרא-נט חברתית לעובדי הארגון, ואולי גם ללקוחות הארגון. איך ייראה אז הארגון? האם לקוחות יתנו שירות לקוחות ותמיכה טכנית לחבריהם בשיטת הויקי-שירות? האם ניהול הידע יתנהל מעתה בעזרת פוסטים ותגובות לפוסטים?

 

האסטרטגיה שלפניכם מבוססת על ניתוחים יסודיים של האנליסטים והיועצים החשובים בעולם אודות כל המתודות והכלים המצויים כיום. כמו כן המאמר מבוסס על ניסיוני בשנה האחרונה בייעוץ אסטרטגי ובהטמעת ווב 2.0 בארגונים מסוגים שונים כמו בנק גדול, חברת טכנולוגיה גלובאלית, עיתון גדול, וחברת מזון בינונית.

 

התמונה הכוללת של ווב 2.0 בארגונים מורכבת מ:

1. העקרונות היסודיים והתועלות החשובות של אנטרפרייס 2.0

2. הענפים שבהם מיישמים את אנטרפרייס 2.0

3. הכלים שבהם עובדים באנטרפרייס 2.0

 

פרק 2. עקרונות ותועלות: עשרת הדברות של אנטרפרייס 2.0

 

א. המשתשמים הם יצרני התוכן. ניהול הידע בווב 1.0 נכשל משום שרק בסביבה של כלים וחשיבה שיתופיים, יש משמעות לניהול ידע.

 

ב. הידע והתהליכים משתבחים בבואם במגע זה עם זה: מש-אפ. ויקיפדיה היא דוגמה למש-אפ של ידע. QedWiki של אי.בי.אם ופייפס Pipes של יאהו הן דוגמאות למש-אפ של תהליכים.

 

ג. הנתונים הם המשאב העיקרי של הארגון, לכן יש להשביח אותו. זה נגזר מעיקרון ב. ומיושם מתחומי הידע והתהליכים, לתחום הנתונים. זהו המימוש של ווב 2.0 בתחומי התובנה העסקית, ניהול הידע וניהול התוכן (ראה השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ4 מיליארד דולר).

 

ד. אפקט הרשת עובר מיקסום בווב 2.0. זהו חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית. לגבי עובדים החוק עובד, אבל פחות, בגלל שמספר העובדים בארגון הוא בדרך כלל קטן יותר ממספר הלקוחות וקטן הרבה פחות ממיליארד משתמשי האינטרנט. לכן על הארגון להפוך את לקוחותיו לחלק מקהילה. במקביל על הארגון להפיק את מרב התועלת ממיליארד משתמשי האינטרנט, למשל בהפצה ויראלית, גם כשהם אינם עובדי הארגון ואינם לקוחות הארגון.

 

ה. יש להמיר כל מוצר לשירות: זה מקיף את שלושת הבאזוורדס הבאים, אך הרבה יותר משלושתם יחד. ASP - Application Service Provider פירושו ספקי תוכנה כשירות ולא כמוצר בצורת דיסק תוכנה למשל. SOA - Service Oriented Architecture פירושו מבנה ארגוני מודולארי שישיג את מרב התועלת מספקי התוכנה כשירות הנ"ל. SaaS - Software as a Service הוא מושג שהופיע אחרי שני המושגים הנ"ל ופירושו שהתוכנה כולה הופכת לשירות. התוכנה בווב 2.0 היא הרבה יותר משלושת המושגים הנ"ל, משום ששלושת המושגים מניחים ניהול מרכזי לאינדיבידואלים הנשלטים מלמעלה, בעוד שבווב 2.0 המשתמשים הם לא רק יצרני התוכן, אלא "יבואני התוכנות" לתוך האינטרא-נט, בניגוד לעמדה הרווחת של מנהלי מערכות המידע לנעול את העובדים.

 

ו. רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות).

 

ז. אין יותר גרסאות שמשודרגות כל כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות.

 

ח. שתף! אל תשלוט! תן לצעירי הארגון לעזור לך בשני דברים: ראשית, לעזור לך להיות מעודכן במה שקורה ולפתוח את הראש לפרדיגמות חדשניות של מחשוב ארגוני. שנית, לעדכן את מערכות המחשוב הארגוני כולל הרשאות להתקנת תוכנות חדשניות.

 

ט. השתמש ב"חוק הזנב הארוך: חוק זה אומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמון אנשים. כאן אני מתלבט אם זה ישים לתוך ארגון בגלל המספר המצומצם יחסית של העובדים בארגון. אני מזמין את הטוקבקיסטים ואת הסטודנטים שלי לעזור לי בפיתוח והבהרה של נקודה זו. אבל לגבי השירותים והמוצרים של הארגון זה וודאי ישים.

 

י. הפסק להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות. זה טוב למחלקות השיווק והפרסום. 

 

פרק 3. הטמעה בענפים לדוגמה: רפואה, בידור, בנקאות ועוד.

 

א. רפואה

http://www.patientopinion.org/ היא מערכת מהפכנית לשיתוף לקוחות מערכת הבריאות בכתיבה-המלצות-דירוג לגבי רופאים, בתי חולים ומחלקות. המערכת שהיא שילוב של בלוג וויקי, רשת חברתית ומנוע חיפוש עם מנגנון דירוג של גולשים, פותחה ביוזמת משרד הבריאות באנגליה. המערכת מאפשרת לחולים לחפש מומחים לפי מיקום גיאוגרפי על פי המלצות ודרוג שנתנו מטופלים אחרים בסגנון Digg. את המידע המטופל יכול למשוך באמצעות RSS. היא גם מאפשרת לבתי חולים לשפר את השירות על פי הפידבק של החולים, במידה והם מעוניינים בכך.

 

ב. בידור ועיתונות

 

חברות תוכן ותקשורת ישנות כמו תחנות טלוויזיה ואולפנים, סלולר וכבלים, חברו יחד לביטורנט כדי להשיג שליטה על התוכנה של תקשורת האינטרנט, באמצעות הטמעתה בתוך הממיר של הכבלים ובתוך מכשיר הסלולר. הן גם עשויות לחבור למטה-קפה הישראלית כדי להשיג שליטה על תוכנת התצוגה. הם פתטיים, כי העתיד שייך לויקי-טלוויזיה http://www.jumpcut.com/ . הם כמו איגוד העגלונים שמנסה לקנות מטוסים כדי לרתום אותם לסוסים, כדי שימשיכו לשלוט על רשת שבילי העפר מימי הביניים. גם הרדיו והעיתונות. הרדיו הישן נמצא בצניחה חופשית לעומת עלייה מתמשכת באינטרנט. לפי חברות המחקר פורסטר ואי.מרקטר, המובאות בביזנסוויק, ב2007 הפרסום באינטרנט יעבור את הרדיו. העיתונים מנייר נמצאים בירידה מתמשכת של 5% בשנה, דבר שיביא להיעלמותם בשנת 2035 בערך.

 

ג. בנקאות

Zopa הוא ויקי-בנק או "רשת חברתית בנקאית" להלוואות. שם, קבוצת מלווים פרטיים מלווה לקבוצת לווים פרטיים אחרת, כך שהסיכון של המלווים מתחלק בין מספר אנשים. התיווך של הבנק נעלם, ונותר רק תפקידו כספק פלטפורמה לרישות חברתי וכמדרג סיכונים, הרווח של המלווים דרך Zopa גבוה בעשרות אחוזים מזה של המפקידים כספם בבנקים הרגילים.

 

ד. חינוך

התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד העיקריים ולא המורים ולא מערכת החינוך ולא האוניברסיטאות. ווב 2.0 יקדם אותנו יותר לקראת וויקי-כיתה וויקי-אוניברסיטה. נתוני התלמידים הם נכס מרכזי של המורה ושל בית הספר. באמצעות כריית נתונים, המורה יכולה לדעת על מצבו הפדגוגי-לימודי-קוגניטיבי-רגשי-חברתי בזמן אמת. אין צורך לחכות עד סוף השליש או סוף השנה. ההערכה היא מעצבת ומתמשכת. מאפשרות לא רק למורה, אלא גם לתלמיד ולהורה לדעת בזמן אמת על מצבו של התלמיד ועל מגמות כמי היחלשות זמנית בציונים. יש לגוגל התחלה של פתרון, משום שיישומיה הם חינמיים וידידותיים יותר ממה שהיה בעבר. בסוס תוכנית הלימודים על "גוגל ארץ", על ויקיפדיה, על מעבד התמלילים של גוגל ועל הגיליון האלקטרוני שלה, תחת מערכת ההפעלה לינוקס, יכול להיות צעד ענק קדימה משתי בחינות: ראשית, הוא ישבור את המחסום הכספי. שנית, הוא יחזיר את הילד לעולם הלמידה של המאה ה-21 במקום העולם שבו אנו תוקעים אותו כיום של המאה ה-15.

 

ה. ממשל זמין

 

באמצעות מנגנון ויקי של הכנסת, כל אזרח יכול ליזום חוקים או לפחות לבקר את החוקים בזמן אמת תוך כדי תהליך החקיקה. עקרונות הדמוקרטיה המשתפת הפעילה טובים וישימים בכל תחום ומישור, ולא רק במישור הפוליטי. כך למשל, יש ליישמם בקבלת ההחלטות בבית הספר בין מורים לתלמידים ובין הורים לבית הספר. אין יותר כנסת שנבחרת אחת ל4 שנים. בכלי ווב 2.0 ניתן לעשות בחירות כל כמה חודשים ובעלויות נמוכות. יותר מכך בכלי ווב 2.0 ניתן לערוך משאלי עם לעיתים קרובות. שתף את הבוחרים שלך במימון קמפיין הבחירות שלך. יש להעדיף מליון תרומות של דולר אחד על פני מיליונר אחד שיתרום מיליון דולר. http://www.opensecrets.org/index.asp . חשוף בפני בוחריך את יומן הפגישות שלך באמצעות ויקי-יומן. http://vote.peteashdown.org/calendar .

 

ו. צבא ובטחון

המטרה כיבוש תודעה וידע, צבא מקצועי ושכיר, משרת אזור או אינטרסים גלובליים, טכנולוגיות דיגיטליות: שיתוף קבצים, ויקי-קרב, וירוסי מחשב, ניטרול באמצעות אסטרטגיית פיתוח כלכלי, החייל הדיגיטלי, מבנה ארגוני רשתי יזמי.

 

פרק 4. כלים: העובדים מדור ה- Y, לוקחים את העוצמה בידיים

 

א. בלוגים וטקבקים ארגוניים, וויקי ארגוניים, ותגיות ארגוניות.

 

יוצרים את ניהול הידע וניהול התוכן בארגון. פולק-סונומיה (טקסונומיה עממית) היא כלי שבאמצעותו כל עובדי הארגון קובעים את מבנה הפורטל (את הקטלוג שלו) ולא רק מנהלי התוכן ומנהלי הידע הריכוזיים. עובדי הארגון עושים זאת גם באמצעות ייצור תוכן http://www.atlassian.com/software/confluence , וגם באמצעות מיון התוכן וארגונו בתגיות http://itensil.com/ .

 

ב. רשתות חברתיות. http://www.edgeperspectives.com/creationnets.pdf

 

יוצרות את הקולבורציה הארגונית בין עובדים בארגון ואת הקשרים עם הלקוחות בתחומי השיווק והמכירות. בגיוס והדרכת כוח אדם, מדובר ברשתות חברתיות לעובדי הארגון בעבר ובהווה.

 

רשת חברתית למשאבי אנוש: חברת ההשקעות גולדמן זאקס הקימה רשת עובדים בהווה ולשעבר הכוללת מעל ל9000 חברים שהם כ20% מסך העובדים בהווה ובעבר. חברת היעוץ דלויט מציעה ברשת שלה 900 משרות. כתוצאה מכך, ב2005 היא הצליחה לגייס 20% מהעובדים החדשים כבומרנגים (עובדים שפרשו וחזרו).

 

רשת חברתית לשיווק, רשתות חברתיות מספקות מידע רב ערך על הלקוחות, למטרות של מידע שיווקי ופיתוח מותגים. לרשת המזון בורגר קינג יש 114,000 חברים במייספייס. הגיל הדומיננטי שלהם הוא 18-38. היא מעודדת חברות ברשת באמצעות חלוקת כרטיסים למופעים והנחות אחרות. בנק צייס-מורגן משתמש ברשת facebook כדי לעודד נאמנות לכרטיסי האשראי שלה. היא מעודדת להצטרף לרשת שלה באמצעות חלוקת טיפים לשימוש נבון בכרטיס האשראי.

 

רשת חברתית למכירות: רשתות חברתיות מספקות את ההיכרות והאמון שמקלים על תהליך המכירה. בשירות לקוחות,

 

רשת חברתית לשירות לקוחות ולתמיכה טכנית: בחברת Intuit 70% מהשאלות של מבקשי תמיכה טכנית בתוכנת החשבונות "קוויקן", נענים לא על ידי אנשי התמיכה הטכנית של החברה, אלא על ידי לקוחות שעוזרים ללקוחות ששייכים לאותה רשת חברתית. בהמשך ניתן לשדרג את שירות בלקוחות על ידי הוספת בלוג וויקי, עם "בסיס חוכמה וניסיון" בתחום התמיכה ושירות הלקוחות. כמו כן ניתן להוסיף פודקסט (בלוג דיבור) ווידאוקסט (בלוג וידאו).

 

ג. מש-אפ ארגוני http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3334207,00.html.

 

לפי הינצ'קליף, אחד מהגורואים של אנטרפרייס 2.0, מספר השיתופים הבין ארגוניים גדל מהר בזכות ווב 2.0 http://blogs.zdnet.com/Hinchcliffe/?p=74 . הנה רק שתי דוגמאות מבין אלפי דוגמאות שכבר עובדות:

 

בתחום הקולנוע, מפיק מקבל מIBM "לוח שעונים דיגיטאלי" שבאמצעותו הוא מחבר בין אנשי הסאונד, האפקטים המיוחדים, הדיגיטיזציה, והעריכה ל"ויקי-קולנוע" אחד גדול, בזמן אמת שנעזר ב-Ajax שמאפשר למשתמשי ווב 2.0 להרגיש כאילו התוכנה בווב יושבת על המחשב שלהם.

 

בתחום הבנקאות, בנק מסויים קיבל מ-IBM "רדאר דיגיטלי" שחיבר בין בלוגים וויקיס של לקוחות, לבין רשימת כתובות, כדי להשיג מערכת המלצות להשקעה בזמן אמת. מצד שני, הבנק יכול היה להפעיל מערכת "מודיעין ובינה עסקית" כדי לבצע "כריית יחסים" Relationships Mining, ולפנות למנהיגות מקומית של רשתות חברתיות, כדי ליצור קבוצות השקעה המבוססות על אמון הדדי.

 

ד. וידג'טים

 

וידג'טים הם ישומונים הנמצאים במסך המחשב של המשתמש למטרות של קבלת מידע ולביצוע פעולות. למשל עדכונים שוטפים של מניות ישירות מהבורסה, או שידור וידאו חי מפקקי תנועה, או עדכונים ישירים מהויקי של שותפי לצוות. אלו הן מעין קוביות לגו מחוברות של וידג'טים כמו גאדג'טס של מיקרוסופט, או דשבורד של אפל.

 

הוידג'טים מרחיבים את מושג ה-רסס: RSS - Rich Simple Syndication. הרסס מאפשר למשתמש לבחור לעצמו פריטי מידע מתוך אוספים (למשל מגזינים שונים, או בלוגים שונים), כך שלא יקבל את כל העיתון, אלא יקבל על המסך שלו רק אותם מדורים או מאמרים בתחומים ספציפיים שמעניינים אותו. למשל מ"מעריב" אני אקבל רק את ידיעות הספורט, מ"ידיעות אחרונות" אקבל רק את ידיעות המחשבים ומ"הארץ" אקבל רק את ידיעות הרכילות.

 

הוידג'ט הראשון היה אולי זה שיאהו יצרה כ"מקרן מצגות" של תמונות של פליקר על המסך של כל אדם. מאז יש ליאהו כמעט 5000 וידג'טים שונים. גם לגוגל יש מספר דומה של וידג'טים. כיום יש כבר סטארטפים המתמחים בוידג'טים כמו  קלירספרינג http://www.clearspring.com/ ופריוובס, שגייסו לאחרונה עשרות מיליוני דולרים מקרנות http://members.freewebs.com/features.jsp?page=widgets&cm_re=1.0-_-topTabs-_-widgets  , הון סיכון.

 

ה. אינטליגנציה קולקטיבית למטרות חיזוי, פיתוח ועוד

 

השיטה שבאמצעותה האנציקלופדיה ויקיפדיה יצרה 5 מיליון פריטי ידעה תוך זמן מדהים של 5 שנים, זו אותה שיטה שבאמצעותה נוצרה מערכת ההפעלה לינוקס. זו שיטה שבה הרשת מאפשרת לרתום את הידע והאינטליגנציה הקולקטיבית של מיליארד משתמשי האינטרנט, או של מיליון לקוחות של בנק מסויים או של עשרת אלפי העובדים שלו.

 

הסטארטפ הישראלי נימניקס www.nimanix.com/Default.aspx , מתעתד לספק "אינטליגנציה קולקטיבית לפי דרישה" שבעזרתה כל חברת ענק או סטודנט, יוכלו לרכוש לחמש דקות או לחמש שנים שירותי חיזוי טכנולוגי וקבלת החלטות, שפעם רק ממשלות או קונצרנים יכולים היו להרשות לעצמם.

 

הכלים האלה של ווב 2.0 טובים רק לחברות הייטק או גם לחברה כמו שלי שעוסקת בניהול בתי אבות בפריס? יש לנו מערכת CRM וERP ואפילו פורטל ארגוני, אבל לא הבנתי מה הקשר של זה לבלוגים ולרשתות חברתיות.

 

אני מבין שאפשר לקשור קהילות (למשל, בני 40 + בפריס או בכל צרפת) על ידי רשת חברתית ואפילו חקרתי כמה בבלוג שלי. אבל איך זה עוזר בניהול?

 

אתה יודע להדריך על זה גם באינטרנט? או שבאוניברסיטה , כמו שמופיע בפרטים שלך אתה אתה מרצה על זה רק בהרצאות פרונטאליות? תודה

הי ד"ר 40+

 

ווב 2.0 יצר כלי מחשוב ארגוני עצמאיים, אך הוא גם שידרג את הכלים של המיחשוב הארגוני מדור ווב 1.0.

 

למשל:

 BI 1.0 - Business Intelligence הופך לBI 2.0 בכך שכריית הנתונים נעשית לא רק על ידי אינטליגנציה מלאכותית, אלא גם על ידי אינטליגנציה קולקטיבית (שווקי חיזוי). כמו כן הכרייה נעשית פחות על נתונים מובנים ויותר על תכנים לא-מובנים כמו בלוגים ווידאו וכו'. הכרייה נעשית יותר ויותר גם על יחסים בתוך הרשתות החברתיות.

 

עבור על האתרים של SAP ואורקל ותראה את המאמצים שהם עושים בתחום ווב 2.0 בארגונים או אנטרפרייס 2.0

הי אשר,

 

קראתי בשקיקה, דבר אחד לא הבנתי - למה אתה מדבר על חלון הזדמנות שייסגר ב-2010...?

 

ודבר נוסף

אני מנסה להריץ עכשיו פרויקט ווב 2.0 אצלנו בחברה (פחות או יותר בקווים שאתה מתאר כאן. העניין ממש בחיתוליו). יש לי המון לבטים לגבי יצירת קהילה של עובדים ולקוחות. עם חלק מהלקוחות יש לחלק מהעובדים יחסים, איך לומר, טעונים. שלא לדבר על מידע שיש לעובדים על לקוחות ופרויקטים חדשניים אצל לקוחות מתחרים - מידע עשוי לזלוג בשוגג בקהילה פתוחה באמת.

 

מצד אחד אני מת לפתוח הכל לכולם - מאידך הסכנות ברורות.

 

ברור לי שאם אייסד רשת פנימית, ז"א לעובדים בלבד - יהיו בה חלקים שנוכחות לקוחות בהם תתרום לעובדים וללקוחות. אבל יהיו בה גם חלקים שביקור בהם על ידי לקוחות מסויימים יכול להיגמר באסון. 

 

הכיוון שאני רואה הוא רשת משותפת אחת (אני מסופק אם יש מספיק "אנרגיה" להרמת שתיים - פרטית לצד משותפת), בה כולם מזוהים. בלי ניקים. אני מצפה שההזדהות תגרום לאנשים להתנהג בצורה מסויימת.

אפשר לסמוך על זה?

 

אוליבר תודה על השאלות

 

א. למה חלון ההזדמנויות של הכניסה לווב 2.0 ייסגר ב2010? בפוסט שלי החדש http://cafe.themarker.com/view.php?t=200492 אני מפרט את עקומת ה- S שממנה נובע שכדאי להיכנס לפרדיגמה חדשה, בשלב ההתבגרות של הפרדיגמה הישנה (ישנם 4 שלבים: ילדות, התבגרות, בגרות, הזדקנות ומוות). כאן אני מדבר על פרדיגמה ניהולית חדשה שתעבור מהתבגרות לבגרות בערך ב2010-2012, ואז כשכולם ירוצו אליה תוך 3 שנים, היא תאבד את היתרון התחרותי. בדיוק כמו שERP ופורטל ארגוני ווניהול ידע כיום הם קומודיטי (כל אחד יכול לייצר פיתות, כל אחד יכול להטמיע ERP)

 

ב. מאיזה ענף אתה? פיננסים? טלקום? לימודים? אני לא מבקש שתמסןר פרטים מזהים, אלא שהענף משנה את התשובות שלי עבורך כדי שתהיינה יותר ממוקדות ויותר יישומיות.

 

ג. זליגת מידע לקוחות-עובדים: צריך לעצב את הרשת החברתית האינטרא-נטית שלכם מבחינת הרשאות, כמו שמעצבים יצירת מופת. הטרייד אוף כאן הוא בין קונטרול לבין יצירתיות: יש ניהול רגולטיבי שמבוסס על קונטרול ויש ניהול קונסטיטוטיבי שמבוסס על בניית מגרש הכדורגל והשיפוט, בלי התערבות במהלך המשחק "לסה-פייר" ! הקפיטליזם לא השתחרר מהניהול הקומוניסטי-בולשביקי שבו הוא תקוע כבר 100 שנה.

 

ד. בהחלט אפשר לסמוך על רשת חברתית אחת ללקוחות ולעובדים. אבל בתנאי שתזכור שטכנולוגיה בלי הדרכה (מעגלונים לטייסי חלליות) ובלי שינוי מבני להתאמת "הטרנטה למנוע הסילוני", תהיה מאוד לא אפקטיבית.

 

צטט: אוליבר ט. 2007-11-02 09:47:45

הי אשר,

 

קראתי בשקיקה, דבר אחד לא הבנתי - למה אתה מדבר על חלון הזדמנות שייסגר ב-2010...?

 

ודבר נוסף

אני מנסה להריץ עכשיו פרויקט ווב 2.0 אצלנו בחברה (פחות או יותר בקווים שאתה מתאר כאן. העניין ממש בחיתוליו). יש לי המון לבטים לגבי יצירת קהילה של עובדים ולקוחות. עם חלק מהלקוחות יש לחלק מהעובדים יחסים, איך לומר, טעונים. שלא לדבר על מידע שיש לעובדים על לקוחות ופרויקטים חדשניים אצל לקוחות מתחרים - מידע עשוי לזלוג בשוגג בקהילה פתוחה באמת.

 

מצד אחד אני מת לפתוח הכל לכולם - מאידך הסכנות ברורות.

 

ברור לי שאם אייסד רשת פנימית, ז"א לעובדים בלבד - יהיו בה חלקים שנוכחות לקוחות בהם תתרום לעובדים וללקוחות. אבל יהיו בה גם חלקים שביקור בהם על ידי לקוחות מסויימים יכול להיגמר באסון. 

 

הכיוון שאני רואה הוא רשת משותפת אחת (אני מסופק אם יש מספיק "אנרגיה" להרמת שתיים - פרטית לצד משותפת), בה כולם מזוהים. בלי ניקים. אני מצפה שההזדהות תגרום לאנשים להתנהג בצורה מסויימת.

אפשר לסמוך על זה?

 

הי אשר, תודה על תשובותיך. אני מגיע לנושא מתחום הלמידה וההדרכה. אני מביןם מה אתה אומר על רשתות נפרדות ללקוחות ולעובדים - זה אכן אפשרי אבל יש לי רתיעה מסויימת מזה. נראה לי שלחברה יש גם הרבה מה להרוויח מערבוב ויצירת קהילת עובדים-לקוחות.

 

זה נראה לי צעד שהוא נכון שיווקית, אם הוא מצליח כמובן, כי הוא נותן פנים אנושיות לחברה מול הלקוחות. אנחנו מתכננים בלוג שהוא אמנם נכתב על ידי העובדים - אבל הוא לא בהכרח מוכוון לעבודה. ז"א האכסניה מן הסתם תיצור כיוון התחלתי - אבל הרעיון הוא שכל אחד יכתוב מה בא לו.

 

באופן כללי, אחד הקשיים מולם אני ניצב עכשיו זה בכלל להניע את המהלך. אנשים מתלהבים בהתחלה, ואח"כ זה דועך אתה יודע. נאי מנסה ליצור סטוק ראשוני של פוסטים ממנו אוכל תמיד לפרסם בתקופות יובש - אבל זה לא פשוט. אני מתחיל לחשוב שאולי זו לא גישה נכונה. אלא צריך שכל אחד יידע  שהפוסט שלו יפורסם בתאריך מסויים. זה טיפה יותר ריסקי כי המחוייבות לפרויקטים פנימיים היא תמיד נמוכה יותר. אבל נראה לי שזה יניע אנשים יותר טוב. קצת מבאס שכתבת פוסט והוא שוכב במאגר חודשים עד הפרסום...

אני קצת יותר אופטימי ממך

 

א. כי עובדה שרשתות חברתיות ממכרות. אז אם נדע לשחרר קונטרול, העובדים יתמכרו לפירוש ידע והפיכתו לציבורי (התהליך הבסיסי של ניהול ידע)

ב. אפשר לתגמל בלוגיסטים וטוקבקיסטים מקרב העובדים והלקוחות גם תגמול כספי וגם תגמול יוקרתי.

ג. אפשר להניע את התהליך על ידי בלוגרים "כוכבים" שייצרו חומרים מרתקים ומעוררי דיון