ניוזלטר הוא פרסום המופץ באופן קבוע בדרך כלל על נושא ראשי אחד המעניין את הנרשמים לו. (ויקיפדיה). גם עיתון הוא סוג של ניוזלטר. ניוזלטר הוא בעצם העיתון של מועדון הלקוחות המסורתי, שמטרתו להעניק מידע מעניין לחברים בו, ללקוחות או לעובדים.

או שהוא מייצג אותו באמת, או שהוא מנסה ליצור את מועדון הלקוחות באמצעות האימייל, תוך הסתמכות על חוסר תשומת הלב שלנו מהסרה מרשימת התפוצה.

בבלוג שלו "כתיבה נכונה" כותב מייקל גרין, כי קיימות 5 סיבות מדוע ישנם ניוזלטרים שנזרקים לאשפה, וכאלה – שנקראים ונשמרים.

תוכן

אם הניוזלטר לא מציג תוכן משובח, חשוב עליו שנית. הרי הבחירה של הקורא היא ממש אינסופית

טיפים שלי:

1. תן תוכן מיוחד, שיש לקוראים ערך מוסף. שיגרום לו לשמור אותו במסמכים שלו. אל תיתן דברים טריוויאליים, שמופיעים בכל ספר מתחיל בנושא. לדוגמה: המודלים השונים של ניהול השיווק.
2. דבר על נושא שקשור לליבת העסק או הארגון. אל תבחר נושאים ליד. התמקד.
3. אם אין לך יותר מדיי נושאים, התמקד בנושא אחד. עדיף נושא אחד מעניין מאשר כמה בנאליים.

סגנון

לניוזלטרים גדולים יש דבר אחד משותף, אומר מייקל. הם מציגים סגנון ואישיות. רגע – מה זו אישיות לניזולטר ? אם לא תהיה לו כזו, הוא פשוט ייכשל. על הקוראים להעריך את הנושא. מהיכן הוא לקוח ? האם הוא רציני או קליל ? האם הוא  מעורר אמון ?

טיפים שלי:

סגנון מובע בכתיבה. אופן כתיבה ייחודי, הנשמר בכל הפרסומים ומייצג את הניוזלטר לכל אורך הדרך.

4. ניתן לתת לו אופי רשמי פחות, לא מעונב, קליל, שוטף ובעיקר – משתף.
5. תובנות חדשות מניסיון
6. תבנית מעוצבת ומיוחדת
7. השקע בתבנית של הניוזלטר. היא אמורה לבטא את העסק. אם בוחרים תבנית סטנדרטית, יש לתת לעיצוב או לתמונות סגנון ייחודי. אל תבחר תמונות טריויאליות :

מה זה אומר לי הקורא ? כלום בעצם.
עדיף להימנע מתמונות כלל מאשר לתת תמונות חסרות משמעות וערך מוסף לנושא.

תדירות

הניוזלטרים הטובים, טוען מייקל גרין, הם אלה המתפרסמים בקביעות. לכן, אומר גרין, עליך לקבוע לוח זמנים קשוח ולדבוק בו.

טיפים שלי:

מניסיוני, לוח הזמנים הוא נקודה כואבת בפרסום ניוזלטרים. אם לוח הזמנים הוא לא ריאלי:
8. צמצם בכמות התכנים, צמצם במידת ההשקעה בתמונות חדשות, או אפילו, למרבה הצער, הימנע מלהוציאו מלכתחילה. ניוזלטר חד-פעמי גורם לנזק לעסק.
9. מייקל גרין מדבר על ניוזלטר מידי רבעון. אני מסכימה איתו.

אמינות

עליך לבדוק את הכותבים המזדמנים, טוען גרין, כדי לשמור על האמינות.

טיפים שלי:

10. ארח כותבים זרים, רק אם הם קשורים באופן ישיר לעסק שלך, או למהות החידוש שלו. דוגמה טובה: לניוזלטר העוסק בשיווק באינטרנט - להביא את המומחה מגוגל. לא רק ששומר על האמינות, אלא גם מגביר אותה. בבחינת הכה את המומחה.

יושרה

למה הכוונה יושרה בניוזלטר ?
לא לנסות למכור, להיות רשימה ארוכה של פרסומות.

טיפים שלי:

11. השאירו את הניזולטר "נקי" מפרסומות. מקדו אותו במידע חדש.
12. ניתן לקשר את הניוזלטר לאתר או לעמוד נחיתה, שם תתבצע המכירה. אל תתנו תחושה של חברות במועדון לקוחות. תנו לקורא תחושה שקיבל מידע במתנה ובאהבה.

כתבה יפה ונכונה. כמה הערות....

תמונות מושכות את העין ואת הלב - גם אם הן לא קשורות בדיוק לנושא. אם אין לך תמונה - שים תמונה של עצמך ליד דברים המובאים בשמך.

תדירות: לוח זמנים קשוח הוא באמת חובה, אך ניוזלטר יכול גם לצאת כל יום (ראו דה מרקר וגלובס), הכל הפונקציה של התוכן שאתה יכול לספק.

ארח כותבים זרים גם אם הם שותפים שלך, ואתה רוצה לתת להם חשיפה.

ניוזלטר נקי מפרומות, אבל תדאגו לקשר כל בסיום כל כתבה לעמוד רלוונטי.

מערכת Net.Mailer לשליחת דיוור אלקטרוני

עופר שלום,
אשמח מאוד לדעת איך אתה מיישם את הטיפים ואיפה. שהרי זו הכוונה – שאנשים ישתמשו בהם.

מנחם,
תודה על התגובה. בכל זאת, לא הייתי מגדירה את דה-מרקר וגלובס כניוזלטרים, אלא כמהדורה מקוונת של עיתונים כלכליים. אני מרשה לעצמי לומר זאת כבעלת טור שעבר בעיתונים אלה.

ניוזלטר כיום מחליף ,למעשה, את עיתון החברה. אתה מוזמן לקרוא את הפוסט שלי "ירוק בחוץ, אדום בפנים", כדי לחדד את ההבחנה של עיתון חברה.

כל טוב לשניכם, אילת