הפתרון במאמר קיצוני מדי ומצד שני לא מספיק. אפרט אחרי שאכתוב כמה דברים חיוביים:
הפיתרון האישי שלך בקישור השני הגיוני מאד ואני תומך בו.
הדעה שלי:
מרד נגד עליית מחירי הדלק! אבל כמו בסלולאר , לא מרד של כולם לא נוסעים או מתדלקים ביום אחד.
אלא מרד יום יומי של הקטנת הצריכה. להשתמש פחות בדלק.
ולמי שאין כח להיכנס לקישור:
לנסוע לעבודה יחד עם חבר/שכן או שניים.
אין מי שעובד בעיר וגר בפברבר שלא יכול למצוא שכן שגר במרחק 500 מטר ממנו ועובד 100 מטר ממנו. צריך קצת גמישות והתחשבות בזמני יציאה וחזרה מהעבודה.
מה שהמדינה צריכה לעשות: להשתמש במס על הדלק לסיבסוד תחבורה ציבורית בפריפריה.
ולסבסוד ביטוח על קטנועים. אסור לעודד נסיעה מסוכנת בקטנועים - אבל מי שמוכן לקחת את הסיכון, תורם להפחתת הפקקים ולבעלי הרכבים יש אינטרס לסבסד. אותו.
לשנות את זקיפת ההטבה בליסינג. לא לייקר אותה אלא שתהיה פרופרציונית להוצאות הדלק.
מי שיסע הרבה ישלם יותר מס ממי שישבית את רכבו פעמיים בשבוע ויסע עם חבר.
ומה המדינה כבר עשתה? - פתחה נתיב מהיר. בניגוד לכתוב במאמר בישראל היום, הנתיב המהיר אינו לעשירים בלבד. יוכלו לנסוע בו 2000 בעלי רכבים שיעברו לתחבורה ציבורית. ועוד אלפי נהגים שיסעו 4 במכונית אחת.
ולכל מי שמתעקב לנסוע לעבודה לבד בפקקים: אני לא נגדכם, אני אפילו חושב שמגיע פרס ישראל לכל מי שבוקר בוקר וערב ערב נכנס לפקקים של 3 שעות, הכל בשביל עבודה של9-10 שעות. הכל למען כלכלת ישראל.
הפיתרון האישי שלי: יש לנו מכונית אחת. אני הולך לרוב לעבודה ברגל. למרכז העיר אני מעדיף לנסוע באוטובוס ולא לחפש חניה. אבל בנסיעות עבודה מחוץ לעיר, אני משתמש ברכב הפרטי למרות שהמעסיק שלי לא מחזיר לי את הדלק (רק שווי תחבורה ציבורית). כאשר מחירי הדלק יעלו עוד - לא תהיה לי ברירה ואוותר על הנוחות ואסע בתחבורה ציבורית.
הפיתרון המוצע במאמר: להשבית בחוק רכבים פרטיים ליום אחד בשבוע - אבסורדי.
זה פיתרון טוטאליטרי. הוא מפלה בין משפחות בזבזנים עם שתי מכוניות ויותר לבין אלו שמסתפקות ברכב אחד. האחרונים גם יאלצו לרכוש רכב שני. השבתה ליום אחד תוריד 20% מהפקקים - אבל תוך שנתיים שלוש מספר הרכבים יגדל ושוב נחזור לאותם פקקים. נסיעה של 2-4 אנשים ברכב אחד , תקצץ את הפקקים ביותר מ50%.
הוספת תגובה על "הדלק שוב התייקר - לדומם מנוע"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה