תעשיית מילים וכותרות בעיתון... לא ראיתי שום הישג של שלי יחימוביץ, מעבר להתלהמות על האנשים שמספקים מקומות עבודה בארץ (רמי לוי, נוחי דנקנר, תשובה) ואין לי ספק שהמטרה של ההתבטאויות האלו היא למשוך מעריצים צרי עין וקנאים להצלחת היזמים באשר הם...
הבלוף הגדול של הסוציאליסטים לא הומצא כאן. רק לפני שנתיים נבחר ברק אובמה בכמות אדירה של רעש וצלצולים עם סיסמאות של שינוי ותקווה, ולא הביא שום שינוי ושום תקווה לבוחרים, ואף ספג תבוסה קשה בבחירות לקונגרס, כסטירה מצלצלת למדיניות שלו.
רק שוק חופשי הוא הדרך לשגשוג, לא סוציאליזם ולא קומוניזם. רק חופש וחירות ידחפו יזם להקים עסקים, לא גניבה סוציאליסטית במיסים או באינפלציה. יש לכך הוכחות בכל העולם, הן להצלחת הקפיטליזם, והן לנפילת הסוציאליזם והקומוניזם פעם אחר פעם.
אני מוסיף את המאמר של נחמיה שטרסלר מהארץ - בנושא הזה, פורסם באתר רוטר.נט
נחמיה שטרסלר | מהפיכת אוקטובר של מלכת אנגליה
מאת נחמיה שטרסלר
קהל הסטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה לא ידע את נפשו מרוב מבוכה. על הבמה ישבו חמישה אנשים מכובדים, שדנו בנושא שכר הבכירים. לאחר שגמרו לדבר, הזמין המנחה, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, את שלי יחימוביץ' לבמה.
אבל יחימוביץ' הפתיעה. היא אמרה שתסכים לעלות לבמה רק לאחר שכל חברי הפאנל יירדו. החמישה היו המומים. מדוע לבייש אותם בפומבי? פרוקצ'יה כיחכח בגרונו ושאל: את רצינית? והיא ענתה בארוגנטיות: כן. תרדו.
עו"ד רם כספי קרא: אני לא מסכים לרדת. אבל יחימוביץ' המשיכה לדרוש במה נקייה, עד שכספי אמר: טוב, אני יורד, אבל אצא מהאולם, מה היא חושבת, שהיא מלכת אנגליה? והוא אמנם יצא, ואתו פרוקצ'יה. ורק אז, כאשר הבמה התרוקנה, הואילה מלכת אנגליה לעלות ולשאת את דבריה בפני נתיניה הסטודנטים.
מהיכן גבהות הלב הזאת? מהיכן היהירות? מהיכן החוצפה? האם כך צריכה להתנהג מי שרואה את עצמה כאשה טובה ומיטיבה? האם סוציאליזם פירושו שנאת אדם?
את חבריה במפלגה הסיפור הזה לא יפתיע. יחימוביץ' מתנהלת בכנסת כזאבה בודדה משחרת לטרף, והטרף הוא כל אחד, בעיקר חבריה למפלגה. תשאלו את אבישי ברוורמן, תשאלו את עמיר פרץ, שבו בגדה בראש חוצות, לאחר שסחב אותה על גבו לכנסת. אחריו עברה לאהוד ברק, שגם בו בגדה, ומאוחר יותר החלה להתחנף לכוח העולה עופר עיני. ואני לא מקנא בעיני - דקה לאחר שיעבור למגזר הפרטי.
ליחימוביץ' אין חברים במפלגה. כולם חוששים שהיא תטרוף גם אותם. היא לא מכבדת את המשמעת הסיעתית, לא הצביעה עם הקואליציה ומתנהלת כמו כדור אש, שחורך כל מה שבא אתו במגע. האם אישיות כזאת יכולה לעמוד בראש מפלגת העבודה שזקוקה כל כך לריפוי ולאיחוי?
אבל תכונות אישיות, עם כל חשיבותן, אינן עיקר הסיפור. העמדות שלה הן הבעייתיות. הן לא מתאימות למפלגה שרוצה לזכות בשלטון.
יחימוביץ' מטפלת רק בתחום הכלכלי-חברתי. כאן היא אימצה עמדות פופוליסטיות שהציבור אוהב. הרי אין בעיה להעביר בכנסת חוקים שנותנים יותר לקבוצות שונות. זה קל. זה פופולרי. כולם יצביעו בעד. אין גם בעיה לצאת באופן גורף נגד כל בעלי ההון והטייקונים הנוראים. גם את זה הציבור מאוד אוהב.
אבל בנושאים קשים יחימוביץ' לא אמרה מלה בכל חמש שנותיה בכנסת. היא לא אמרה מה דעתה בעניין המשא ומתן עם הפלסטינים, ההתנחלויות בשטחים, המצור על עזה, המשט הטורקי, האיום האיראני, חוקי הנאמנות של ליברמן והיחסים עם ארצות הברית.
כל הנושאים החשובים הללו לא קיימים אצל יחימוביץ', כי בנושאים האלה העם חצוי. בנושאים אלה יש ימין ושמאל. אופורטוניסטית, שרוצה שכולם יאהבו אותה (חוץ מכמה עשירים שכוחם בקלפי אפסי), מעדיפה שלא להביע עמדות בנושאים שנויים במחלוקת. ומי שנוהג בפחדנות כזאת אינו ראוי לעמוד בראש מפלגה שרוצה להגיע לשלטון.
ליחימוביץ' יש גם כמה פרות קדושות שאותן היא דואגת להאביס. מדובר בוועדים הגדולים - מחברת החשמל ועד רשות הנמלים. אף שהם בעלי השכר הגבוה ביותר במשק, היא תומכת תמיד בכל דרישותיהם לעוד תוספות. כי להם יש כוח מאורגן במרכז המפלגה, וזה עוזר מאוד בפריימריס. אז מה זה חשוב אם כך היא מרחיבה פערים, ומה זה חשוב אם החלשים ישלמו יותר בעבור החשמל שהם צורכים?
יחימוביץ' מאמינה, כמו הקומוניסטים בברית המועצות לשעבר, שהמדינה יודעת טוב יותר מאזרחיה מה לעשות בכסף. לכן צריך להעלות מסים, להגדיל תקציב, לשמן עוד את המונופולים הציבוריים השמנים ממילא, להילחם בשוק הפרטי ובכל הצעה להפרטה או רפורמה. כי הפרטה זה רע והלאמה זה טוב.
יחימוביץ היא למעשה ניאו-מרקסיסטית. אם תיזכה לעמוד בראש העבודה, היא תהפוך אותה למפלגת נישה זעירה ומסוכסכת, קטנה יותר ממרצ. הסטודנטים במרכז הבינתחומי כבר ראו עם מי יש להם עסק.
מקור: הארץ
הוספת תגובה על ""תעשיה" ושמה שלי יחימוביץ"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה